שירה - כתבתי לך 2500 סימנים וזה

אני מאוד אשמח אם תוכלי לפחות לתמצת את מה שכתבת

אמרתי שהשאלה שלך הביכה אותי, כי בעצם קשה לי לתת לך תשובה חד משמעית!
אבל לדעתי הכי חשוב זה שתהיי קודם כל אמיתית עם עצמך. לא תנסי להסוות את האמת ממך עצמך, לא תנסי לייחס רגשות מסוימים לתהליכים שאין להם קשר אליהם.
ובמילים פשוטות יותר, לדעת להבחין בין היכולות שהמטפל נותן לך, בין היעוץ המקצועי שהוא נותן לך, בין התובנות שהוא נותן לך ללמוד על עצמך ולגלות את הפוטנציאל הגלום בך,
לבין ההידלקות שלך עליו, לבין הרצון שלך לקשר פיזי אינטימי אתו.
הרצון שלך לקשר פיזי אתו, הפנטזיות שלך עליו, אין מקורן, לעניות דעתי, בהליך הטיפול, אלא הן משהו טבעי נשי ביותר, דבר שיכול היה לקרות לך עם כל גבר אחר, והן נובעות מעצם היותך אשה ועצם היותו גבר.
כפי שאמרתי כמה פעמים הסיטואציה הזו, החדר הסגור, הישיבה על הכורסא, האמפטיה של המטפל, היכולת לפרוק רגשות, כל אלו יש בהם לעורר את הכמיהה שלנו לקשר אישי / פיזי. הן פועל יוצא של הסיטואציה ולא של התהליך הטיפולי.
לכן לא כדאי ליחס לאותן רגשות חלק בהליך הטיפולי, כי הן תוצאה שלו, אבל לא חלק ממנו.
ועכשיו למעשה
את צריכה לבחון את עצמך לעומק ולראות, מה יכולה לגרום לך 'האהבה הנכזבת' הזו? איך היא תשפיע עליך.
אני יכולה לומר לך מעצמי, אילו אני הייתי מתאהבת במישהו, זה היה פוגע בי מאד לראות שיש לופני פוקר, ואני מהווה עבורו פרויקט כלכלי, בעוד שאצלי מדובר במשהו רגשי, ולכן הייתי עושה אחד משני הדברים, או שהייתי מחליטה שאני 'כובשת' אותו ויהיה מה, ואנחנו הנשים יודעות טוב מאד לעשות את זה, ולכל הפחות לתת לעצמי את ההרגשה, שהאוורסט לא גבוה מדי עבורי, ואין דרך שהוא לא יפול בקסמי,
או שמנגד, הייתי עובדת על עצמי להתנתק רגשית ולנסות לקבל ממנו רק את הצד המקצועי, כי אותי אישית זה היה מתסכל ומשפיל להרגיש שהכל חד צדדי.
אך ישנם אחרים שיראו את זה בצורה אחרת
אצלהם המטפל, הוא כמו המורה שלא ניתן להשגה, מין פנטזיה שלא לוקחים אותה אישי מדי, ולהפך הפנטזיה הזו יש בה משהו מעורר כי יודעים שהיא לא תתגשם.
לכן את זו שיכולה לשפוט מה זה יעשה לך
אבל מה שאני מדגישה וחשוב לי לומר, שלדעתי זה עקרוני מאד שתהיי כנה ואמיתית עם עצמך, ואל תבלבלי בין הדברים, אל תחשבי שההתאהבות הזו היא חלק מהבניה והצמיחה שלך וחלק מהטיפול, כי היא ממש לא, היא אותה התאהבות כמו בכל מאהב אחר.
אם יש למטפל השפעה חיובית עליך, אם את מתקדמת אתו, אם הוא עוזר לך בכל מיני חסכים וקונפליקטים, ואם את מרגישה שאת יכולה לעשות הבחנה בין הדברים, ולא לבלבל אותם, ואת לא מרגישה שבסופו של יום תהיי כאובה מדי מהאהבה החד צדדית, אז לדעתי, את יכולה להמשיך בטיפול, מה גם, שהמטפל שומר על דיסטנס - ואם כי גם את זה הייתי לוקחת בערבון מוגבל, שכן גם להם יש הורמונים, והם לא בשביתה, והם פועלים, במיוחד כשאשה מפעילה את קסמיה, כך שלא הייתי מהמרת על זה, עד כמה הוא ישאר אדיש לאורך זמן, גם אם לא יראה זאת במוחצן

