בגידה של בעל

שלום מיכל,
משבר אמון הוא משבר קשה והחלמה ממנו עשויה להיות תהליך ארוך וכואב.
מעשים הם אלו אשר עוזרים בשיקום האמון ולא מילים.צעד אחר צעד, מעשה אחר מעשה.
אני ממליצה מאד להעזר במטפל או יועץ זוגי כדי לקדם את תהליך השיקום.קימים רבדים בתהליך השיקום אשר קשה להגיע אליהם ללא עזרה חיצונית.בתהליך כזה הדברים יהיו חשופים יותר ויאפשרו לך לבחון את רגשותייך, לגלות את רגשותיו. מתוך כך תוכלי להגיע לתובנות בנוגע להמשך החיים המשותפים ולשלמות שלך עם כל בחירה שתעשי בתוכם.
בהצלחה.

אני לא יודעת מה קרה מאז שכתבת כאן....אבל....רציתי להגיד שתבדקי עם עצמך עד כמה את מוכנה לספוג חיים מתסכלים בגלל הפחד מלהתמודד עם שינוי דרסטי שהוא לחיות לבד.
אמרת שלפני הגילוי הנוראי היה כבר יחס מנוכר ומעליב. אך שלזה את כבר מורגלת ולחיות לבד את לא מורגלת ולכן זה נורא מפחיד....אבל תדעי שיש נשים רבות שמגדלות ילדים לבד..מנהלות משפחה לבד..מתמודדות עם החיים לבד..ולמדו לחיות עם זה לא רע בכלל..זה ענין של זמן..התרגלות..אבל כשזה קורה את אדון לעצמך...ישנה התגבשות חדשה וצמיחה חדשה....והכי חשוב את לומדת לכבד את עצמך ואת המרחב שלך ולא מוכנה בעד שום הון שבעולם לחיות לצד מי שגורם לך לספוג עלבון..פגיעה..תסכול..בגידה ובוגדנות..כי בלי לשים לב את הופכת למי שלא מעריכה את עצמה..שונאת את עצמה..לא מצפה מהחיים להנאה סיפוק ושקט נפשי לצד עצמאות ומציאת דברים שגורמים לך שביעות רצון......
אני לא באה לתאר את החיים שאחרי...שאושר צרוף....בכל מצב יש התמודדויות...אבל לי אישית נראה שלחלק את חייך בכל המובנים....חיי יום יום...החלטות...עשיה משותפת..גידול ילדים..חיי הבית...הכל...עם שותף שלא מכבד אותך...או יותר נכון מתייחס אליך בחוסר כבוד..לדעת שמי שחי איתי את החיי בביתי הוא מישהו שלא איכפת לו מה ואיך אני מרגישה...שאין לי אמון בו...שאני לא יכולה לסמוך על המצפון שלו...שהוא גורם לי לתסכול..פגיעה..העלבה..בעצם הקשר איתו משפיע על מצב הרוח שלי ...לרעה...
לא נשארת בך שום אנרגיה לכל דבר אחר...וגם כשמסתובבים בעולם עם דימוי עצמי פגוע....החיים נראים אחרת.....