פורום גריאטריה, גרנטולוגיה - יש לך שאלה?

בהחלט כן.אלא שמוצרי צריכה צריכים להיות תחרותיים, קרי לא הרבה יותר יקרים מאלו המצויים בשוק גם ללא הפטנט החדש.

בהצלחה

בית או דיור מוגן

טרם קבלת ההחלטה מה עדיף, יש קודם לבצע הערכה פסיכוגריאטרית-הערכה תפקודית, נפשית וקוגניטיבית-כישורים שכליים. לבדוק העדפות אישיות ויכולות פיננסיות.
בעקרון, אפשר, רצוי ומומלץ להשאר בבית כמה שאפשר ואפשר עד לשלבים מאוד מתקדמים של ירידה תפקודית, בעזרת מטפל והתאמת הבית למגורים של זקן אף בשלבים המוקדמים כאשר הזקן עדיין עצמאי, על מנת למזער את הסיכון לנפילות והאפשרות לקריאה לעזרה באופן מיידי במקרי חירום(לחצן מצוקה).
על מנת להתאים לדיור מוגן הזקן צריך להיות עם יכולת תפקודית-עצמאי בפעילויות היומיום הבסיסיות, יכולת קוגניטיבית-צלול ויכולת פיננסית לרכוש יחידת דיור(פקדון) בדיור מוגן.
היתרון בדיור מוגן הוא במערכת התמיכה שהמסגרת מספקת: שירותי אחזקה, הסעדה, בריאות, חברה ותרבות. זקן שיש לו נתוני קבלה לדיור מוגן יכול לנצל את מלוא הפוטנציאל מהשירותים שהדיור מוגן מציע דהיינו חיים יותר מלאים ועשירים.

נראה כמו מקרה קלאסי לדיור מוגן.
תרופה לבדידות בעיקר, המיועדת לאנשים פעילים.

תשובה על כך נתנה ב7.12.12, בפורום זה.
העמותה היותר חשובה שמספקת תמיכה ומידע למשפחות חולי אלצהיימר היא עמדא, עמותה למחלת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל ושם גם מופיעים הקישורים האלקטרונים והטלפונים של העמותה.

ישנה עמותה המספקת ייעוץ ותמיכה למשפחות חולי אלצהיימר דרכה נתן לקבל המלצות על המוסדות המטפלים בחולים אלו. להלן דרך ההתקשרות:
דואר אלקטרוני [email protected]

* כתובת דואר רמת-גן 8261 ת.ד 52181

' טלפונים 03-5341274/5

7 פקס 03-5341276

J קו-חם 8889*

גם אם בפריפריה מצאי אנשי מקצוע רפואיים יותר בעייתי גם בצפון- בצפת ישנם אנשי מקצוע טובים כולל גריאטרים, בפרט לאחר חתימת הסכם העבודה האחרון שמיטיב עם הרופאים בפריפריה.
לענייניך, בעדיפות ראשונה, עדיף להתייעץ עם גריאטר שיש לו ראייה יותר רחבה על מכלול בעיותיו של הזקן כולל המצב התפקודי והמודעות להנגשת שרותים רפואיים, חברתיים וקהילתיים.
מסיבות אתיות, לא מקובל לתת שמות, אך את יכולה לפנות למרפאות חוץ של בית החולים זיו בצפת ולשאול על ייעוץ גריאטרי או לחלופין פנימי. את יכולה גם לשאול ישירות במחלקה הגריאטרית.

הפרעות פסיכוטיות בזקנה

לחמותך מחשבות שווא של יחס ורדיפה. הפרעות אלו מופיעות לרב, בגיל צעיר בשנות העשרה והעשרים, אך יכולות להופיע לראשונה גם בגיל מאוחר יותר וגם בזקנה. יכולות להופיע ללא קשר לדמנציה, לבשר אותה או במהלכה. גורמי סיכון: בידוד חברתי, אישי(ללא בן זוג), חסר תחושתי, ירידה בראיה ושמיעה, חסר קוגניטיבי(דמנציה), סיפור משפחתי, תופעות לוואי של תרופות, בפרט נוגדות דכאון. טרם התחלת הטיפול יש לבצע ברור ואבחון מקיף: גופני, פסיכיאטרי וקוגניטיבי. טיפול: בגורמי סיכון ותרופות אנטיפסיכוטיות כמו בצעירים אך במינונים גריאטריים.

