פורום גריאטריה, גרנטולוגיה - יש לך שאלה?

הליכון מבוגרים

הליכון מבוגרים הוא מתקן המאפשר תמיכה ביציבה והליכה באופן זמני במסגרת שיקום לאחר ארוע חריף(ארוע מוחי, שבר צוואר הירך) וכן בתקופת החלמה לאחר שכיבה ממושכת או קבוע, בעיות יציבה והליכה עקב מחלת מפרקים כרונית או מחלה עצבית(פרקינסון, פרקינסוניזם, ארוע מוחי) או לאחר שיקום לא מלא של בעייה חריפה.
ישנו בשוק מגוון רחב של הליכונים החל מהפשוט ביותר-הליכון מסגרת- מסגרת מתכתית לרב סגסוגת אלומיניום הנשענת על ארבעה צינורות מתכתיים מחופים בראש מחומר פלסטי, דרך טלסקופיים המאפשרים כיוונון גובה ורוחב, מתקפלים, עם גלגלים וכלה בהליכונים עם שלוב כיסא מתקפל למנוחה באמצע ה"מסע".
גם אם לאחר הקלדת המלה הליכון ב"גוגל" נתן לקבל מגוון רחב של ספקים של הליכונים, עדיף לשאול תחילה על אפשרות רכישה דרך קופות החולים הואיל וקיימת אפשרות של השתתפות הקופה והביטוחים המשלימים בעלות המתקן והקופות לרב קשורות לספקים בדרך כלל יותר מוכרים ויותר משתלמים.
קיימת גם אפשרות לשאול את המתקן דרך גופים וולונטריים כ"יד שרה", "עזר מציון" ו"עזרה למרפא" בפרט לאלו שידם אינה משגת.
אותו דין נכון גם לגבי רכישת מד לחץ דם.

תודה רבה לך על המידע המפורט

קלופיקסול הינה תרופה, שעל פי רוב ניתנת לחולי אלצהיימר הסובלים מאי שקט נפשי, ייתכן עקב מחשבות שווא ואו חזיונות שווא המלווים בהפרעות התנהגותיות.
הרעד הקשה, שהינך מתאר, עשוי בהחלט להיות כפועל יוצא של שימוש בקלופיקסול.
במקרה זה הייתי ממליץ לשקול להפסיק את מתן הקלופיקסול באופן הדרגתי.
במידה והרעד חולף מצד אחד ומצד שני מופיעה בשנית אי שקט נפשי קשה, יש להתחיל במתן תרופה אנטי פסיכוטית אחרת, למשל ריספונד,המצוי בסל התרופות.
לא הייתי ממליץ להשתמש בתרופות נוגדות רעד, ולו מן הטעם, שגם להן יש תופעות לוואי קשות בכלל, ובפרט פגיעה נוספת ביכולת השיכלית של המשתמש בהן.

רפואה גריאטרית הינה רפאה קונבנציונאלית.
גרייה מגנטית, הינו תחום, למיטב הבנתי, השייך לרפואה אלטרנטיבית.
שאלה זו יש להפנות לפורום המתאים

בריחת שתן

בריחת שתן בזקנים קשורה בדרך כלל בהגדלה של הערמונית, לרב שפירה. תרופות משתנות כפוסיד וזיהומים בדרכי השתן מחריפות את הבעייה.
אכן מקובל להשתמש בתרופות עם השפעה אנטיכולינרגית כאנפרניל(שבמקור היא תרופה אנטידכאונית) על מנת לחסום את הפעילות הכולינרגית האחראית על כיווץ וריקון השלפוחית או בתרופות אנטיכולינרגיות כנוויטרופן, אלא שיש להן לא מעט תופעות לוואי בנוסף לפעילות הרצויה של עצירת שתן, הן יכולות לגרום ליובש בפה, ירידת לחץ דם בעמידה, טשטוש ראיה, עצירות, אי שקט, ירידה בביצועים שכליים והחרפת דמנציה.
הגישה הנכונה לטיפול בבעייה, היא להפנות את המטופל לאורולוג על מנת לנסות לטפל בבעייה מן השורש, קרי לשקול טיפול כירורגי, פיסיקלי או הורמונלי לשם סילוק החסימה המכנית ורק לאחר מכן לשקול טיפול משלים בתרופות מהסוג הנ"ל או/ו בשילוב תרופות חוסמות קולטני אלפא המשחררות את סוגר שלפוחית השתן(כמו קסטרל).