למה את חושבת שאני מצפה שיהיה ביננו משהו?
אני לא באמת רוצה שיקרה משהו ..
אני חושבת ש"נוח" לי להתאהב בדמות המטפל דוקא בגלל שאני יודעת שהסיכוי שיקרה ביננו שואף לאפס.
בכל מקרה דיברתי איתו על זה והבנו שההתאהבות הזו קשורה "לתלותיות הרגשית" שלי .
ואנחנו נצטרך לעבוד על זה בטיפול.

בכל מקרה תודה על תגובתך.

יש לי נטייה להתאהב בדמויות סמכות ולפנטז עליהן.


בבית ספר נהגתי לפנטז על המורים שלי .
כשהתחלתי ללמוד לפני 13 שנים במכללה לחשבונאות "התאהבתי" במרצים שלי ונהניתי לפנטז עליהם.
אחר כך התאהבתי במטפל שלי.
אחר כך "התאהבתי" בבוס שלי ופינטזתי עליו , אחר כך בכל מיני רו"ח מהמשרד שלי.
ועכשיו כשהתחלתי ללמוד במכללה אני עוד עשויה למצוא את עצמי שוב מתאהבת באחד המרצים ו"לשכוח" מהמטפל. או לפנטז על שניהם ביחד במקביל . :)
בינתיים זה עשה לי יותר טוב מאשר רע.
במקצועות שפנטזתי על המורים שלי היתה לי מוטיבציה גבוהה יותר ללמוד.
כנ"ל במרצים שלי.
כנ"ל בטיפול- השקעתי כתוצאה מכך בטיפול ובעצמי.
כנ"ל בעבודה- השקעתי יותר בעבודה.
מה גם שאיך את יכולה להשוות מאהב מחוץ לנישואין לפסיכולוג?
מאהב מחוץ לנישואין זה מתח בלתי רגיל בשבילי, צריך למצוא זמן, צריך לעשות הכל בשושו בסודיות , זה לא בשביל הלב החלש שלי :)

חוץ מזה שגם על רועי אני מפנטזת.... אז מה ?:)

האם אני רוצה קשר רומנטי ופיזי עם כולםםםםם ?:):):)

אני יודעת שלגברים יותר קל עם הפנטזיות האלה....נשים יותר אובסיסיביות....
מישהו בעבודה פעם אמר לי שכשגבר מפנטז על בחורה הוא תוך 10 דקות שוכח ממנה.
עובר לאובייקט הבא. :)
הוא רואה בלונדינית יפהפיה הוא אומר "וואו" . אחרי 5 דקות הוא רואה יפהפיה אחרת הוא כבר שכח מהבלונדינית.... חחח
הוא אמר לי שהוא יכול להשוות את הפנטזיה שלו לנשים לפנטזיה על מכוניות למשל.
נניח הוא רואה ב.מ.ו עוברת ברחוב הוא אומר "וואו" ... אחרי 3 דקות הוא רואה מרצדס אז הוא אומר וואו... שכח מהב.מ.ו.

תרגעי מישהי..... אני חושבת שזה רק מדרבן אותי לעשות דברים. כמו למשל לנסוע ללימודים עכשיו.

שיהיה לך סופשבוע מדהים.
אגב, היתה לי יום הולדת אתמול :)

הרבה נחת,
עם הפנטזיות מהוות רק גורם מדרבן, זה בסדר, ואם הם בכל בקטגוריה של הבלתי ניתן להשגה, ולא מעבר לזה, אז בוודאי ובוודאי שטוב, ואם זה עושה לך טוב ולא רע, אז מה יכול להיות טוב יותר מזה, ואם שיחה עם המטפל על הענין הכניסה הכל לתוך קופסא ופרופורציה, אז הפתרון ממש בידיים שלך.
כל אחד מאתנו הוא אחר, ולכן קשה לי היה לייעץ לך, את שמכירה את עצמך, את העבר, ואת ההווה, יכולה להשליך על העתיד.