מורפיום בזקנים

בבצקת ריאות(התקף קוצר נשימה סוער עקב זליגת מים לבועיות הריאה) אכן עדיין מקובל לטפל במורפיום תוך ורידי במינון קטן, 5 עד 10 מג ולא מקובל להמשיך טיפול זה לאחר שוך ההתקף.
המשך מתן מורפיום מעבר למינון זה משמעו עשרות מיליגרמים ביום אמור להיות קטלני בפרט בגיל זה.
החשדות שאתם מעלים הם מאוד חמורים ואם יש בהם ממש, יש מקום לדרוש ברור.
גניבת תרופה בפרט סם ומחיקת רישום רפואי הן עברות פליליות.
נתן להתייעץ עם נציב תלונות הציבור באגף לגריאטריה של משרד הבריאות בירושלים.
פרטים נוספים נתן לקבל באינטרנט: משרד הבריאות-אגף לגריאטריה-פניות/תלונות הציבור.

תרופות נוגדות דכאון בזקנים

דכאון בזקנים הוא מאוד שכיח ולרב לא מאובחן, כך שרק אחוז קטן מהזקנים מאובחן ועוד יותר קטן מטופל בשל הבעייה בהיענות לטיפול התרופתי בשל תופעות לוואי ובעייה של מודעות לצורך בטיפול וזמינות של התרופה.
הדור החדש של התרופות האנטי דכאוניות נסבל יותר מאשר הדור הקודם(תרופות טריציקליות) בשל מעוט התופעות לוואי. רב התופעות לוואי החריפות חולפות כעבור ימים או שבועות אחדים, למעט בעייה בתפקוד מיני וסכנה של היפונתרמיה שנותרות לאורך זמן בפרט בשילוב תרופות מסויימות(נוגדות יתר לחץ דם, חוסמי ביטה, משתנים ומקבוצת ACEI'S ו-ARB'S).

מוסדות גריאטריים נחלקים לפי רמות תפקודו של הזקן.החל מעצמאי שלרב אינו זקוק למוסד ואם כן אזי להוסטל או דיור מוגן. תשוש למוסדות לתשושים שהם באחריות משרד הרווחה.סיעודיים למחלקות סיעודיות בדיורים המוגנים ובתי אבות ותשושי נפש לבתי אבות.
כך שרב הזקנים הסיעודיים ותשושי נפש בארץ מאושפזים בבתי אבות.
רב בתי האבות הם בבעלות פרטית ומעוטם ציבוריים וממשלתיים. חלק מבתי האבות בבעלות פרטית שייכים לעמותות ומלכרים.
אינדיקטורים למוסד טוב ואיכותי הם בעלות ממשלתית, ציבורית ואם פרטית אזי עמותות ומלכרים. קיימים מוסדות פרטיים פרטיים איכותיים אך לרב הם הרבה יותר יקרים.
אינדיקטורים נוספים הם מיקום יקר ויוקרתי וכן תשתית פיסית וחזותית ברמה גבוהה. מוסדות אלו גם דואגים בדרך כלל לצוותים איכותיים.הגישה למקומות אלו לרב מתאפשרת רק לסוג מסויים של אוכלוסיה שידה משגת.

