פורום גריאטריה, גרנטולוגיה - יש לך שאלה?

שרה, שלום. המצב שאת מתארת מוכר וידוע בשם - DECONDITIONING. ברפואת ספורט נעשו מספר עבודות שהראו שבן אדם צעיר ללא שום מחלות רקע שמרותק למיטה במשך שבוע ימים מאבד בין 10% לבין 15% של מסת שריר. כאן מדובר באישה מבוגרת אחרי מחלה קשה. כמובן שגם מסת שריר וגם סיבולת לב ריאה נפגעות ומצב מחמיר כל עוד האמא נשארת במיטה. כעת חשוב שאמא תבדק ע"י צוות הרב מקצועי שכולל גריאטר, פיזיוטרפיסט ומרפא בעיסוק ( לפעמים גם עובדת סוציאלית ) ע"מ לקבוע יעדים לתהליך השיקומי, להעריך סיכוים להצלחתו ולבחור מקום שהכי יתאים לכך ( בית, בית חולים שיקומי ).

בכבוד רב,
ד"ר מירושניק יבגני
יחידת "דורות", קופ"ח כללית, מחוז שרון-שומרון

בעיות שכחה בזקנה

ירידה מסויימת בכישורים השכליים היא תופעה שכיחה בזקנה כפי שישנה ירידה בתפקוד שאר המערכות בגוף.
ירידה קוגניטיבית, פיסיולוגית, להבדיל מפתולוגית-חולנית, מאופיינת ע"י סימפטומים קלים של איטיות מחשבתית, איטיות בעיבוד, אחסון ודליה של אינפורמציה, ירידה בזכרון בעיקר של שמות ומילים, ריכוז וארגון. שינויים אלו גורמים לאיטיות מסויימת אך אינם פוגמים לרב בתפקוד היומיומי.
לשאלתך, מהתאור שנתתה, ניכר שיש שיבוש בתפקוד היומיומי, אם אינה זוכרת מי היה אצלה ומה חסר לה לקניות ולכן עליה להבדק על ידי רופא מומחה, עדיף במרפאת זכרון של בית חולים גדול על מנת לקבוע את היקף הירידה הקוגניטיבית ובעיקר את הדינמיקה שלה-קצב ההידרדרות ונקיטת אמצעי מניעה וטיפול בהתאם.

רופא גריאטר

רופא גריאטר להבדיל מפנימאי אמור להתייחס למכלול הבעיות של הזקן, לא רק הגופניות אלא גם האישיות, חברתיות, נפשיות ושכליות שבסופו של דבר קובעות את המצב התפקודי אשר לפיו נקבעת המסגרת הטיפולית המתאימה של המטופל אם במסגרת של מחלקה חריפה, תת חריפה, שיקומית, סיעודית רפואית או רגילה, לתשושי נפש או במסגרת הוספיס. בכל בית חולים כללי ישנו רופא מומחה בגריאטריה בודאי בבית חולים גריאטרי ובחלק מבתי החולים הפסיכיאטרים.

פצעי לחץ בזקנים

גורמי הסיכון לפתח פצעי לחץ בזקנים הם חוסר תנועתיות הגורם ללחץ על כלי הדם והפסקת אספקת הדם למקום המועד בזקנים עם מצב מטבולי(חילוף חומרים) ותזונתי ירוד. לכן מניעה וטיפול צריכים להתמקד בגורמים אלו ע"י דאגה לתנועתיות, בחולים רתוקים, שינויי תנוחה ושיפור המצב התזונתי והמטבולי.
במקרה הספציפי שהצגת, מניעת הלחץ על העקב במדה והפצע נמצא בשלב התחלתי-אודם בלבד ללא פגיעה בשלמות העור אכן תמנע את התקדמות הפצע לחץ לשלבים יותר חמורים וריפויו, אך עלולים להתפתח פצעי לחץ באזורי לחץ אחרים אם היא רתוקה למטה ואינה מסוגלת לשנות תנוחה באופן עצמוני. בנוסף חשוב לדאוג לתזונה נכונה וטיפול בגורמי סיכון כאנמיה והיפואלבומינמיה.

