דילמה

שלום רב

אני יכול להבין את דאגתך כהורה. אני מתאר לעצמי שביתך החליטה להיפרד מחברה הקודם לא רק כי מישהו גרם לה לכך אלא היא שותפה מלאה בהחלטה הזו. כהורים אנחנו תמיד נחשוב שלילדים שלנו "מגיע יותר" אך חשוב שנוכל לזוז מעט הצידה ולכבד את ההחלטות והבחירות שלהן בין אם אלו בחירות "טובות" או "רעות". אין זה אומר שאת צריכה לעמוד מן הצד ולא לומר דבר. נכון לעכשיו יש לך עמדה ברורה נגד הבחירה של ביתך. אולי את יכולה לדבר איתה מעמדה של לנסות להבין (ולכבד) אותה ואת מניעיה מבלי לשפוט מ טוב עבורה או רע עבורה. לא בהכרח מה שטוב לכם כהורים טוב לבת שלכם.
וחוץ מזה מעט פרופורציות: היא בת 23 לפניה הזמן להתנסות, "להשתגע" עד שתעשה את הבחירה שלה.

בברכה

אילן

לעניין הפרופרציות.
תודה על ההארה.

אבל האם לטעמך, אין טעויות שיכולות לעלות לה ביוקר ?
אני יכולה לנסות להבין אותה.
אבל רק לקוות שלא תצטער על בחירותיה.

ואם אנו כמשפחה לא מצליחים לחבב את אותו עלם שבחרה... איך מתמודדים עם זה מבלי לאבד אותה ????

שלום רב

איש מאיתנו אינו חף מטעויות. בוודאי שהיא יכולה לטעות ובאותה מידה יתכן ואת טועה. הבר החשוב בעיני זו היכולת של ההוה ללוות להקשיב לייעץ ואף לומר " את טועה" אך בכל מקרה הבחירה היא של ביתך ולא שלך. יתכן והיא תצטרך לשלם מחיר על הבחירה אך זהו כנראה שכל לימוד הכרחי להתבגרות וצמיחה.
אם משפחה לא מצליחה לחבב את העולם שהיא בחרה זה מצער זה כואב. יחד עם זה המשפחה צריכה לזכור ולכבד שזה העולם שלה. אם יכבדו את הבחירה שלה למרות אי ההסכמה אני לא רואה דרך שתאבדו אותה.

כל טוב

אילן