טרם גיבוש הגישה הטיפולית יש לבצע אבחנה על ידי אבחון פסיכוגריאטרי.
מתאורך נראה שהגברת סובלת מדכאון. בבדיקה יש לקבוע האם הנטייה לחזור לשפת האם היא ביטוי של ירידה קוגניטיבית משנית או שמא הדכאון משני לדמנציה לא מאובחנת. ידוע שבחולים דמנטים ישנה נטייה לחזור לשפת האם ואין שום טעם לכפות עליהם לחזור להשתמש בשפה ה"חדשה". נראה ששפת האם מושרשת יותר חזק ושגם בחולי כמו בבריאות נוהגים אותם כללים: אחרון נכנס, ראשון יוצא וכן אם את רוצה לעזור למישהו שנמצא "למטה" ואינך יכולה להעלות אותו אליך, רדי אליו.

מה שברור, שקיימת ירידה בזיכרון ובקשב מזה חודשים אחדים. אם היא עדיין מתפקדת בבית, ברמה הבסיסית, מבחינת שמירה על היגיינה אישית, תחזוק משק בית, אזי מדובר בירידה קוגניטיבית שלפי הדינמיקה שלה לאורך זמן נתן לדעת אם היא נשארת יציבה או מתקדמת לכיוון דמנציה מסוג אלצהיימר או מסוג אחר.
מה שנתן כעת לעשות, זה לבצע ברור מקיף, הערכה קוגניטיבית, בדיקות מעבדה לאיתור חסרים ופגמים ולתקנם. טיפול בגורמי סיכון וסקולריים: יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומני דם. פעילות גופנית ואינטלקטואלית.

התקפי חולשה ולחץ בראש

ההתקפים שאת מתארת של דופק מואץ מלווה חולשה סחרחורת ולחץ בראש מתאימים להתקף דופק מהיר ולא סדיר-טכיאריתמיה שיכול לגרום לכל התופעות שאת מתארת. הדרך לאיתור הבעיה היא בצוע רישום חשמלי של פעילות הלב-אקג בזמן ההתקף-בדיקת הולטר של הלב. זהו מכשיר זעיר שמוצמד לגוף החולה ורושם את הפעילות החשמלית של הלב. הבדיקה מתבצעת לפי המלצה של קרדיולוג.

דגימת שתן בזקנים

השאלה היותר חשובה היא נחיצות הבדיקה, הואיל ולרב במחלקה סיעודית נתן להסתדר ללא תרבית שתן במדה ואכן הכוונה לבדיקת תרבית שתן. במדה וקיים חשד סביר לזיהום בדרכי השתן, נתן לטפל בעירויי נוזלים ובאנטיביוטיקה על בסיס הערכה קלינית. אם אכן הצורך בדגימת שתן הוא חיוני נתן להחדיר צנתר באופן סטרילי, ולהוציאו לאחר הדגימה.

אמא נמצאת בבית ומטופלת ע"י עובדת זרה. הבדיקה נחוצה לאו דווקא לזיהוי דלקות אלא למעקב אחר עבודת הכליות , חלבונים וכד'.נכון, אפשר להזמין אחות קופ"ח שתשים צנתר אבל אנחנו מחפשים דרך פחות טראומתית לאמא. תודה.

במדה ואכן קיימת הוריה מוצדקת לדיגום ואיסוף שתן-שלתוצאות שתתקבלנה תהיה השפעה על הטיפול, אזי אין שום בעיה להכניס צנתר לשם דיגום ואיסוף שתן. זאת הדרך המקובלת. באשר לאפשרויות נוספות כמו אצל תינוקות-התקני איסוף חיצוניים-ידוע לי על קיומם ברמת הידע הכללי אך לא ברמת הפרקטיקה היומיומית מבחינת זמינות, נגישות ושמישות.

התופעה ידועה והנוהל קיים.
ברמה המשפחתית משפחות בדרך כלל מסורות יותר נוהגות להוציא את המטופלים הסיעודיים לטיול מחוץ למחלקה, בתוך המוסד ומחוצה לו העירה לביקורים תרבותיים ומשפחתיים.
קיים גם נוהל וכן דרישה של משרד הבאות להוציא את המטופלים לטיולים וארועים. קיימת הבעייה הנצחית של תכיפות ואיכות שתלויה במשאבים העומדים לרשות המוסד והמחלקה.