תודה לרופא.
אנחנו משתדלים לנהוג לפי ההנחיות. מאז ההתיבשות של אימי היא מדברת לענ יין. מבלבלת נושאים וכן אומרת דברים מהעבר כאילו הם היום. האם זה קשרו להתיבשות? האם זה הפיך. רציתי לשאול אם זה קשור לזה שלפני כחודשיים וחצי הפסיקה לרחת קומדין. בשבוע האחרון מזריקים לה כל יום זריקה חליפית לקומדין.
מבקשת עזרה,
בתודה מראש

עזרה למרפא

אכן את זקוקה לעזרה. אימך זקוקה להערכה גריאטרית כללית-גופנית אם לא כוללנית- כולל אספקטים נוספים, שכליים, נפשיים ותפקודיים, על ידי רופא מומחה. עזרה כזו אינה יכולה להתקבל דרך שאלות בפורום מקצועי כזה עם כל הרצון והקדשת תשומת הלב המתבקשים. פורום נועד לשם מתן מענה לשאלות ספציפיות וממוקדות. את צריכה להתייעץ עם רופא המשפחה באשר לאופן בדיקתה, אם הפניה ישירה לגריאטר או באם אכן קיים חשד להחרפת מצב בלבולי ע"י התייבשות, אזי היא צריכה לעבור דרך חדר מיון לשם אבחון ראשוני, מתן נוזלים והמשך הערכה במסגרת מחלקה גריאטרית.
מצב בלבולי יכול להיגרם או להחריף בין היתר על ידי התייבשות. יכול להיות גם קשור למתן או הפסקה של קומדין אך בסבירות יותר נמוכה ואז אמורים להיות סימנים נוספים יותר ממוקדים.

שלום רב.
MMSE נותן הערכה די גסה של המצב הקוגניטיבי. לשאלון המיני-מנטל כמה מגבלות. המבחן אינו רגיש לפגיעה קוגניטיבית נפרדת אצל אנשים בעלי השכלה גבוהה או כישורים קוגניטיביים גבוהים שלקו במחלה. בנוסף, המבחן לא מתאים לשלבים המאוחרים יותר של המחלה. כאשר מדובר בבן אדם חסר השכלה עושים תיקון ולא לוקחים ציון 30 כציון מרבי לכן עדיין ניתן לעשות את הערכה בצורה גסה. אבל כמובן שבמידה ויש ספקות והאבחנה אינה ברורה, יש עוד מספר מבחנים כגון ADAS, RBMT, 7min Screen, COGNISTAT, מבחן שעון ועוד. ניתן לבצע אותם במרפאות ריפוי בעיסוק.

בברכה.
ד"ר מירושניק

שלום, מר' אביהו.
קיימות מספר סיבות לאי נקיטת שתן בגיל המבוגר. דבר ראשון, חשוב להבין מה היא הסיבה לאי נקיטת השתן ולנסות לטפל בה. לשם כך יש, דבר ראשון, לפנות לרופא משפחה. השאלה השניה היא עד כמה סבא מודע למצבו ומה המצבו התפקודי והקוגניטיבי וכאן יש מקום להערכה גריאטרית כוללנית.
לשאלתך, אין טעם להתעקש על טיטול. השתמשת במילה "נעים" בנושא טיטול והדבר בהחלט לא נעים, אולי יותר נוח אך לא נעים לבן אדם שתמיד היה עצמאי.

בכבוד רב,

ד"ר מירושניק

גריאטר, יחידת "דורות", שירותי בריאות כללית, נתניה

שלום, ליאור.
הבריאות הנפשית בקרב בני גיל העמידה הינו נושא שתשומת הלב המוסבת אליו היא מועטה, גם כאשר האדם מראה סימפטומים חמורים של דיכאון אשר מהווה בעיית בריאות חמורה ויש להתייחס אליה בהתאם. לכן מאוד כדאי שסבתא תבדק ע"י גריאטר.
מאוד חשוב להבין האם באמת מדובר בדיכאון או בתהליך אחר ולשקול טיפול בהתאם לאבחנה.