כרגיל אני קצרה בזמן
מישהי , אני קצת חולקת על דעתך .
אם זה עושה לאדם טוב , והמטפל יודע לשמור על הגבולות , מה רע בכך ?
אם זה נותן לדעתי, לאדם טיפת אור בחיים האפורים האלו , איזה שהוא טיפת כוח......
לשירה .
המשך לאיחולים של אתמול המון מזל טוב!!!
ניראה לי , שחוץ ממני , כולם רועי, רננה את ומישהי נשואים עם ילדים .
אני אתפלא אם רועי לא נשוי+ילדים,כנראה בנות ארץ ישראל חסרות טעם בבחורים .
יאללה אכתוב אחר כך בהרחבה , בנתיים אלך לשיעור יוגה .
בדרך אתאמן ב.....
אום אום אום
שיהיה יום נעים

הרבה הרבה מזל טוב ליום ההולדת
אני מאחל לך שתצליחי למצוא את התדר לקול האמת הפנימית שבך וללכת בעקבותיו בשבילים הנכונים עבורך, שתמשיכי בתהליך הצמיחה וההתפתחות, תלמדי על עצמך דברים חדשים ותפתיעי, בעיקר אותך. וכמובן -הרבה בריאות, פיזית ונפשית...

רועי

שבת שלום רועי
קצת הזכרת לי משפט , שחשבתי שאולי זה יתאים .
אמר פעם הבודהה
" העצמי הוא המורה של העצמי "
המורה הוא אומנם המכוון , והמנחה , אבל העבודה עצמה, צריכה לבוא מביפנים .

יש לי בבית מאמר של דונלד וניקוט , ש בפתיחה הוא מתאר מפגש עם ידידה שלו מהרדיו,
שקיבלה תוכנית בשעת השיא .
היא שאלה את עצתו , לגבי שם התוכנית .
ווניקוט אמר משפט , שזכור לי , ושלפי דעתי היה יפה .
הוא אמר שהוא לא נוהג להגיד לאנשים מה עלהם לעשות , אלה לתת את הדרך .
לא ציטוט מדויק !!!!!
טוב אני אחפש את המאמר , אבל הרעיון דומה , למה שכתבת, ומה שבודהה אמר.
סליחה ומחילה אם לא הבנתי אותו נכון , אבל זה מה שזכור לי .

אני לא יודע לאיזה מאמר בדיוק התכוונת, אבל הרעיון שציינת הוא פחות או יותר אקסיומה טיפולית , לפחות בגישה הדינמית. הרבה פעמים מטופלים מבקשים, אפילו מפצירים בי, שאתן להם עצות. הם אומרים משהו כמו: "אני לא יודע/ת מה לעשות, בבקשה תגיד לי מה הדבר הנכון". הנקודה היא שבמקרים רבים גם אני לא יודע (לפחות באותה נקודת זמן) מה הדבר הנכון לעשות ואין לי כל כוונה להתיימר לדעת ובכל אופן, גם אם אני חושב שאני יודע מה צריך לעשות, הידיעה הזו נכונה לגבי בלבד. כלומר, אני מסיק מתוך ההיסטוריה שלי ומתוך תפיסת העולם שלי ולא מתוך אלו של המטופל. ולכן, אני רואה את תפקידי לא כמי שאמור להראות למטופל מה בדרך הנכונה בשבילו/בשבילי, אלא כמי שאמור לסייע למטופל בהסרת גורמים שעלולים להסיח את דעתו או לטשטש את ראייתו את הדרך הנכונה עבורו ובהסרת מכשולים מן הדרך הזו כאשר הוא מוצא אותה.

רועי

תודה .
היה מעניין לקורא את מה שכתבת .
עוד לא מצאתי את המאמר של וויניקוט . אבל בנוסף למה שכתבתי, הוא התכוון כמו שכתבת, למעלה , ש האדם צריך ללכת לפי הדרך הפנימינית שלו , כמו שבירכת את שירה ףב צורה כול כך מרגשת, ושהוא לא נוהג לתת את התשובה אלה התשובה צריכה לבוא מהאדם עצמו .
אני בטוחה שהמטופלים שלך, מאוד מעריכים אותך על הדרך הזאת , גם אם הם בוודאי לא ממש מודעים לה.
שתהיה לך שבת נעימה

והאיחולים - ריגשת אותי מאוד!

