מכתב פרידה מרועי ורננה

טוב, אז אני לא צריכה לספר לך איך אני מרגישה עם הפרידה ממך.

הרי זה ברור שנקשרתי אליך.


אין לי ספק שאתה פסיכולוג מעולה במציאות ורואים שהמקצוע הזה ממש תפור עליך.
הידע שלך, הרגישות , האמפטיה ,החום , הרצון שלך לתמוך באדם האחר להיות כל מה שהוא יכול להיות, לעזור לאדם האחר לצמוח רגשית ומחשבתית.
כל אלו מקנים לך עוצמות פנימיות חזקות וייחודיות רק לך.

רועי, אתה הענקת לי כל כך הרבה ואני לעולם לא אשכח אותך!!!!!


שיהיה לך המון בהצלחה!!!!

אהה נכון לפני כמה חודשים
אני מקווה שאתם יודיעם שריגשותי מעורבים .

אני ממש מאוכזבת ,על כך שלא חשבתם על דרך אולי יותר יצריתית לא יודעת ......
מצד שני הרציונל הוא כמו שכתבת רועי, שהמטרה היתה לפורום שאלות ותשובות בנושא , שכנראה לא היה נושא ...
בכול מקרה בגלל שתי המיקרים , ניראה שהכותבים הם לא יותר מאשר סתם .....
לא הייתי צריכה להסתכסך עם הבנות בוואי נט באמת שלא .
לא ההיתי צריכה לכתוב בפורומים אחרים שיבואו לפה , ולשבור את הראש כדי שיכתבו פה הרבה כדי שהפורום לא יסגר . באמת שלא .
יצאתי מטומטמת בגלל הבנות של וואי נט
אני אולי מרמורמת וזה לא נעים לקרוא את מה שכתבתי
אולי מחר בבוקר אתחרט על מה שכתבתי אבל כן אני מרגישה רע .
הבנות שלוואי נט יכולות להגיד לי עכשיו חה חה חה בפרצוף , והן צודקות .
יש לי הרבה הערכה אלייך רועי , אבל אתה תמשיך בחיים שלך , ננכון ?
בטח מחר אתחרט אבל כרגע זה לא אכפת לי .
יש לי הרבה הערכה לשנכם אבל אמון בבני אדם אין לי
אני מטוטומטמת שאני לוקחת את זה קשה , כול אחד ימשיך את דרכו
הרי אתם מסודרים בחיים עם תואר שני נשואים עם ילדים

לקחו לי את הפינה השפויה שלי !
באמת כול אחד צריך מוקם שפוי לא? לכתוב באנונימיות על מה שבלב .

תאמיני לי יעל שלא את יצאת מטומטמת, ואל תקחי את זה כך.
הדבר היחידי שאת צריכה ללמוד הוא לא לנסות לקחת את כל העולם על הכתפיים שלך,
וגם לא לפתח תלותיות באחרים! במיוחד לא במרחב הוורטואלי שתאמיני לי את לא יכולה להסתמך יותר מדי על מי שאת מוצאת בו! את יכולה להתיחס אליו כאל דובדבן אבל לא מעבר לזה!