בכבוד רב,
ד"ר מירושניק

אטרופיה מוחית ואוטם נרחב בקורונה רדיאטה

בדיקות רפואיות כולל בדיקות הדמייה משמשות כאמצעי עזר לאבחון מצבו הקליני של המטופל.
באופן עקרוני אטרופיה קורטיקלית(קליפתית) מוחית ומוחונית יכולה להופיע גם בזקנים צלולים וגם בדמנטים אלא אם היא קיצונית ואסימטרית אז היא בהכרח מצביעה על ירידה קוגנטיבית. אוטם נרחב בקורונה רדיאטה בתחום ה MCA אמור להתבטא בשיתוק פלג הגוף בצד הנגדי של הממצא.
לשאלתך עלייך לפנות עם הצילום ועם המטופל לנוירולוג שיבצע בדיקה קלינית(ליד מטת או כורסת המטופל) ויפרש את ההדמייה לאור הממצאים הקלינים.

מניעת אלצהימר משפחתי

רב מקרי האלצהיימר הם ספורדים, אקראיים. מעוטם כ5% משפחתיים. אלצהיימר משפחתי מופיע לרב בגיל צעיר יותר מהספורדי מתחת ל60 ועם מהלך יותר מהיר.
באלצהיימר משפחתי אותרו 3 גנים פגומים בשלשה כרומוזומים. דרך ההעברה היא אוטוזומלית דומיננטית. אם שני ההורים נושאים את הגן הפגום אזי כל הילדים לוקים במחלה. אם אחד ההורים, הסיכון ללקות במחלה הוא 50%. אותרו מקבצים משפחתיים גם באלצהיימר הספורדי אם כי שם החדירות-הסיכון להעביר את המחלה לדור הבא הוא הרבה יותר נמוך.
במקרה שלך לא ציינתה את גיל ההופעה של המחלה אצל סבך וסבתך שהוא קריטי ע"מ לדעת באם מדובר בסוג הספורדי או המשפחתי. גם דרך ההעברה מהסבים לנכדים היא יותר מורכבת עם חדירות יותר נמוכה מאשר העברה מהורים לילדים. קיימת אפשרות לקבל ייעוץ גנטי על מנת לנסות לקבוע את מצבך אך זה גם לא מדוייק הואיל וקיימים גנים פגומים נוספים שטרם אותרו והוגדרו וגם בעייה של זמינות, נגישות ועלות שאמורה להיות גבוהה.
באשר למניעה, על אף ההתקדמות הרבה בהבנת מנגנוני המחלה עדיין אין טכנולוגיה זמינה לתיקון הפגמים הגנטים. האפשרות המעשית היא נקיטת דרכי מניעה המקובלים באלצהיימר הספורדי שיכולים גם בסוג המשפחתי לעכב ולדחות את גיל ההופעה של המחלה. הואיל ואתה צעיר, אפשר ועד הגיל המועד, תמצאנה טכנולוגיות חדשות גנטיות ואחרות לעיכוב אם לא לריפוי המחלה.
דרכי המניעה המומלצים לדחייה אם לא למניעת אלצהיימר מכל סוג מבוססים על נקיטת אורח חיים הגייני: פעילות פיסית ואינטלקטואלית, תזונה בריאה ומאוזנת, מניעה וטיפול בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם-יתר לחץ דם, יתר שומני דם, השמנה, סוכרת ועישון, המנעות מתרופות עם השפעה מוחית בפרט אנטיכולינרגיות. תוסף המזון היחיד עליו יש קונצנזוס(גם מצד הממסד הרפואי הקונוונציונלי) באשר להשפעתו המיטיבה הוא אומגה 3 מסוג מחוזק-EXTRA EPA.
בהצלחה.

רעידות בגוף בקשיש

שני סוגי הרעד השכיחים בזקנים הם רעד פרקינסוני(מחריף במנוחה) ו"אסנציאלי"(מחריף בתנועה) שהוא גם הרבה יותר שכיח עד יותר מפי עשרה. שני סוגי הרעד מושפעים ממצב נפשי ומתרופות רבות, סמים ואלכוהול(גמילה).
לפי מה שאת מתארת נראה שאביך סובל מדכאון מלווה חרדה. עליו להבדק ע"י פסיכוגריאטר שיעשה את האבחנה ויטפל בבעייה ובספיחים הגופניים הנלווים.

אכן זו הייתה השערתי ואתה מחזק אותי מאוד בנושא תודה מאחר והרגע חזרתי איתו מ CT ראש וברוך השם הכל בסדר השאלה מה עושים כיצד ממשיכים מאחר וקשה לנייד אותו האם יש מקום שמומחה לנושא יגיע לביקור בביתו אם יש כדבר הזה?