ולא יתקע אותך
ולא יקח אותך למחוזות שלא תוכלי להיות בהם
אז תהני ממה שיש, ותמשיכי לפרוח
רק תהיי עם אצבע על הדופק, ותהיי אמיתית לעצמך בכל שעה ובכל זמן, ותהיי בשליטה על מה שקורה

הגעתי לתובנה הזו מתוך מה שכתבת, שכל כך היה לך חשוב שהוא יחבק אותך, ואת יחסת לחיבוק משהו חברי כזה, ולא מעבר, אבל לאחר ניתוח הענין הודית שבעצם את מאוהבת בו, וחוסר החיבוק שלו היה חסר לך, רצית את המגע הפיזי הזה.
הרצון והכמיה למגע הפיזי מראה שיש לך רצון לאיזו שהיא התממשות של הפנטזיה והיא לא רק בגדר דבר שבלתי ניתן להשגה, אלא את רוצה את האפשרות לגעת בזה, לממש את זו ולו אפילו חלקית!

מישהי תראי - .

בשביל להיות מאושרת ולהרגיש טוב עם עצמי אני זקוקה לאישור חיצוני.
זה למשל דוג' לתלות עליה אני מדברת.
את האישור הזה אני מקבלת כרגע מהמטפל שלי.

אני מקווה,בין השאר, לעזור לעצמי ליצור אישור פנימי בלתי תלוי , שיבוא מתוכי, מעצמי.

לגבי הפנטזיות-
אני לא מתכחשת לרגשות שלי כלפי המטפל ,לתשוקות שלי , לפנטזיות שלי .
אבל זה נובע ממשהו. יש לזה קשר גם לדברים אחרים בחיים שלי - למשל הפנטזיות שלי והתשוקות שלי דוקא לאדם שהסיכוי שמשהו ביננו יקרה שואף לאפס( ואולי ברגעים של בדידות אני באמת רוצה לפעמים שמשהו יקרה בחדר טיפולים ... ... אבל בכל זאת מודעת ...) , הם מן סוג של מאבק שלי גם בחיים עצמם.שבחיים הכל הולך לי מאוד קשה (כל מה שהשגתי עד היום וכל מה שאשיג לא בא לי בכלל בקלות) , ובמציאות אני לא יכולה לעשות דברים בכזו קלילות ושלמות כמו שאני יכולה בפנטזיות (במציאות גם יש אתיקה, יש מוסריות וכו' ).
אני אכן משתוקקת אבל מודעת...

ואני חושבת שמספיק חפרתי על עצמי.
עכשיו הגיע הזמן לדבר עלייך - מה הביא אותך לפה ?:) חוץ מרועי כמובן :)

לשירה
סתם מחשבה על החיים , לגבי מה שכתבת .
למה לפי דעתך , אנו צריכים " אישור " מהסביבה , לעצם קיומנו?
אני אסביר את עצמי , לגבי מה שכתבת , את בן אדם מדהים ,מקסים בלי קשר מה הסביבה משדרת לך .
בכלל, מי החליט בחיים האלו מה נכון או לא נכון ?
האופנה?
האופנה מתחלפת , כול כמה זמן , אז בואו נהיה עבדים על החברה , ונרוץ לקנות בגדים חדשים שיקשטו לנו את הארון במאות אלפי שקלים,ו5את הבגדים האחרים , נזרוק, כול כמה חודשים.
תוכניות טלויזיה ?
נשאלת השאלה למה תוכניות שיש בערוץ 8 , לא מדוברות כמו תוכניות בערוץ 2 או 10 ?
רוב התוכניות הן רדודות.
שמתם לב שכול אלו שנכנסו לאח הגדול הם די ניראים טוב ?אפילו אלו שיש להם כיביכול " מגבלה "
כאלו שרצו להוכיח אחרת לחברה .
לפי דעתי כול מפגש שיש לי עם אדם אחר, זה מתנה בשבילי .
כמו הנער שהדרכתי שקראו לו ניסים , הוא היה בהגדרת חינוך מיוחד, והיו לו התפרציות זעם , ומה לא ,אבל ..
למדתי ממנו המון דברים על החיים .
ומכול אחד שאני פוגשת ,
ואולי החיים האלו , לא בשבלי . רואים גם באתר של הגן , בתמונות עם0 ילדים אני נראת כול כך שונה.
שאפילו אם הייתי אחרת ההיתי מתפלאת ואומרת, מי זאת?