אני לא רוצה להרחיב את הדבור על מה שלדעתי קרה כאן, זה לא במקום ואני לא אעשה את זה.
אבל אני רק רוצה לומר לך שאת צריכה להרגיש טוב עם עצמך.
רועי פנה אל הכותבים בווי נט ובקש מהם שיבואו לכתוב בפורום שלו.
עכשיו מבחינת הבנת הנקרא, לבא לכתוב בפורום,לא הכוונה לזרוק שאלה למומחים ולהעלם לחלל, לבא לכתוב, הכוונה שתהיה נוכחות בפורום ויכתבו בו.
לבסוף, מה לעשות, לא מצאנו חן בעיני המנהלים, השיח שלנו, לא בדיוק התאים להם! לא היתה להם מספיק סבלנות לחכות עד שהפורם יגדל, ויבואו אליו עוד כותבים מגוונים, אז את יודעת מה אומרים אצלינו, זבש"ם!!! תאמיני לי זה הבעיה שלהם ולא שלנו, התסכולים שלהם ולא שלנו!
אז קודם כל תרגעי, יעל!!! קחי נשימה עמוקה, ותרגעי, שום דבר לא קרה!
גם אם היה ממשיך הפורום זה לא מה שהיה מציל אותך
וגם אם הפורום הלך פארש, לא זה מה שימוטט אותך.
ישנם מספיק פורומים אחרים, הרשת מלאה בפורומים, את תמצאי עוד מקום לשפוך את הלב שלך.
בין כה וכה רועי בקושי שהגיב לך כאן, ומי שהגיבו היו שירה ואני, כך שכותבים אחרים גם יגיבו לך במקומות אחרים.
אל תקחי את זה קשה, תמשיכי הלאה.
אני מאמינה שאת צריכה לקחת את הכלי של כתיבה ביד כמו שאמרתי לך, ואז לא תהיי תלותית באחרים, ויותר תהיה שלטת על מה שקורה בחיים שלך.
המון הצלחה לך יעל, תאמיני בעצמך, אז אחרים יאמינו בך. יש לך הרבה מה לתת, ואת תתני את זה, ועוד תמצאי את מקומך.
לילה טוב יקרה, ומחר תזרח השמש, ותגלי הרבה נקודות אור מסביב

תודה!
באמת עכשיו טו בשבט
אם הם היו משקים מעט , נותנים זבל מעט , משקיעים ונותנים אור , והרבה סבלנות!!!!
אולי הפורום הזה היה פורח בסופו של דבר .
סיימתי עכשיו קורס בשם פסיכולוגיה בחינוך שהיה לי מאוד מעניין ללמוד אותו.
הוא מאוד עזר לי ועוזר לי הרבה כגם בחיי הפרטיים .
בקיצור יש שם פרק אינטרנט כגורם חברתי .
להלן כמה נקודות מהמחברת שלי
1 אינטרקציה חברתית בלי לצאת מהבית
2 קבוצות וירטואליות , אתה יכול לצאת ולשנות את השם
3מאפיניים אנונימיות אתה יכול להגדי דבר שבחיים האמיתיים לא ההית אומר .
4 אין בעיה של הופעה חיצונית .
5 התמכרות בעיקר אצל בנים (נ האמונם?)
בקיצור הפרק הזה , לא מעודד ,את הכתיבה התמיכתית\ כולל פורומים של שאלות ותשובות
כשלמדנו את זה זזתי בחוסר נוחות על הכיסא , עם חלק מהדברים אני מסכימה ועם חלק , לא .
ואני יגכולה להגיד את זה , מתוך ניסיון
אני מקווה שמחר אתעורר עם הרבה תקוה ואור סביבי , כי אני נורא מיואשת

לנושאים של הפורום
פסיכולוגיה בחינוך זה כמו מבוא , לומדים כול מיני נושאים שקןשרים לפסיכולוגיה כמו תאוריות ומושגים מהפסיכולוגיה החברתית, פסיכולוגיה התפתחותיתי סטיסטיקה , קוגנטיבית קצת .

רועי גם הזמין את הכותבים בפורום שלו , זאת אומרת לכאן, אבל גם אני עשיתי זאת וחטפתי צרור של השמצות ומה לא. שנגררו עד לפה .
והתעלמות ולאחר מכן נזיפה לא נעימה מהמנהלת .

מישהי צודקת.האינטרנט דפק קצת לאנשים את המוח :):):):)....
אין ספק שזוהי התמכרות וצריך לקחת את הדברים בפרופורציות.

יעל, לא צריך לפתח תלות בפורומים וירטואלים כי זה עשוי אפילו באיזשהו מקום לתקוע אותך בחיים האמיתיים שלך.