ביקור בית של רופא מומחה

נתן להתקשר לביטוחים המשלימים של הקופות הגדולות ולשאול על פסיכוגריאטר שעושה ביקורי בית.

באשר לפסיכוגראטירי קיימת התנגדות חד משמעית מצידו חבל"ז הוא טוען שהוא לא פסיכי רק יש משהו שאינו יכול להצביע עליו ולא מגלים אותו וזה לא פסיכיות כדבריו
בימים האחרונים הינו מתנשם בכבדות כאבי הראש ממשיכים ולקראת ונוסף לחץ בחזה
ולעיתים מדי פעם ובימים האחרונים נעשה לו לפעמים "שחור בעיניים" כדבריו לאחר מספר מיצמוצים ושיפשוף עיניים הכל חוזר לקדמותו ..... ו"הוא בסדר" מאחר ואין מה ולאן ואני לא יודעת באמת ובתמים ואני דיי חסרת אונים ,אנחנו פונים לקרדיולוג שיערוך איבחון, בדיקה כל דבר שיאשש או ישלול אירוע או קושי לבבי או קושי אחר נכון להיום בבוקר רק רציתי לעדכן אותך לאור העינותך .

לא חייבים להגיד שמביאים פסיכוגריאטר, אפשר להשמיט את הקידומת פסיכו.
מגוון התלונות שבחלקן חולפות לאחר זמן קצר באופן עצמוני מצביע על כיוון נפשי.
באם ישנן תלונות יותר ספציפיות ממוקדות ומתמשכות, מאוד חשוב לשלול סיבות גופניות.
באם יש ספק באשר לבעיות שיכולות להיות מסכני חיים כארוע לבבי חשוב שיבדק מיידית אם ע"י רופא ראשוני בבית ואם בחדר מיון שהוא יותר נגיש, זמין ומקצועי.

אשפוז בבית אבות

כדאי יותר לאשפז במוסד ממשלתי לא בשל העלות היותר נמוכה כי היא לא יותר נמוכה מבתי אבות בסיסיים רבים אלא משום ששם התשתית וגם הטיפול הם לרב יותר טובים.
בנושא הכספי והדאגה לטיפול בכל ענייניה יש למנות לה אפוטרופוס שיטפל בנושאים הללו.
לשם סידור מוסדי ממשלתי או פרטי יש להגיש בקשה ללשכת הבריאות האזורית לשם קבלת" קוד", לזכאים(שאינם יכולים לממן בעצמם את מלוא העלות). על פי הכנסות , חסכונות המועמד והכנסות קרובי המשפחה מדרגה ראשונה נקבעת הזכאות לקוד ומדת ההשתתפות של המועמד ובני משפחתו.
מומלץ לפנות לעובדת סוציאלית של הבית חולים(אפשר גם דרך קופ"ח ועיריה) על מנת לקבל עזרה בהתמצאות במבוך הביוקרטי.
הליכי מינוי האפוטרופוס וקבלת הקוד ממשרד הבריאות הם תהליכים ארוכים שנמשכים זמן רב, חודשים אחדים. בזמן ההמתנה נתן לקבל עזרה ממשרדי השמה למטפלות בבית ש"ישמחו" לעזור לכם בתקופה הראשונה אף חינם על מנת להבטיח שתשתמשו בשרותיהם בהמשך וכן תפנו לבית האבות עליו הם ממליצים שגם הם מסתפקים בתשלומים נמוכים או אף חינם בתקופה הראשונה עד לקבלת הקוד מאותו מניע.
על מנת לא ליפול בפח ולהקלע למוסד ירוד עדיף להתייעץ עם מוקדי ייעוץ וולונטרים מטעם "רעות" או "אשל" ולא כאלה שטוענים שהם וולונטרים.

תודה רבה על התשובה ולגבי הכסף שיש בפיקדונות האם להוציא את כול הכסף שלא יהיה כלום אנו חוששים שלא יקחו את הכסף שבפיקדנות האם הם יכולים לגבעת בכסף?

השאלות שאת שואלת חורגות מתחום סמכותו וההתמחותו של הרופא.
כפי שציינתי, יש לפנות לעובדת סוציאלית שאמורה להתמצא בהיבטים האופרטיבים.
ובכל זאת לשאלותייך התשובה היא חיובית כפי שכבר צויין בתגובה הראשונה.