לגבי מה שכתבת שמספיק שתאמיני בעצמך

לאנשים מסויימים בחיי (לא לחברים שלי שאני נמצאת איתם מתוך בחירה :):)יש נטייה להכנס לי לורידים ולשאול אותי שאלות מסויימות לגבי הזוגיות שלי, לגבי העבודה שלי , לגבי הילדים שלי , לגבי הטיפול שלי ,הטיפול של הבן שלי וכו'.....
בכל מקרה, ממה שאני יודעת, שבדברים שבהם אני שלמה עם עצמי בחיים , לא מבקרים אותי או שהביקורת עוברת לידי.
ובדברים מסויימים שאני עושה ואני לא שלמה עם עצמי (מתנדנדת.... ) אז ההערות של הסביבה כן מציקות לי. ואז אני זקוקה לאישור חיצוני.... ברגע שאני זקוקה לאישור חיצוני זה אומר שאני לא לגמרי שלמה עם עצמי.... אני נזקקקת למטפל שלי שיכוון אותי ....


תראו, אנחנו יכולים לחשוב שמשהו מסויים מתאים לנו בחיים ואז אנו בוחרים בו והוא אכן מתאים לנו לתקופה מסויימת .
אך אנחנו צריכים להיות מודעים לבחירה שלנו ומעת לעת לבחון את מקומנו בתוך הבחירה הזו.
כי דברים עשויים להשתנות עם הזמן בעבורנו , ויש דברים שכבר לא מתאימים לנו, ואז אנחנו צריכים למצוא את המשהו שנכון לנו "לעכשיו" החדש שלנו.
המטרה היא לא להיות במקום שלא טוב לנו ללא כל קשר למה שאחרים מצפים מאיתנו וכו'.

ולגבי ההשגים. בסה"כ אני די מרוצה מההשגים שלי , אך הכוונה שלי היתה שהם לא באו לי בקלות.

היי שירה,

אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת על הצורך באישור חיצוני כדי להרגיש טוב עם עצמך. גם אני בדיוק באותה סירה, ואני מקווה שהטיפול שהתחלתי יסייע גם לנושא הזה.

ממה זה נובע אצלך ואיך את מתמודדת עם זה, מעבר לפידבק שאת מקבלת מהמטפל? אצלי למשל, מדובר במסרים שקיבלתי מההורים שלי במשך שנים, מבלי שהם התכוונו לכך - ולמרות שהם לא התכוונו לכך, המסרים חלחלו פנימה והשפיעו, ולא משנה לכמה הישגים אני אגיע בחיים שלי, אני אף פעם לא ארגיש מסופקת עם ההישגים שלי.

אנונימית

רק שתדעי שגם אנשים שלכאורה הם מצליחנים והכל בא להם בקלות, גם להם יש פנטזיות לא ממומשות, גם הם מרגישים בחסר.
העובדה שמצבים אתגרים ומשיגים אותם, ומצליחים להגיע לצמרת, לא מונעת מאנשים להרגיש הרבה מאד חסכים וחסרים שהם אולי מנסים לממש אותם בפנטזיות.

ישנם אנשים שנחשבים (כלפי חוץ) מצליחים, משכילים, מוכשרים , עשירים , משפחה טובה ,אינטליגנטים, אינטילקטואלים והחור השחור רק הולך וגדל אצלם ולא נסגר.