אני מקווה שאת ממשיכה בעבודה הטיפולית . זה יכול לתרום לך הרבה יותר מכל פורום תמיכה שהוא. גם רועי שהוא פסיכולוג מצויין לדעתי לא יכול היה לעזור לך הרבה יותר במסגרת האפשרויות המגבלות פה.... למרות שפה זה זמין ונגיש יותר מטיפול של שעה, פעם בשבוע..(ואני מודה שגם לי היה נעים לקבל את התגובות החמימות של רועי וזה גרם לי להתמכר להן ,להתמכר אליו .... :) ).


הסיבה שעזבת את הפורום השני נובעת מכך כי התגלה פרצופם האמיתי של חלק מהכותבים שם ..
ולא משום סיבה שקשורה לרועי.
יש עוד פורומים באינטרנט. וזה מה שכיף באינטרנט שאת לא מחוייבת לשום קליקה...מתי שמשהו מציק לך את יכולה לקום וללכת בלי לדפוק חשבון לאף אחד ...


ואת יכולה להמשיך את הקשר איתי באימיילים.......

שיהיה יום טוב לכולם !!!

אני לא רואה את זה זה כמשהו פתולוגי , כמו התמכרות , או תלות .
אלא כאדם לאדם .
ברור לי שרועי לא יכול לעשות לי טיפול פה, ולא חשבתי שבזכות הפורום , הזה ובוואי נט , צרותיי יעלמו כלא היו .
יש לי המון הערכה אל רועי , וגם אם אתמול ואלי זה לא היה ניראה כך , בגלל שהבעתי הרבה אכזבה , זה לא כך .
יש לי הערכה לרועי!!!!!
יחסרו עוד הרבה דברים שהיו פה , השיח ביננו בין שלושתינו , על כול מיני נושאים שמפתחים את החשיבה .
וכמובן התשובות של רועי , גם מפה ,אבל בעיקר אני מתגעגעגת לתשובות שלו בוואי נט .
אז אני אגדיר את זה כך .
כמו מתכון לעוגה
כוס שלמה של הערכה
כרגע שתי כוסות של אכזבה
שתי כפיות של של כעס
ועוד ..
מערבים מערבים 5 דקות ונותנים ל בצק לנוח שעה ,ושמים בתנור
וכרגיל אני מאחרת לכלבה , בגלל הפורום הזה !!!!!
זיכרונו לברכה
המשך על מה שאני מרגישה אכתוב לך לאיימייל ,

חשבתי שרועי לפחות יענה למה שכתבתי לו .
אואוי אוי אוי אוי יעל יעל
במילה אחת אכזבה

חשבת פעם ללכת ליעוץ לגבי תחום עבודה שמתאים לך?
את יודעת במכון אדם .. וכיוב'.
אני חושבת שאולי את צריכה למצוא לך מקום עבודה שיש בו אינטרקציה עם אנשים מבוגרים .
נניח אולי ללכת ללמוד קורס של תוכנות - OFFICE (וורד, אקסל, פאוור פוינט וכו' ) ולהתחיל בתור פקידה באיזשהו מקום...
נראה לי שפשוט חסרה לך האינטרקציה עם האנשים המבוגרים.
במסגרת הלימודים שלך יוצא לך להכיר אנשים , להתחבר? להיות בקשר מחוץ לשעות הלימודים?
למה שלא תכירי חברה מהלימודים ותשבו ללמוד יחד? תצאו יחד ביום שישי?