תודה על התשובה עוד שאלה כתבת ממשרדי השמה למטפלות בבית ש"ישמחו" לעזור לכם בתקופה הראשונה אף חינם על מנת להבטיח שתשתמשו בשרותיהם בהמשך וכן תפנו לבית האבות עליו הם ממליצים שגם הם מסתפקים בתשלומים נמוכים או אף חינם בתקופה הראשונה עד לקבלת הקוד מאותו מניע. מה הטלפון שלהם של המישרד השמה ?

זהו תחום שאינו בסמכותי. עלייך לשאול דרך העובדות הסוציאליות ומשרדי ההשמה.

סוכרת במבוגרים

ערכי סוכר בדם בצום, עד 100מג.לדציליטר נחשבים לתקינים. מעל ערך זה ועד 125 מג מעיד שקיימת בעיה בסבילות לגלוקוזה, זהו מצב שנחשב לטרום-סוכרתי, פרהדיאבטי. מעל 130 מג מעיד על סוכרת.
שיעור הפרה דיאבטים עולה עם הגיל וגם קשור בנטילת תרופות רבות, (אך בעקר משתנות, קורטיקו סטרואידים וטירוקסין) ובזיהומים.
במצבים של ערכי סוכר גבוליים כולל פרהדיאבטיים מומלץ לנקוט באמצעים דיאטטים-הימנעות מסוכרים פשוטים וממתקים, שמירה על משקל אידיאלי ופעילות גופנית.
תרופות שנחשבות כמונעי או מעכבי התפתחות מצב טרום-סוכרתי לסוכרתי הן: (מטפורמין-גלוקופג' ומקבוצת ACEI'S-כקפוטן וקונברטין).
עלייך לבדוק עם הרופא שלך את מצבך הרפואי הכללי, נושא של משקל אידיאלי, נוכחות של גורמי סיכון נוספים למחלת לב וכלי דם כיתר לחץ דם, יתר שומני דם ותרופות שאת נוטלת הואיל וסוכרת או טרום סוכרת הם אחד מגורמי הסיכון הרבים האחרים להתפתחות מחלת לב וכלי דם ולכן ההתייחסות צריכה להיות כוללנית ולא נקודתית.

תמיכה במשפחות חולי אלצהיימר

לאור שכיחות המחלה והנטל הכבד שהיא מטילה על המטופל ומשפחתו קיימת ספרות מאוד ענפה בנושא תמיכה במשפחות חולי אלצהיימר בפרט ודמנציה בכלל. מידע על כך נתן למצוא באתרי אינטרנט רבים.
אחד המובילים הוא האתר של עמותת עמדא- עמותה לחולי דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות-
[email protected], טל: 03-5341274/5.
אחד הספרים המומלצים(לתמיכה במשפחות חולי אלצהיימר) מיני רבים: כשהמוח בוגד בגוף של איריס קליין, ספריית פועלים.
אתרים נוספים לתמיכה במשפחות חולי אלצהיימר:
Melabev.org; Alzheimer.co.il; alz.co.il

אימי סובלת מדמנציה המצב שלה מידרדר,אבי ואחי ואחיותי מטפלים .במהלך השבוע ובסופי שבוע ההורים אצלנו.אבי מדוכא בוכה וישן רוב היום ,להורי יש מטבית שאימי לפעמים מסתדרת ולפעמים מסלקת אותה.אנחנו זקוקים לעזרה ותמיכה מידית,להמשך מה לעשות אנחנו אובדי עצות.

התמודדות משפחות עם חולי דמנציה

אתם אכן אובדי עצות, הואיל ואתם הולכים בדרך הלא נכונה.
טיפול בחולים דמנטים הוא קשה, מתיש וקודם לכל דורש מיומנות שלא יכולה להמצא בו זמנית בכל בני המשפחה. כמו כן חולים דמנטים מתקשים להתרגל לסביבה חדשה כך שהמעבר של המטופלת בסופי השבוע אלייך אך מקשה על המצב.
יש קודם לבצע הערכה תפקודית לשם קביעת מצבה התפקודי-עושה רושם שהיא תשושת נפש-אך לשם כך דרושה בדיקה ומכתב של פסיכוגריאטר, על מנת שתקבל את העזרה המקסימלית מביטוח לאומי ומגופים נוספים.
בהמשך אתם צריכים להיוועץ עם משרדי השמה גדולים שלרב יש להם צוותי טיפול מיומנים שידריכו אותכם במציאת מטפלת-רצוי טובה ומיומנת לשלב המעבר עד למציאת מקום במוסד לתשושי נפש במדה ולא תצליחו להמשיך להתמודד איתה בבית. יש קודם לבדוק באם הבית מתאים לקליטת מטפלת ל24 שעות מבחינת המבנה הפיסי והדיירים האחרים הגרים בו.