גיל ומחלה כרונית כמחלת לב אינם מהווים בהכרח מניעה לטיסה טרנסאטלנטית. המטופל צריך להבדק ע"י רופאו-רופא המשפחה ובמדת הצורך ע"י קרדיולוג על מנת לקבל את אישורם לטיסה.
בעקרון, במדה ואין בעיות בתפקוד היומיומי כמו בצוע קנייה שבועית בסופרמקט עם סחיבת שקיות, כולל בעלייה מתונה או במדרגות ולא היו אישפוזים או התערבויות רפואיות בחודשים האחרונים, אזי אין מניעה לטיסה כזו, לאחר בדיקה רפואית עדכנית ועם בטוח רפואי מתאים-פוליסה מורחבת המכסה מחלות קיימות.
ליווי טוב בכל גיל ובגיל זה בפרט אם קיימת מגבלה מוטורית או/ו שכלית, אזי הוא הופך לחיוני ביותר.

הפתרון האידאלי במקרה זה הוא דיור מוגן. דיור מוגן הוא בדרך כלל דיור עם תשתית פיסית, חזותית ותפקודית ברמה גבוהה. מאפשר להיות לבד(בדירתך) וביחד במסגרת חברתית של אנשים מבוגרים עצמאים מבחינה תפקודית עם זמינות גבוהה לשרותי מסעדה, תרבות וכמובן בריאות לרב 24 שעות ביממה. דיור מוגן לרב נתמך על ידי מחלקה סיעודית על כל צרה שלא תבוא. בהיותו מופנה לאוכלוסיה בעלת אמצעים, רב מרכזי הדיור המוגן ממוקמים במרכז, מעוטם בירושלים וחיפה. ה"פלס" במתחם ב"ח איכילוב נחשב ליוקרתי ביותר. שבעה כוכבים בהרצליה פתוח ועד 120 בהוד השרון וברמת החייל באמצע. משען ודיור מוגן ל"יוצאי מרכז אירופה" ברמת חן ובתל אביב נחשבים ליותר סולידים.

לאוכלוסית הגיל השלישי , ישנה בעיה בלמוד ובשמוש במכשור חדש.
שקודם למתן העט, יש לוודא שלחולה יכולות שכליות, שדי בהן על מנת ללמוד כיצד להשתמש בעט.
לאחר מכן יש לוודא שאין לחולה בעיות רפואיות כגון:
1.ירידה קשה בחדות הראייה מסיבות מיני סיבות שונות, שלא יאפשרו לחולה לקרוא את המספרים שעל גבי העט
2.רעד בלתי נשלט בידיים, ששכיח בגיל השלישי, ושמחמיר בתנועה מכוונת
3. שינויים ניווניים קשים במפרקי כפות הידיים
כל אחד מהגורמים המצויינים לעיל עשוי להפריע לחולה בשלב מילוי המזרק באינסולין וכן בשלב ההזרקה עצמה.
בהנחה שהחולה לא סובל ולו גם מאחת הבעיות המצויינות לעיל, אזי קודם לשימוש במזרק, עליו לעבור הדרכה כיצד להשתמש במזרק.
על איש המקצוע שמדריך את החולה מוטלת החובה לוודא, באם החולה הבין את ההסברים.
.

שימוש בעט אינסולין בזקנים

אם אכן המטופל שמור קוגניטיבית וללא בעיות ראיה ובעיות מוטוריות, לאחר הדרכה מתאימה הוא יכול להשתמש בעט באותה מדה כמו הצעירים. חשוב לציין שקיימים עטים מיוחדים לזקנים עם סימון היחידות בצורה יותר ברורה ויש גם שמשמיעים קליק לאחר הזרקת כל יחידה. על כל פנים בשל הבעייתיות באיזון הסוכרת והאינטראקציה עם תרופות נוספות חשוב שהמטופל יהיה תחת השגחה של צוות מהיחידה לטיפול בית הואיל והשגחה של מרפאה לסוכרת היא פחות זמינה.

