מכתב גלוי לרועי.

כן, בהחלט אני מבינה את התיסכול שלך, כאילו ושמים רסן על הפה (על היד שבמקלדת!), לא נעים להיות אורחים לא רצויים, אך מצד שני מרגישים בבית...

רק עכשיו אני מרגישה אורחת לא רצויה
זה לא היה ממקום שאני מרגישה ששמים לי רסן, אלה מתוך רצון להתחשבות .
נו טוב, מה זה כבר משנה , אולי הייתי צריכה להקשיב ,ף לקול הפנימי שלי.......
מה כבר חשוב.....
מה זה כבר משנה........
אני לא מרגישה שיש בכלל איזה שהוא טעם במשהו.
מה זה עוזר להתחשב, להיות נחמד להיות אמפטי ומבין?
בזמן שיהתה שביתה של המנחים , היתה לנו פטור מהגשת עבודות.
אבל אני יודעת שהם מקבלים על זה כסף , אז כתבתי למנחה שלי שאני מאוד מעריכה את זה שהיא כן ניסתה ללמוד אותנו ,למרות השביתה , ושאני חושבת שמי שעוזר לי ומתחשב בי, אני אשמח ביותר לעזור לו, איפילו בדבר הקטן ביותר.
בגלל זה אני אשלח את העבודות , למרות שאני יודעת שזה סכום קטן, אבל אני אעשה את זה כמשהו קטן ועוד כתבתי לה, שאני יודעת שהיא לא תהיה מזה עשירה ושזה מעצבן לבדוק עבודות אבל זה עיקרון אצלי , שמי שעוזר לי, אני אעזור לו .
נו ומה עזר לי בחיים ?
כלום!!!!!!
אאחרי השביתה היא המשיכה להיות מגעילה אליי .
ולא עשיתי את מתוך חנפנות , והייתי מסתדרת גם בלי העבודות.
סתם רציתי להודות לה באיזה שהוא אופן , והיא אולי צחקה עליי\, אבל אצלי עקרונות זה סלע .
אותו דבר בעבודה , כול היום אמרו לי יעל , אכפת לך לנקות את הסירים,? יעל אכפת לך לנגב את הישבן? יעל אכפת לך להחליף חיתולים?ובסוף אחת הגננות אמרה לי , יעל אכפת לך , לנקות את השרותים?ואז אמרתי בצורה יפה שזהו. ניקתי המון היום .
אז היא קצת עשתה לי פרצוף ,אבל היתה בסדר איתי .
אבל עדיין זה ניראה לה מובן שאני אעשה את זה .
נו טוב ....אלך לי

יש ענין של לעשות חסד
ויש ענין שמנצלים אותך
את לא צריכה שינצלו אותך
אבל כן לעשות חסד
וצריכים לדעת להפריד בין הדברים,
חסד זה כאשר השני זקוק למשהו ואת עושה זאת עבורו
ניצול זה שאין לו צורך מסוים אבל הוא פשוט מעדיף שאת תעשי עבורו, ואז הוא מנצל אותך ואת פריירית
לכן, טוב לעזור במקום שיש צורך אמיתי, אבל לא כדי שידרכו עליך וינצלו אותך
לא קונים כבוד עם זה שמנוצלים וגם לא הערכה
את צריכה להיזהר עם זה, אנשים לא מעריכים את אלו שנותנים שינצלו אותם
בשום אופן את לא צריכה להיות זו שבאופן קבוע מנקה ישבנים וכו', צריכה להיות תורנות הגונה בין כל מי שחייב לעשות את זה
בקשר למנחה, אולי היא חשבה שאת מנסה להתחנף אליה.
הם מקבלים על עבודה קדחחת בצלחת, על סמינריון הם מקבלים 400 ש"ח !!! אז את מתארת לעצמך מה הם כבר מקבלים על עבודה רגילה??? לא חושבת שאפילו מאה ש"ח, זה חלק מהמחויבות הכללית שלהם.
ואל תקחי את זה אישי בתור אורחת לא רצויה, אמרתי את זה על כולם בסיטואציה הזו ולא רק את