מעבר לזה, לגבי מה שהציעה לך מישהי - בנושא הכתיבה.
מנסיוני האישי אני ממליצה על לימוד עצמי, אוטודידקטי .
אני באופן אישי, כשרציתי לשפר את הכתיבה שלי התחלתי לכתוב בפורום ספרים.
כל פעם שסיימתי לקרוא ספר ישבתי לכתוב עליו בפורום ספרים ואינט , וראיתי שמפעם לפעם הכתיבה שלי ממש משתפרת וזה נתן לי המון סיפוק .
אולי תנסי גם את?
תקראי ספר ותשבי לכתוב עליו, יהיה לך מזה הרבה מאוד סיפוק, מנסיון !
אני חושבת שאת צריכה למצוא את הזמן לקרוא. כמה שיותר לקרוא ספרים. כי קריאה מבחינתי קודמת לכתיבה וקריאה טובה עשויה לסייע לך ליצור כתיבה טובה!
עכשיו אני מנסה לשפר את האנגלית שלי ואני מחליפה ספרים רק באנגלית.
סיימתי לקרוא אתמול את התפסן בשדה השיפון באנגלית.
עכשיו אני אנסה לכתוב תקציר של הספר באנגלית.


תשמעי יעל, אני מבינה אותך.
גם אני סובלת מבדידות ואני נשואה ויש לי ילדים ויש לי הרבה חברות .
זה לא אומר שאם אתה נשוי אז אתה פחות בודד.
בעלי עובד בחו"ל חצי מהשנה ובחצי השנה הוא גם חוזר מאוחר ואני צריכה ללמוד להשלים עם זה.
גם אם אני ארוויח 20,000 שקל בחודש זה לא ישתנה.
תנסי למצוא לך תחומי עניין שיפיגו קצת את הבדידות שלך ולו לזמן מה.
זה מה שאני עושה...
כמה שפחות לפתח תלות באחרים ...
שלא לדבר על תלות בוירטואליה, באינטרנט.
זה תלות יעל, זה התמכרות.... (גם אני התמכרתי ונתליתי, אני לא מתביישת להודות בזה).


טוב מתוקה מקווה שלא נפגעת.
אני רק מנסה לעזור.
אני אכתוב לך גם למייל יקירתי

לגבי העבודה , תודה על העצה , אבל אני ממש אוהבת את העבודה שלי .
מה גם , שיש לי אניטרקציה עם מבוגרים .[
אני רואה את העבודה בחינוך , ילדים, חינוך מיוחד, נוער, במצוקה או לא מצוקה,
כשליחות . העבודה בחינוך , בהיא קשה , פיזית ונפשית דורשת המון סבלנות .
אני מרגישה שליחות במיוחד כשאני מרגישה שצריכים אותי, כמו עכשיו עם הילד שכנראה הוא עובר 7 מדורי גהנום .
במיוחד בתקופה האחרונה ,ומה שסיפרתי לך באיימייל על המקרה המרגש שהיה לי היום .
אני חושבת שאני לא טובה כול כך ולא אצליח בעבודת פקידות .
ואולי כן .....
לגבי הספרים , אני מאוד אוהבת לקורא ספרים
באמת חשבתי לכתוב , אבל לעצמי .
בדיוק סיפרתי היום על חוויה קשה שעברתי ,פרדה קשה ממהורים בילדות
לפיני כמה ימים הסופר של התפסן משדה השיפון נפטר .
לאחר שהוא כתב את הספר הזה, שנהיה מן הספרים המובילים , הוא כתב עוד עוד ספר אחד ואז הוא הסתגר בבית שלו מתוך בחירה , והתרחק מבני אדם ..
ראיתי סרט , שבו הדמות הראשית היא נער שמעריץ את הסופר , ועושה מסע ארוך כדי להגיע לאותו מקום מבודד שבו הסןפר גר כדי לפגוש אותו.
בעצם הוא עובר את אתן החוויות שהולדן עבר , אבל רק בצורה קצת אחרת .
וכאשר הוא מגיע לאותו הבית , בהוא עומד שעות בשלג ומחכה לו עם אקדח .
ולאחר שהסופר יוצא מהבית......... יאללה המשך מחר לאיי מייל

שכדאי שנמישך את השיחות שלנו באיימיל .
אני חושבת שזה יעזור למננהלים החדשים להתאקלם .
עם כמה שזה עצוב לי !.
אולי ננסה שלושתינו להמשיך את הדיון בפייסבוק .
חחח אפילו אין לי מושג איך נכנסים לזה .
יש לי הבנה ששואפת ל0 במחשבים

וואו כן נכון. הוא נפטר בגיל 91. יהי זכרו ברוך!!!