תודה על שתי התשובות
הוא קיבל הסבר מעולה לשימוש ונראה שתפס את הרעיון, נראה שהעט של לנטוס נוח לו ואין בעיות מיוחדות.

תודה

לשואלת היקרה שלום רב!
פורום גריאטריה מיועד לענות לשאלות לאנשים בני 65 ומעלה.
מפאת גילך ומצבך הפיסיולוגי, הייתי ממליץ לך לפנות לפורום רפואת נשים.

שימוש בתרופות נוגדות דכאון וחרדה בהריון

גם אם פורום גריאטריה הוא לא בדיוק המקום לליבון שאלות הקשורות בהריון האופייני לגיל הפוריות, לא נשיב את פנייך ריקם.
הריון מלווה בשינויים גופניים ונפשיים עם מאפיינים שונים בשלשת השלישים של ההריון. בנוסף שינויים אלו מושפעים ממצבה הגופני והנפשי הקודם של האישה ההרה, כך שבמצבים מסויימים היא יכולה לחוש כל מיני תחושות מוזרות.
גם אם השימוש בתרופות נוגדות דכאון וחרדה הקלסיות-ישנות-מקבוצת הטריציקלים והחדשות יותר מקבוצת ה-SSRI'S נחשבות לבטוחות בהריון יחסית לבזודיאזפינים(ובן) וברביטורטים. צריך תמיד לשקול את התועלת שבנטילת התרופה לעומת סכנת תופעת הלוואי הפוטנציאלית. לשם כך עדיף להתייעץ עם הרופא שמלווה את ההריון ומבחינת פורום, נכון יותר לפנות לפורום הריון ולידה.

כאב בטן הינה תלונה שכיחה בקרב אנשים בגיל השלישי וגורמים רבים לה.
החל, "לא עלינו" בסרטן במערכת העיכול , וגמור בדיכאון.
כמובן שיש לקבל פרטים מדוייקים אודות זמן הופעת הכאבים, , מיקומם, כמה זמן הם נימשכים, מה מקל עליהם.
האם הכאבים בבטן מלווים בירידה התיאבון ובמשקל, שינוי בהרגלי יציאות וכו'
לאחר מכן יש לערוך בירור רפואי מתאים, שעשוי לכלול, למשל בדיקות דם, בדיקת צואה לדם סמוי, הפנייה למכון גסטרואנטרולוגי לצורך ביצוע גסטרוסקופיה ואו וגם קולוסקופיה.
לדעתי ניתן לבצע את כל הבירור הנ"ל באופן אמבולטורי,בקהילה, ללא צורך באישפוז.

אבחון כאבי בטן בזקנים

כמו בכל מצב רפואי אחר חשוב לאבחן באם מדובר במצב חריף, תת חריף או כרוני.
גם אם הסימנים של בטן חריפה בזקנים-שזהו מצב חרום רפואי המחייב אישפוז, יכולים להיות עמומים ולא ספציפיים בנגוד לסימנים הקלסיים האופייניים בצעירים, עדיין יש אפשרות קלינית-ליד מטת החולה עם מספר בדיקות מעבדה והדמיה בסיסיות "לשלול" מספר מצבים שכיחים כסיבה לבטן חריפה כדלקת כיס מרה, התנקבות, חסימת מעיים ומפרצת הותין(אאורטה). על מנת להגיע לדיוק אבחנתי יותר גדול צריך להשתמש באמצעים יותר מדוייקים כטומוגרפיה והדמיה מגנטית שהם לרב לא זמינים בחדר המיון. במקרים לא מעטים חייבים לאשפז את המטופל להשגחה ולעתים אף לשם פתיחת בטן אבחנתית על סמך שיקול דעתו של הצוות הרפואי. באם מדובר במצב כרוני הסיבה השכיחה לרב היא כאב פפטי הקשור בהפרשת עודף חומצה מכיב קיבה או תריסריון ובזקנים בשכיחות יותר גבוהה, בשבר סרעפתי עם דלקת בושט. סיבות נוספות אבנים בכיס מרה ללא דלקת, עצירות, עצירת שתן, הפרעות תנועתיות של המעי-מעי רגיז ודלקות בדרכי השתן ואברי המין.