את צודקת במה שכתבת , לכן שמתי לזה סוף , ולא היסכמתי לנקות את השרותים.
זה בסדר לא בגלל מה שכתבת ,כתבתי שאני אורחת .
סתם ניראה לי שבגלל שאני לא מרגישה טוב הן מבחינה נפשית והןם מבחינה בריאותית , אני קצת כותבת שטיות.
הכול בסדר .
אופ את צודקת שצריך לראות את מה כותבים בהודעה כי שכחתי מה רציתי לכתוב .
אה לגבי המנחה , זה באמת היה קצת טיפשי מצידי, ניראה לי שהם לא מקבלים הרבה , במיוחד שהאוניברסיטה הזאת לא נותנת להם תנאים הוגנים אני מאמינה שזה בא לביטוי גם בשכר.
אבל לא נורא אני יודעת שהיו לי כוונות טובות , גם אם זה קצת ,אמממ טיפשי , אני באמת חושבת כך .
אופפפפ לא מתיחשק לי להיות חולה

לפי ההכרות הוירטואלית שלי איתך אני מבינה שיש לך מספר בעיות שאת צריכה לעבוד עם הפסיכולוג המטפל שלך:

1. למה את חושבת שאת לא רצויה (במקומות מסויימים - לא רק פה בפורום הזה ) ומרגישה צורך להתנצל על כך כל פעם?
2. למה את חושבת שמנצלים אותך? ואם כן למה את נותנת שינצלו אותך?
3. למה את חושבת שהמרצה מגעילה אלייך בגלל שאת לא בסדר ולא בגלל שזה נובע מבעיה שקיימת אצלה ואין שום קשר אלייך?????

לגבי הפורום,
אני חושבת שאת מאוד רצויה פה ואני בטוחה שגם מישהי , רועי ורננה חושבים כמוני.

כתבתי לך לאיי מייל , לא יודעת אם אקיבלת.
אני מרגישה רצויה פה אל דאגה רק חבל לי שרועי לא הועיל לכתוב לי תשובה .
נו טוב לא חייב לי כלום .
לגבי העבודה בדרך כלל אני שומרת על עצמי , זה גם קשור לצורה שהבוסית מתיחסת אילנו .
אני אנסה יותר לשים לב , שלא יתנו לי לעשות את כול העבודות השחורות
זה ממש מעצבן כול היום ניקיתי , למרותץ שאני לא רואה את זה כניצול, אלה כרואה את התמונה הכוללת של מה צריך לעשות.. אני מדברת רק על היום שהיה יום קשה , ושיגעו אותי , באוי לפה ובואי לפה .
יאללה אמשיך מחר לאיי מייל האישי שלך כי אני לא מרגישה טוב.

ואל תקחי ללב - חבל על הבריאות שלך!!!

הייתי אומרת לך למצוא מקום אחר אם לא טוב לך שם , אבל אני מאמינה שזה דפוס שקיים אצלך ואת צריכה לעבוד עליו בטיפול.
כלומר - גם אם תעברי למקום עבודה אחר את תרגישי שאת נותנת מעצמך יותר, את תרגישי באיזשהו מקום מנוצלת . ולכן זה משהו שאני חושבת שאת צריכה לעבוד עליו בטיפול.
סה"כ גם יש דברים טובים בעבודה שלך , את טוענת שיש לך קשר חברותי עם הסיעות האחרות ואתן יוצאות לבלות גם אחרי שעות העבודה.
את אוהבת את הילדים וכו'...
זה חשוב מאוד!

טוב מתוקה תרגישי טוב
שיהיה לילה טוב!

