בהתמוטטות עצבים

אני בת 29 , לפני כ - 4 שנים חזרתי לאחר הפסקת לימודים לגור בבית הוריי וזאת בעקבות קשיים כלכליים מחוץ לבית .
התחלתי לעבוד בעסק המשפחתי מה שעם הזמן יוצר אצלי תסכולים הולכים ומתעצמים מכיוון שבסופו של דבר אני מרגישה שהמשרד נופל כולו על הגב שלי ...חסר עובד , אני עובדת גם במקומו , ניקיון המשרד עלי , המחלקה שאני מנהלת לבד כולה באחריותי וזה אומר שאם אני זקוקה לחופש אין מי שיחליף אותי בתפקיד .
השנה התחלתי ללמוד בשנית ,מה שמוסיף לחץ רב ומה שכן , על הלימודים אין בכוונתי לוותר , זאת אהבתי .
הנשמה שלי צועקת הצילו ! אין לי סביבה תומכת והנושא החברתי מציק לי מאוד . מה שבטוח זה שבמצבי הנוכחי גם אני בעצמי לא הייתי מעוניינת בחברתי כאשר כל היום אני צועדת עם פרצוף חמוץ ומתפרצת על אנשים בסביבה .
אציין כי ניגשתי לטיפול פסיכולוגי והייתי מטופלת כחצי שנה ולא הרגשתי שזה עוזר בכלל אלא רק להפך . האם עלי לנסות טיפול תרופתי ? אם כן איזה ? ממש אשמח לתשובה מהירה , זה ממש מתסכל לאבד את שמחת החיים לחלוטין ולהרגיש שצועדים באותו מקום שנים ללא תזוזה ולו קטנה קדימה . תודה