יו ווווו גרמתם לי ללכת לישון הלילה , עם חיוך על הפנים.
העולם זהז פשוט לא פייר !!!!
אח שלי שקצת יותר גדול ממני , מחונן , מצליח בכול אשר נוגעות ידיו ,מיליון וחצי חברים , עושה תואר שני , בקלי קלות ,יש לו יכולת לשכנע אנשים בשדרכי נועם , בנות מתות עליו , הבאתי אותו למסיבת חנוכה, ומאז הבנות לעבודה כול הזמן שואלות עילו שאלות ועוד ועוד.....
אני נולדתי קצת אחריו , מתולתולת , עם ליקויי למידה קשים ,בחורים עושים לי טובה שהם בכלל מסתכלים לכיווני , אותו בחור מהאוניברסיטה ,אני מספיק טובה בשבילו כדי לדבר איתו 10 פעמים בטלפון שיחות אישיות אבל שנהיה בני זוג..... לא .. מה פיתאום (הוא הזמין אותי לצאת איתו ביום ג , ואז חזר בדעתו .ואמר שנפגש שם )
אז בכול זאת כמו שאתן חושבות , גם מי שנראה " מושלם " אולי מביפנים זה לא כך?

לילה טוב .
ועוד רציתי ללכת לישון ב23 יעני 11 בלילה חחחחחח

בתוך לבו של האדם
וגם האדם עצמו לא בדיוק יודע
הוא מביט על ההצלחה, על ההתקדמות, ו.... מרגיש חסר.... מרגיש חור שחור.... מרגיש לא שלם...
וההרגשה שלו היא בדיוק כפי של מישהו אחר.
בדיוק יוצר לי לערוך שיחות ארוכות עם אחת מהעבודות שלי
בחורה מוצלחת ביותר, אני יכולה לסמוך עליה בשתי ידיים
אבל היא סובלת מחוסר בטחון עצמי מוחלט.
אני מנסה לעזור לה.
ראשית הסברתי לה שלדעתי אין לה חוסר בטחון עצמי אלא יותר חוסר בתקשורת
כי מי שבאמת אין לו בטחון, לא מצליח לבצע דברים, לא יוזם, והיא מאד מצליחה לבצע, ומאד יוזמת, אבל חוששת מאד מתקשורת עם השני.
לכן לדעתי הבעיה היא לא חוסר בטחון, אלא חוסר תקשורת
לא אלאה אותך עם כל השיחות הארוכות שאני מנהלת אתה, אבל בגדול מה שאמרתי לה, שתדע שגם מי שנראה מלא בטחון עצמי, גם הוא נמצא במצבים מבחיכים ולא נעימים, וגם הוא צריך להתמודד אתם, ולכן אין לזה קשר ליכולת תקשורת או בטחון של אדם, כי כל אחד מאתנו, ואני מדגישה כל אחד, לא משנה מי הוא, בודאי נמצא במצבים שלא נעימים לו, שמביכים אותו, שהוא היה מעדיף לא להיות בהם, והוא צריך להתמודד אתם
השאלה היא רק המינון, והיכולת להתמודד.
ברגע שאדם יודע שאין אדם שלא נמצא במצבים שכאלו הוא מבין שכך הם החיים, ולא משנה איפה שתהיה באיזה דרגה, תמיד תמצא במצבים לא נעימים ומביכים, השאלה היא רק איך להתמודד אתם, מה לעשות?
ואני מנסה לתת לאותה עובדת שלי כלים להתמודד עם המצבים המביכים הללו, כיצד לקבל אותם, ואיך להתיחס אליהם, ומה לעשות, וכיצד להשתמש בהם כמנוף להמשיך הלאה.
כלל ראשון שאמרתי לה, שעלינו תמיד לבחוק את הדברים בפרספקיטבה רחבה, היינו לומר לעצמינו, או קיי, בואו נתאר לעצמנו שכל מה שיכול ללכת על הפנים, אכן ילך על הפנים, כל מה שיכול לא להיות בסדר, לא יהיה בסדר, מה אז? מה יקרה? מה יהיו התוצאות?
ברגע שאנו מתארים לעצמנו את המצב הכי גרוע, ומסתכלים לו בפנים, ובודקים, האם הוא כל כך נורא, האם באמת זה סוף העולם?
דוגמא?
אם מישהי רופאה בחדר מיון, והיא תפשל, הרי זה סוף העולם, היא יכולה להרוג בציאנט, אבל נתאר לעצמנו שמישהו עובדת בתכנות, והיא תפשל בתוכנה, אבל יש לה גיבוי של התוכנה, האם זה יהיה סוף העולם?
בואו נבחון את העבודה של העובדת שלי, נגיד שהיא מפשלת, בואו נבדוק באילו דברים העולם יגיעו לתוהו ובבוהו ובאילו לו, ככה, אם נבחן את הדברים מבחינה שכלית ולא רק רגשית, נוכל להתגבר על הרגש של הפחד הנוראי מפני פאשלות, מפני דברים שלא יצאו נכון כפי שאנו רוצים שהם יקרו.
אז בודאי שחייב להיות לנו חוש אחריות כדי לדעת שאנו יכולים לגרום נזקים, אבל אסור לנו לתת לדמיון שלנו לרוץ כמו סוס פרא, אלא אנו חייבים להתיחס עליו עם השכל, ולבדוק, היכן הם באמת הסכנות האקוטיות, וכיצד נוכל למזער את הנזקים, ולדעת שלא כל אי הבנה ומבוכה הם סוף העולם.
מצטערת אם שעממתי אותך, נראה לי שכתבתי יותר מדי ארוך, אבל אני מקוה שהצלחתי להבהיר את מה שרציתי, והעיקר לדעת שכל