סלינג'ר הגשים (חלקית) בימי חייו את החלום של הגיבור שלו הולדן קולפילד , שמאס בעולם המודרני המזוייף,
חלום שבו הוא רצה לחיות ביער ,נשוי לאשה חירשת אילמת, רחוק מהציויליזציה עם ילדים.
עד יום מותו חי סלינג'ר רחוק ומבודד...

הולדן היה שונה חברתית... חריג חברתית .
טיפוס דכאוני שאהב לחפור בנפשו, טיפוס רגיש.
יש לי משיכה לאנשים כאלה.
כי גם אני מרגישה לעיתים שקצתי במוסכמות , אך אני לא באמת מסוגלת לחרוג מהם.
זו מין תחושה שיש לי תלות נפשית בחברה.
ויש אנשים חזקים שלא עושים דברים בגלל לחץ חברתי ומרשים לעצמם לסטות מהנורמות החברתיות ומאוד שלמים עם עצמם.כאשר בן אדם מחליט לפרוש מן החברה בבחינת "העדר" הוא צריך שלמות נפשית והערכה עצמית מאוד גדולה בשביל להתבדל בתוך הדעות והמחשבות שלו.. ואני מעריצה אנשים כאלה.

את יודעת מה?
אם טוב לך בעבודה שלך סבבה.מי אני שיאמר לך מה מתאים לך?
וגם למצוא חברה באוניברסיטה. את לא חייבת. יש אנשים שטוב להם בלי יותר מידי חברים.
ונהנים מהשעות לבד עם עצמם, להנות מספר טוב, לבשל, לשמוע מוסיקה, לראות תכנית טלויזיה.
וחיים עם עצמם בשלום.

טוב בינתיים עוד אפשר לנהל פה דיונים ביננו....

לילה טוב חמודה

ואני גם לא רוצה לפתוח.

אבל אל תדאגי נמשיך להיות בקשר של אימיילים ....

אני לא נעלמת ...

אני ממש מזדהה עם הולדן .
הוא באמת כול הזמן אמר שאנשים מזוייפים , וגם אני הולכת הרבה פעמים הולכת בניגוד לעדר .
אני ממש לא מתלבשת בצו האופנה , וממש לא עושה מה שכולם עושים , אם מישהו יעשן סמים , ולא יהיה לי חשק באותו הרגע אני בלי למצמצ אומר לא .
להלן הקקטע השני שהכי אהבתי בספר , לדעתי זה קטע חזק
הוא5אומר לאחותו "
את יודעת מה היתץיי רוצה להיות? זאת אומרת אם היו נותנים לי לעזלזל לבחור?
את מכירה את השיר אם אדם תופס אדם ."?
הוא התכוון לשיר אדם תופס אדם , והואר רצה להיות התפסםמשדה השיפון ,שתופס את הילדים ליפני שהם נופלים לתהום = לעולום המזוייף
יאללה באמת באמת אני מעדיפה שנמשיך דרך האיי מיילים כי אני חושבת שזה לא פייר כלפיי המנהלים החדשים

חשבתי על זה...

אני השבוע אפרד מהפסיכולוג שלי.........

את התובנות לגבי לימודים השגתי.

ועכשיו מה שנשאר זה התלות וההתאהבות שתוקעים אותי ולא מובילים אותי לשום מקום.

הכי טוב זה להתרחק

לא טוב לי להתלות באף אחד.

שיהיה לך יום טוב.

חזרתי לפורום פסיכולוגיה את מוזמנת לשם. גם מישהי כמובן!!! :)

הקשר שלך עם הילדים.

איזה יופי!

אני באמת שמחה לקרוא...

כי עבודה עם ילדים באמת צריך לאהוב.....

את רואה יש גם הרבה אור בחיים שלך.....