לרחל שלום רב,
כמבוא לתשובתי,התופעה שאת מתארת להלן מוכרת לנו כעוסקים בתחום.
עצם כניסתו של אדם זר לביתנו בכלל ובפרט בגיל המבוגר, עשוייה לעורר בנו התנגדות לעצם נוכחותו.
התנגדות זו, לפחות בתקופת הזמן הראשונה, הינה טיבעית, אך בדרך כלל חולפת מאליה, ככל שההכרות עם אותו "דייר חדש" הולכת ומעמיקה.
לעתים, לא נוצרת "כימיה" בין המטפל למטופל ואז יש מקום ליפנות לחברה כח האדם שהביאה את אותו עובד, ולבקש להחליפו באחר.
לעצם המקרה של סבתך, קודם כל יש ליבדוק "הכצעקתה". כלומר, ייתכן שמה שהיא מספרת לכם אומנם נכון, ובמידה ואימתתם את דבריה, יש לדעתי לשוחח עם המטפלת וללבן סוגייה זו ביחד איתה.
במידה, ולאחר בדיקה מעמיקה, הגעתם למסקנה שאין קשר בין מה שסבתכם מספרת לבין מה שמתרחש בשטח, אזי ייתכן ומדובר במחשבות שווא פרנואידאליות על רקע בעיה נפשית כזו או אחרת.
במקרה זה, הייתי ממליץ לכם ליפנות לפסיכוגריאטר לצורך ביצוע הערכה קוגניטיבית ונפשית ומתן טפול תרופתי במידת הצורך.

ירידה תפקודית באשפוז מוסדי

הואיל והאשפוז המוסדי הוא לרב ברירת מחדל, בשל כשל במערכת התמיכה הראשונית-המשפחתית ובשל הצורך למצוא מכנה משותף טיפולי קולקטיבי למטופל האינדיווידואלי, נתן לצפות לירידה תפקודית נוספת באשפוז המוסדי במטופל הממוצע. במקרים בהם המטופל היה מוזנח בבית ולא מטופל נתן לצפות לשיפור תפקודי. בשל מערכת התמיכה הקולקטיבית המטופל האינדיווידואלי מאבד כל יזמה שאריתית שהיתה לו בבית ונתמכה על ידי מטפל אינדיווידואלי. התרופות שנתנות לחולים דמנטים בכלל ובמוסדות בפרט הן תרופות ארגעה(אנטיפסיכוטיות וסדטיביות) בהפרעות ההתנהגותיות השכיחות בחולים אלו ולרב גורמות לירידה תפקודית נוספת. בשל העדר קונצנזוס באשר ליעילות התרופות שאמורות לטפל בדמנציה מחד ועלותן המובהקת מאידך, הן לא נתנות ואף לא מומלצות על ידי הגופים המפקחים והמממנים(משרד הבריאות וקופות חולים) במטופל המוסדי.
למותר לציין שהירידה הקוגניטיבית והתפקודית בדמנציה, גם במוסד אמורה להיות הדרגתית-לאורך זמן. במצב של ירידה חדה, יש לשלול סיבוך עי מחלות נוספות או תרופות, במצב זה עדיף שהבדיקה תעשה ע"י פסיכוגריאטר-רופא מומחה ששולט באספקטים הגופניים והנפשיים של הסיבוכים הנלווים בדמנציה.

לשואלת היקרה שלום רב,
ההידרדרות במצבה של סבתך הינה קרוב לוודאי פועל יוצא של מספר גורמים החוברים יחדיו:
1. התקדמות הדמנציה מימנה היא סובלת
2.שינוי בסביבת המגורים
על מנת לשקול מתן טפול תרופתי כזה ואו אחר, הייתי ממליץ לך להביא את סבתך להערכה ובדיקה על ידי פסיכוגריאטר במסגרת המרפאות הצבוריות שיש בקהילה.