רק רציתי להדגיש שלדעתי מה שיעשה טוב לאדם, זה לדעת שכל אחד, ללא יוצא מן הכלל נמצא בכאלו מצבים, גם אלו שיש להם בטחון עצמי בכמויות על, גם כאלו שהם מצליחנים ענקיים, גם הם נמצאים במצבים מביכים, גם הם מרגישים לא פעם שהם מעדיפים שהאדמה תבלע אותם, והם גם מרגישים שהם עשו טעויות
כל השאלו באיזה מינון זה קורה ואיך מתייחסים לאותם הרגשים ומה עושים אתם.
אבל אף אחד לא לבד עם הרגשות הללו
המון הצלחה

בוקר טוב
לא יודעת אם הגבת אליי ..
בכול מקרה , אני מרגישה שיש לי את אותה בעיה שיש לעובדת שלך .
אני חושבת שזה לא שאני לא עושה את את הדברים כמו שצריך לעשות, אלה כמו שתיארת , אני מתנהלת קצתת כמו העובדת שלך .
בנוגע למה שכתבת , על הרגש והשכל , מעניין כי גם בחורה שעובדת איתי, אמרה לי את אותו הדבר .
שאם לוקחים את הדברים , ומסתכלים עלהם בפרסקטיבה שונה, הבעיות ניראות אחרת.
לגבי מה שכתבתי , אני רוצה להוסיף שבכמעט כול קורס שלקחתי דיברו על סביב מול תורשה בפסיכולוגיה .
מעיניין , אממממ אחי ואני נולדנו בלונדון ,עלינו ביחד לארץ , עם אותם תנאי מגורים ,ןאפשר להגיד שעם אותה נקודת פתיחה לחיים , כי דיברו איתנו בבית עיברית, אבל בגן דיברו איתנו באנגלית .
אז לא הינו מורגלים לדבר הרבה עיברית.
שינינו לא היכרנו אפ אחד , והינו באותו הגן שנה , למרות שהוא קצת יותר גדול ממני .
הינו ביחד באותו החדר ,12שנים !!!!
ןממש גדלנו כמו תאומים . אבל ההבדל היחיד הוא, שאח שלי מחונן ואני עם ליקויי למידה , ויש לנו חיים כול כך שונים .
אז ניראה לי שהסביבה משפיעה עיותא מהתורשה .
חפרתי וחפרתי

שוב אנ עם השאלות שלי .
מה את אומרת .
אם בחור ,הזמין אותי לצאת איתו, בהתחלה הוא אמר שנלך יחד ,לאיר מכן הוא אומר שנגיע כול אחד לבד .
אבל בשחיחה אתמול ,הוא אמר לי, שאם היה לו אוטו , הוא היה בא לקחת אותי מרכבת צפון.
ובכלל אם אנחנו רק ידידים שמדברים המון טלפון.
מה נסגר איתו ?

אבל ברצינות, ואני מקווה שאני לא מגיבה לך מאוחר מידי.
תעשי מה שהלב שלך אומר.
אם בא לך להפגש עם מישהו שכיף לך איתו, שנעים לך לשוחח איתו , אז למה לא?
שכל אחד יגיע בכוחות עצמו ותהנו מערב נעים ביחד.