תופעת הדיכאון בגיל השלישי מוכרת גם מוכרת.
באופן כללי, בניגוד לדיכאון מתחת לגיל 65, אזי לא פעם דיכאון באנשים מעל גיל 65 יבוא לידי ביטוי בתלונות גופניות כמו למשל כאבי בטן, ולווא דווקא בתלונות על מצב רוח ירוד.
בהתיחסות ספציפית למקרה שתואר על ידייך להלן, יש מקום קודם ליבדוק באם ההחמרה במצבה הנפשי של אימך, הינה פועל יוצא וביטוי של הופעת מחלה אורגנית חדשה ואו החמרה במחלה שכבר קיימת.
בנוסף הייתי מבצע הערכה מעבדתית מקיפה (ספירת דם כימיה) ואולי אף CT ראש.
לאחר איסוף הנתונים כמתואר להלן, הייתי ממליץ לך ליפנות למרפאה להערכה כוללת של אנשים בני 65 ומעלה, לצורך בדיקה וקביעת אבחנה.

ככלל, בהעדר תגובה לטיפול בדכאון, יש לערוך ברור מקיף חוזר לאתור גורמי סיכון גופניים-מחלות נלוות גלויות וסמויות, נפשיים, אישיים ומשפחתיים ולטפל בהתאם. תרופות מומלצות לטיפול בדכאון מלווה חרדה ובעיות שינה הן: ונלפקסין(ויאפקס, ונלה) ומירטזפין(מירו, רמרון). הואיל והתגובה לתרופות נוגדות דכאון היא מאוחרת(עד חודש) אם בכלל, נתן להוסיף תרופות לשינה ולהרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים(ובן, קלונקס) שהשפעתן מיידית אך הן מסוכנות לזקנים בשל חולשת השרירים-סכנת נפילות, והפגיעה השכלית-ירידה בבצועים והחרפת דמנציה שהן גורמות, לכן עדיף להשתמש בתרופות קצרות טווח מקבוצת הבנזודיאזפין-אגוניסטיות, נוקטורנו וסטילנוקס, או אף בלוריוון במינון נמוך-חצי מ"ג ולתקופה קצרה, שהוא בעל טווח פעולה בינוני אך מתפנה מבלי להותיר מטבוליטים-חומרי פרוק פעילים שבדרך כלל מאריכים את זמן הפעולה של התרופה מעבר לזמן המיוחס לחומר הראשוני הפעיל.
חשוב לזכור שהטיפול התרופתי הוא אחד האמצעים הטיפוליים העומדים לרשותנו ויש לשקול אמצעים טיפוליים נוספים כפסיכותרפיה, טיפול משפחתי וכן במצבים של עמידות לטיפול תרופתי לשקול אמצעים נוספים בנזעי חשמל וגריה מגנטית

ככלל, בהעדר תגובה לטיפול בדכאון, יש לערוך ברור מקיף חוזר לאתור גורמי סיכון גופניים-מחלות נלוות גלויות וסמויות, נפשיים, אישיים ומשפחתיים ולטפל בהתאם. תרופות מומלצות לטיפול בדכאון מלווה חרדה ובעיות שינה הן: ונלפקסין(ויאפקס, ונלה) ומירטזפין(מירו, רמרון). הואיל והתגובה לתרופות נוגדות דכאון היא מאוחרת(עד חודש) אם בכלל, נתן להוסיף תרופות לשינה ולהרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים(ובן, קלונקס) שהשפעתן מיידית אך הן מסוכנות לזקנים בשל חולשת השרירים-סכנת נפילות, והפגיעה השכלית-ירידה בבצועים והחרפת דמנציה שהן גורמות, לכן עדיף להשתמש בתרופות קצרות טווח מקבוצת הבנזודיאזפין-אגוניסטיות, נוקטורנו וסטילנוקס, או אף בלוריוון במינון נמוך-חצי מ"ג ולתקופה קצרה, שהוא אמנם בעל טווח פעולה בינוני אך מתפנה מבלי להותיר מטבוליטים-חומרי פרוק פעילים שבדרך כלל מאריכים את זמן הפעולה של התרופה מעבר לזמן המיוחס לחומר הראשוני הפעיל.
חשוב לזכור שהטיפול התרופתי הוא אחד האמצעים הטיפוליים העומדים לרשותנו ויש לשקול אמצעיים טיפוליים נוספים כפסיכותרפיה, טיפול משפחתי וכן במצבים של עמידות לטיפול תרופתי לשקול אמצעים נוספים כנזעי חשמל וגריה מגנטית.

