דיכאון?

באתי עכשיו כדי לכתוב שוב וראיתי שעוד לא ניתנה תשובה לשאלה שלי
המצב לא משתנה או אפילו מחמיר
הבעיות עם החבר גדלות הרבה יותר אני לא מדברת איתו כעת
היום ישנתי עד הצהריים משהו כמו 12 שעות כמעט
כשיש לי מחר מבחן ואני צריכה ללמוד
וכבר שבועיים לא עשיתי ספורט
והחשק המיני שלי אין מה לדבר בנוסף לבעיות אפילו אין שום רצון לזה
מה שקצת עשה לי טוב זה נוכחות מחודשת טיפה של חברים ,אבל חוץ מזה שום התלהבות מהדברים שאני עושה שום רצון לעשות דברים
רק מכריחה את עצמי ללמוד וגם זה לא...

אני מזדהה מאוד עם מה שאת מתארת ועצוב לי שלא הגיבו לך פה. השלב הראשון זה באמת להבין שההתנהגות הזו היא הרסנית ולא בריאה לנו. אבל מפה ועד לעשות משהו בנידון הדרך לא קצרה. גם אני נמצאת במערכת יחסים ואני יכולה לומר לך שהכי חשוב זה לשתף אותו כמה שזה קשה כדי שהוא יוכל להיות שם לצידך או לפחות להבין למה את מתנהגת ככה. בכל מקרה לבד את לא יכולה לצאת מזה את צריכה מישהו שיעזור לך אפילו יקח אותך ביד בבוקר ללימודים או לכושר ויעזור לך לתפקד באופן מכני עד שתצליחי לתפקד באופן אמיתי. חוצמזה כמובן הכי מומלץ זה טיפול של פסיכולוג או פסיכיאטר. בהצלחה את לא לבד