הרגע חזרתי.
דווקא אני זאת ששיגעתי אותו. התקשרתי אילו בשעה שש וחצי, ואמרתי\ שאלתי |אותו, אם הוא יהיה מאוד מאוכזב ,אם לא אגיע.
בגלל הדיכאון , אין לי חשק לעשות כלום , ובבטח ובטח שלא לנסוע.
בסוףהוא שיכנע אותי, ואני שמחה שנסעתי לת אביב..
דבר ראשון , זוהי עיר מקסימה! ממש עשה ליחשק , לנסות לחזור לגור בה שוב.
דבר שני היה לי נחמד , לא נורא כיף , היה בסדר.
זה היה אירוע שאירגנו אגודת הסטודנטים , והיתה הופעה , ופגשתי חברי אגודה , וגם הייתי הרבה עם הבחור .
ולא, לא זרמנו איליו ..............
חחחח מספיק לי עם הבחילות שיש לי לאחרונה .
ובלי קשר......
אכלתי בפיצרייה, שאני ממליצה עליה מאוד !!!
סתם תקף אותי רעב של לילה , ומצאתי פיצרייה ,שנראת מבחוץ ,סתם מקום פשוט ,
אבל הפיצה שם...........
ועכישיו ל פ י ר ס ו מ ו ת
קרואים לה פיצה פראז או משהו כזה , והיא נמצאת ברחוב דיזנגוף , בחיבור עם רחוב בן יהודה .
ללקק את האצבעות .
אם יוצא לך לעבור שם , כדאי לך לעצור שם .
לילה טוב כי מחר צריך לעבוד
תודה על תשובתך , כנראה אני זאת שמתוסבכת......

הכול בסדר? רועי רננה אתם בסדר? שירה מישהי אנונימית ,
בגלל השקט שיש פה , והרעש בטהיטי , תהיתי לעצמי ,מה יהיה הנזק אם אכתוב פה משהו שלא קשור לנושא הפורום.
טוב אני חייבת להלונן על משהו שיושב לי על הלב .
יאללה בקטנה , אני רזה ולא תופסת הרבה מקום.
ניראה לי שלא שמתי לב ואולי כתוב לי על המצח זבל!!!!
לא יודעת איך אנשים מתיחסים אליי , לפעמים גורם לי לחשוב כך .
יש לנו שעתיים שאפשר לדבר עם הרכז קורס, שהוא אחראי על הקורס , ככה בקיצור .
הבחורה , הרכזת היתה חסרת סבלנות אליי , שזה היה פשוט גובל בגועל.חסרת סבלנות , כול הזמן אמרה לי , נו נו אני לא מבינה, מה את רוצה ועוד ועוד ...
בסוף גם היא6 סיימה את השיחה בלי שלום , פשוט פוף ...ניתוק .
אני לא מבינה , אני משלמת ממיטב כספי, ביגע רב ,בעבודה , אני הלקוחה שלה , והיא דיברה אליי , כאילו אני מטרידנית .
לפעמים ממש עצוב לי , המוסד הזה , על אפ השביתות , מאוד מוערך , ועושה מאמצים כדי שאנו הסטודנטים , נהיה מרוצים .
ואני משקיעה את מיטב זמני וכספי בלימודים , ןיש כמה מהסגל , שאני פשוט לא מבינה , מה הם עושים שם .
פשוט נעלבתי קשות , נורא היה מגעיל היחס שלה .
תודה על ההקשבה התרויפיות

היי יעל
מה שאת מתארת זה מאוד לא נעים. לא הייתי נוכח כמובן בשיחה אבל אם את מרגישה שנעשה לך עוול את יכולה לברר את זה איתה ולהבין מה פשר ההתנהגות שלה. כולנו אנשים ולעיתים יש לנו ימים פחות טובים, שבהם אנחנו פחות סבלניים, אבל בהתחשב בכך שהתקשרת בשעת הקבלה של המרכזת נראה לי שהיה ראוי שהיא תעשה מאמץ.

רועי

באמת שימחת אותי .
לא חשבתי שמשיהו יגיב לי בכלל , כבר אמרתי לעצמי,טוב נו , אעשה כתיבה תרויפיטית .
שתהיה לך שבת נעימה .