עם יש לנו בעיה, בריחה לא תעזור כי הבעיה תתלווה אלינו לכל מקום.
צריכים לעבוד על עצמנו, וכך נוכל גם להסתדר
אגב אני לא בטוחה שתמיד טיפול רשמי הוא הפתרון
ראשית הוא עולה תועפות! לא יכולה לזלזל בצד הכספי של הטיפול, אלא אם הוא מסובסד על ידי הקופה ואז הוא עולה משמעותית פחות, כי אחרת אנשים מבזבזים חלק ניכר מהמשכורת שלהם על טיפולים, ויסלחו לי המנהלים, אבל לא פעם זה נראה לי שלא במקום.
אני מאמינה שיש בסביבה של כל אחד אנשים מבינים, חכמים ואמפטיים שיכולים להוות בהחלט מקום שם אפשר לקבל תמיכה והכוונה, למשל הורים, חברים, ידידים, חבר קרוב.
סך הכל אנשים שהם בסביבה שלנו, ואוהבים אותנו ורוצים לעזור, הם בהחלט יכולים גם לנתב דברים, לשמוע אותנו, לתת פידבק, ולתת משענת.
כל אחד יכול למצא מי מבין כל אלו שסובבים אותו שאתו הוא יכול לשוחח, לשפוך את הלב, ולקבל הכוונות, לא חייבים לשלם 300 ש"ח שעה כדי לקבל עצה טובה.
בהחלט טוב ללכת לטיפול כדי לקבל הכוונות, או אם יש בעיות ספציפיות, אבל כאשר זה הופך למן דבר שגרתי, אני קשה לי להתחבר לזה, בגלל הצד הכספי שהוא עולה.
אבל זו דעתי, ישנם כאלו שהטיפול חשוב עבורם יותר מאשר לחם וביצים, אז כל אחד ודעתו הוא

זה לא כל כך נכון מה שאת כותבת.

זה לא תמיד חייב להיות הוצאה כזו גדולה כמו שאת כותבת.

את הבן שלי (בן 7 ) אני לוקחת לפסיכולוגית דרך קופ"ח (מושלם) ועולה לי 110 שקלים לפגישה.
והיא עזרה לו מאוד להתקדם.
דברים שבעלי ואני לא הצלחנו לעשות, ובטיפול של כמה חודשים הוא השיג הרבה מאוד התקדמויות - למשל להיגמל ממציצת שמיכה ואצבע!! , לעשות פיפי בעמידה (הוא עד לפני חודשיים עשה פיפי בישיבה ולא בגלל בעיה בריאותית כלשהו), הוא הולך יותר לחברים (תמיד העדיף שבאים אליו), הוא פחות מבקש ממני ללכת איתו ולהשאר איתו בימי הולדת (הוא נשאר לבד) , הוא התקדם מאוד בכתה א' מבחינה לימודית (קריאה , כתיבה וכו' ) , עושה את העבודות ברצינות.

לגבי, הפסיכולוג שלי הוא פרטי והעלות גבוהה, אבל זה מאוד חשוב לי .
למשל אני כבר שנתיים מרגישה שאני נמצאת בצומת דרכים ולא היה לי אומץ להתחיל ללמוד, והנה אחרי מספר חודשים של טיפול ונכנסתי שוב למסלול של לימודים (אחרי הפסקה של 10 שנים מהפעם האחרונה שלמדתי) .
לגבי התקדמות מקצועית , הפסיכולוג דוחף אותי כל פעם לגשת לראיונות עבודה ,גם אם אני לא מתכוונת מייד לעזוב את העבודה הנוכחית שלי, אלא רק בשביל לתת לי בטחון , לראות איך אני מתמודדת מול ראיונות, מבחנים. ואזרתי אומץ לגשת לראיון אחד כזה ועשיתי מבחנים וכו' .. עצם ההתנסות היתה חשובה לי ....
וגם לפעמים אני צריכה רק מישהו שבאמת יקשיב לי ויתן לי אמפטיה כשבעלי נמצא חצי מהשנה בחו"ל ולא תמיד בא לי "ליפול" על חברות ומשפחה... זה סה"כ יכול להתיש חברים ומשפחה לפעמים וכו'.
סה"כ אני לא חושבת שטיפול צריך להיות לכל החיים.
אני מאמינה שברגע שאני אשיג את ההתקדמויות שאני רוצה אני אסיים את הטיפול.
אבל אני שמחה שיש לי פסיכולוג פרטי, שאני יודעת שגם אם אחליט לסיים את הטיפול נניח בעוד שנה, ואחרי תקופה מסוימת ארגיש לא טוב וארצה לבוא אליו פה ושם לשיחות יהיה לי למי לפנות.
יש לי סדרי עדיפויות כנראה שונים משלך, ובשבילי פסיכולוג זה דבר חשוב ואם צריך אני מוכנה לוותר על דברים אחרים בשביל זה.

