לשירה - על בגידות

שירה, אני חושבת שהמילה בגידה היא מאד רחבה ואפשר להכניס בה הרבה מאד סיטואציות.
ולא כל בגידה דומה לחברתה.
ראשית - אני מאמינה שגם כאשר יש בני זוג שיש בינהם יחסים אידיאליים, ואין חסר בזוגיות (אם בכלל קיימת חיה כזאת של 'אין חסר') ושהם מאוהבים האחד בשני, אפילו נאמר שעדיין יש פרפרים, בכל אופן, אני מאמינה שאם כשהם לא אחד עם השני, אם בעבודה, או בכל סיטואציה אחרת, הם ימצאו במצב של קירבה עם בן המין השני, קרבה פיזית, קירבה מנטלית, בהחלט יתעורר שם גץ, והכל יכול לקרות. כי 'אין אדם שם עצמו אפוטרופוס על העריות', הדברים הללו הם לא בשליטת האדם, היינו, בשליטת האדם אם להגיע לאותן סיטואציות, אבל לאחר שהוא שם, הדברים יוצאים מכלל שליטה, ההורמונים מתחילים לפעול, המגנט המיני פועל, וקורה מה שקורה.
וכל מי שמיתמם, ומתיפיף, ומגלגל עיניים צדקניות, רק מעורר בי יותר חשד לגביו. ישנם דברים בטבע שאי אפשר להילחם נגדם, זה החלק החייתי באנו!
ואז, לא הייתי מאשימה כלל את בן הזוג הנבגד, ואת הבוגד, אני מאשימה לא על עצם הבגידה, כי לא פעם הוא יכנס לסחרור שבעצמו לא ידע כיצד לצאת ממנו, אשמתו היא שהוא הביא את עצמו לסיטואציה הזה שדברים יכולים להתרחש. מלכתחילה היה צריך לשמור את עצמו שלא להגיע לאותו מצב.
זה סוג אחד של בגידה.
סוג אחר הוא של זוג אשר יש להם חסר בזוגיות. אם בגלל שהחסר הוא אמיתי, הוא בגלל שהשגרה מכלה אותו. שם, הסיטואציה היא אחרת, כי אותו בן זוג בעצם מחפש את הריגושים, הוא רוצה אותם, הוא כמו אדם צמא שמחפש את המים שירוו אותו. הוא לא נסחף לתוך המצב, אלא הוא מחפש את המצב.
אם מה שמניע אותו לחפש בחוץ את מה שאין לו בבית, זה חסכים מבן הזוג, אז בהחלט גם לנבגד יש יד במה שקורה. לשם המחשה נקח את האשה שהיא הבוגדת. אם בעלה שכח שהיא אשה וזקוקה לפידבקים, שכח שהוא צריך לענג אותה, שכח שהיא צמאה לתשומת לב שרעיפו עליה, והיא לא מצליחה לעורר אותו, בהחלט הוא גם צריך לקחת חלק מהאשמה, אם כי בגידה היא לא פתרון! זה כמו אקמול לסרטן! או יותר נכון כמו מי ים לאדם צמא, חושב שהוא מרווה את צמאונו אבל הרגשתו רק תהיה גרועה יותר בסופו של דבר.
יש עוד סוג של בגידה, של בני זוג שנשארים בזוגיות מכל הטעמים שבעולם, אבל לא מתוך אהבה ומשיכה האחד לשני. ילדים, נוחיות, כלכלה וכו'. הם מרגישים שאין להם מה להפסיד, לא מעונינים לשקם את הזוגיות שלהם, ומנסים לעשות השלמות בצד.
אבל בגידה היא סוג של מחסום, ומי שעבר אותו, זה עושה לו משהו, גם לו וגם לנבגד.
נכון שבהרבה מאד מקרים זה דוקא ממנף את הזוגיות, זה נותן את האתגר לתקן דברים, אם מדובר בסוג השני של בגידה, זה מנער, אבל...
מי שכבר בגד, האופציה הזו כבר קיימת אצלו! הוא עשה זאת, טעם את זה... ולא יכולים להיות בטוחים שהוא לגמרי נגמל מזה! דוקא אותם ריגושים, אותם פרפרים שלפתע צצו, הוא יכול להתגעגע אליהם כאשר שוב תנגוס בו השגרה, לאחר הפיוס הגדול.
אבל זו דעתי, וכמובן אחרים יכולים לחלוק עלי