אכן כן!
גיל הינו גורם סכון להתפתחות מגוון של בעיות זיכרון.
בעיית הזיכרון הראשונה המוכרת הינה "הפרעת זיכרון הקשורה לגיל" או בלעז:
AAMI- Age Asscoiated Memory Impairment
לדוגמא: אנו הולכים ברחוב ופוגשים מכר וותיק, שפגשנו לאחרונה לפני מספר שנים רב. הוא פונה אלינו בשמנו ואילו אנו, למרבית המבוכה, לא מצליחים להזכר בשמו באופן מידי. לוקח לנו מספר שניות ואולי אף מספר דקות, עד שאנו נזכרים בשמו.
הפרעה זו, יתכן ונגרמת עקב ירידה במהירות ההולכה העצבית ככל שאנו מתבגרים.
בעיית הזיכרון השנייה הינה דמנציה ע"ש אלצהיימר, Dementia due to Alzheimer disease
שכ-20% מהאנשים בני 80, סובלים מימנה.
להפרעת הזיכרון מתלווה גם גם ירידה בעשייה היום יומית כפועל יוצא ועקב הפרעת הזיכרון.
הייתי ממליץ לך, להגיע עם אותו אדם, לאחת מהמרפאות להערכה לגיל המבוגר, לצורך איבחון מדוייק של הבעיה ומתן טפול רפואי בהתאם.

האם בית חולים לילדים הוא כמו בית לילדים חוסים מוגבלים, המתגוררים בו ורואים בו את ביתם לכל דבר?
מתוך השאלה למעלה יכול שואל השאלה להבין, שבית חולים גריאטרי הינו בית חוילם לכל דבר, שבדומה לבית חולים לילדים, שמאושפזים בו רק ילדים, אזי בבית החולים הגריאטרי מתאשפזים רק אנשים בני 65 ומעלה.
מעבר למגבלת הגיל אין כל הבדל ביכולותיו המקצועיות של בית החולים הגריאטרי, מבית חולים כללי.
יתירה מזו, בבית החולים הגריאטרי יש צוות רפואי הכולל רופאים ואחיות שעברו הכשרה מתאימה לטפל בחולים מבוגרים וזאת בניגוד לבתי החולים הכלליים בהם מרבית הצוותים לא עברו כל הכשרה שכזו.

לגילי שלום רב!
התופעות המתוארות על ידך הינן קרוב לוודאי פועל יוצא של הדמנציה מימנה סבך סובל.
כשאתה כותב: הפך למאד קשה" אני מניח שאתה מתכוון לכך שסבך ממעט לשתף פעולה עם הסובבים אותו , למשל, מסרב להתקלח ואו להתלבש.
חוסר סבלנות, אף הוא אחד מהמאפיינים של הדמנציה, והוא עשוי להיות ביטוי של חשדנות ייתר מצד החולה כלפי הסובבים אותם ואו עקב אי שקט פסיכומוטורי.

אכן כן,
ישנם מחקרים שפורסמו לא מכבר, שבמסגרתם נחשפו המשתתפים, למשך תקופה קצרה, לסדרה של "תרגולים - מוחיים".
נימצא, שגם לאחר מספר שנים, בקרב קבוצת המשתפים, היתה ירידה קטנה יותר ביכולותיהם השכליות, וזאת בהשוואה לקבוצת ביקורת, שלא ביצעה תרגולים אלו.

קודם להכנסתה של אימך לבית האבות, עליה לעבור הערכה על ידי רופא גריאטר.
במסגרת בדיקה זו, ייקבע גם מצבה התיפקודי (עצמאית, תשושה, סיעודית ואו סיעודית מורכבת), ומתוך כך, ולאיזה בית אבות עליה לעבור.