טוב אני חייבת לסיים.
אני אענה לך על שאלתך (בנוגע לעובד ) בלילה.

שיהיה לך יום נעים

לגבי המרצה , אני מאמינה שהיא עשתה זאת בתוך גועל פינימי שלה .
לא יודעת ... בלי להכליל חשבתי שדווקא אדם שעוסק יוםיום בנפש האדם ועוזר לאנשים , דווקא בין את כאבו של אדם . אבל עלייה אני לא מתפלא כי מהכרות קודמת איתה , ראיתי איזה סוג של אדם היא.
זה לא היה מוצלח שפניתי אליה כי ניפגשנו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון .
בזמן אחר לא הייתי פונה אליה בכלל!! כמו אתמול לנפגשנו שוב , בשרותים אלה מה ו
ו כמו שתי ...רק אמרנו אחת לשניה שלום שלום ורחצנו ידיים אחת ליד השניה מ בלי לדבר

יעל שלום
אני שמחה שאת מרגישה בנוח לשתף, אבל את צודקת כשאת מצביעה על כך שמטרת הפורום היא אחרת. אני יכולה לכתוב רק בשם עצמי, כשאכתוב שכשנפתח הפורום לא התכוונתי לנהל פורום תמיכתי. יש הבדלים משמעותיים בין פורום תמיכתי לפורום של מענה מקצועי, ולתפיסתי כל אחד מהם דורש מידה אחרת של מחוייבות ואחריות מקצועית נלווית.
מצד אחד הייתי רוצה שגם את וגם אחרות ואחרים ירגישו בנוח לנהל פה קשרים. ונראה שלפורום יש כוח "משל עצמו" בעניין זה. מצד שני אני לא יכולה להתחייב להגיב ולהיות מעורבת, לא במידה ובאופן שבה אני חושבת שצריך להיות במסגרת פורום תמיכתי- ושוב זה לא מיועד להיות פורום שכזה.
כך שנראה שאת רואה את הדברים נכון. אני חוששת שההתעקשות על "תמיכה" במקום שלא נועד לספק אותה עלולה להשאיר אותך ואחרים בתחושה של בידוד וחוסר מענה, לא הייתי רוצה שזה יקרה.
אם רועי חושב אחרת ממני אני בטוחה שהוא ישתף במחשבות שלו.

שלום רננה,
אני לא חושבת שמישהו רואה את המקום כפורום תמיכה, מבחינה זו שעל המנהלים לתמוך בו, ולהגיב לכל הודעה, ממש לא חושבת שכך יעל או אחרים רואים את הדברים.
השאלה היא לא על מה יגיבו המנהלים, אלא השאלה היא על מה לגטימי שהכותבים יכתבו, האם העובדה שהכותבים תומכים האחד בשני, או מוצאים כאן מקום לפרוק את מה שיש להם בלב, מפריע להתנהלות שאליה התכוונו המנהלים, גם מבלי שידרש מהם להגיב ולתמוך על מה שלא בא להם,
או שבעצם המנהלים יגיבו מתי וכיצד ובמינון ובאיזון שהם רוצים, והכותבים יכתבו האחד לשני איך שהם רוצים, זוהי בעצם השאלה, כי יעל לא דרשה תגובות של מנהלים, היא רק ציינה אי נוחות בכתיבה שלה כאן, כאילו והיא מפרה כללים של הפורום בזה שהיא כותבת. נראה לי שיעל בהחלט תשמח לכתוב גם אם לחלק מההודעות רק הכותבים יגיבו ולא המנהלים. כמובן שתגובת המנהלים מתקבלת ביתר ברכה

שלום רננה
קודם כול ממש שמחתי שענית לי , ואני מודה לך על כך . ובנוסף אני רוצה להתנצל על כך שלא כתבתי בכותרת רננה ורועי .
אני חושבת שמישהי הסבירה את כוונתי טוב.
מה שהתכוונתי זה, האם ההתכתבות של מישהי , שירה ואני , בנושאים שלא קשורים לפורום , מפריעה לכם .
אני יודעת שזה לא פורום תמיכתי , ואני לא מתלוננת שאת , ורועי לא עונים פה .
ההפך הוא הנכון .
הסבירה את זה מדויק מישהי , שהשאלה שלי בסך הכול אם הדיונים מפריעים לכם .
ואם את או רועי עונים , למרות ש הנושא לא קשור , אני שמחה על כך , שניתן לי לקרוא את דעתעם וללמוד מכך ולהגיע לתובנות.
אני לא חושבת שיש לכם איזה שהוא מחויבות כלפינו לענות .
אני חושבת ששוםדבר בעולם הזה, הוא לא מובן מאילו .
שיהיה לך יום נעים
ושוב ק4בלי את התנצלותי , שלא הזיכרתי את שמך.

יש לי בעיה בהבעה בכתב , ואני מודעת לזה , וסובלת מזה בבחינות . לכן אולי לא הבנת אותי .

אוי עכשיו כש קראתי שוב, זה היה ניראה לי , כאילו שהצורה של הכתיבה הוא של התלוננות או של כעס .
ממש לא התכוונתי לכך.
אני יודעת שאין לכם מחויבות של פורום תמיכתי , ואין לי אכזבה אם אם אתם לא עונים., כי אני יודעת לאן הגעתי.( הכוונה שלי , לכך שאם אתם לא עומים על שאלות שלא קשורות לנושאים)
ומצד שני , אני מרגישה נישכרת ושמחה , אם בכול זאת קיבלתי תגובה \, ממכם על השאלות ש לא קשורת לנושאים.
מקווה שלא עשיתי לך כאב ראש כמו שכבר התלוננו עליי במקום אחר

על פניו לא אמורה להיות בעיה שתכתבו על מה שבא לכן, כל עוד אין ציפייה מאיתנו להגיב. עם זאת, העובדה שמיעוט מהתוכן בפורום נוגע לנושאיו המרכזיים ומיעוט קטן עוד יותר מכוון כשאלות אלינו המנהלים גורמת לי לתהות לגבי חיוניותו בנוף האינטרנטי. אני חושב שגם אני וגם רננה ראינו בעיני רוחנו משהו אחר כשהחלטנו לפתוח את הפורום ולכן נצטרך בקרוב להחליט האם יש זכות קיום לפורום ובאיזה פורמט.

רועי

וואלה, מאיימים לסגור את הפורום כי לא סגרנו את הפה!
אבל רועי, כאשר פתחת את הפורום הזמנת את הכותבים לבא ולכתוב, ולא רק לזרוק שאלות כאן ושם, אבל כמובן שזו החלטה שלכם ואנחנו נכבד כל החלטה.

אני הבנתי ממה שרועי כתב ש ברמת העיקרון, לא אכפת לו שאני כותבים בנושאים שונים, אבל שלא נצפה מהם לתשובה .
ושהוא חושב שצריך אולי לשנות את הפורמט של הפורום משהו כמו הנושא , או לא יודעת מה , כי כנראה אין הרבה מתענינים בנושא הזה
דווקא אני לא הבנתי שזה איוןם , אבל אולי אני טועה , לא יודעת ......
בסך הכול נתנו לנו פה לכתוב בנושאים אחרים, ולא אסרו זאת , או מחקו הודעות, אז מודה להם על כך .
אם טוב לנו לכתוב אחת לשניה ,ולא יהיה פוקרום אחר או לא יודעת מה, יהיה אפשר ללכת לכתוב בפורום אחר.

"על פניו לא אמורה להיות בעיה שתכתבו על מה שבא לכן, כל עוד אין ציפייה מאיתנו להגיב" ...
תגובתך מאוד שעשעה אותי :):):)

אוי רועי , כמה שאנחנו מבלבלות לך את המוח פה :):):):)

בכל מקרה , אני מקוה שהפורום הזה ימשיך להתקיים ,כי אני מרגישה בטחון לכתוב בכל פורום שאתה מנהל שלו.
מידי פעם אני מרפרפת בפורום כזה או אחר ,וגם אם אני כותבת בו אני מפסיקה, כי לא נוצר לי שם קליק כמו אצלך .

ולכן אני חושבת שאולי באמת כדאי לשנות את הנושא של הפורום בכדי שיותר אנשים יכנסו וישאלו שאלות .

מה דעתך?