פורום גריאטריה, גרנטולוגיה - יש לך שאלה?

אינסומניה

תופעת הבעייה בהירדמות והמשך שינה רגועה ומתמשכת במשך כל הלילה היא שכיחה בכלל האוכלוסיה ועולה עם הגיל.
יש לבצע איבחון מלא, גופני, נפשי וקוגניטיבי ולטפל בהתאם לבעייה.
במדה והבעייה אכן "ראשונית" דהיינו לא משנית לבעיות שאוזכרו לעיל נתן לנסות כדורי שינה מהקלים יותר כמו נוקטורנו וכלה בתרופות פסיכיאטריות עם השפעה סדטיבית-מרדימה.
על מנת להבטיח שינה תקינה חשוב להקפיד על סדר יום מלא מסודר ומגוון. כי אם המטופל בילה את רוב זמנו במשך היום בשינה גם אם בנימנומים לפרקים, הצורך בשינה בלילה פוחת.

כן אני מבינה, הוא לא מעביר את היום בשינה, לא באופן קבוע לפחות
אני אגיד לו ללכת לרופא לבקש את הבדיקות שאמרת, זה משהו מסובך? כתבת על כדורי שינה קלים, אני מכירה את טונייט ואני יודעת שזה לא ממכר, הוא יכול לקחת את זה בתקופה הקרובה עד הבדיקות?

טונייט היא תרופת שינה קלה מקבוצת האנטיהיסטמינים(נוגדי אלרגיה). תרופות יותר מקובלות ויותר יחודיות לשינה הן נוקטורנו וסטילנוקס. הוא יכול לנסות אותן תחת השגחה רפואית.

תודה רבה

שלום רב
אני בת 22 וכבר חודש סובלת מחרדה שבין היתר גורמת לי לקום מוקדם ואז קשה לי שוב להירדם ואני עייפה בהמשך היום.
אני כבר מטופלת בפבוקסיל ובקלונקס אבל מבחינת השינה זה לא עוזר.
האם יש משהו נוסף שאני יכולה לעשות בשביל לחזור לישון נורמלי?
והאם יש תחליף טבעי ובריא יותר במקום קלונקס? משהו שעוזר לטווח ארוך?
אשמח לתשובה מהירה,תודה

להזכירך שהמקרה שלך הוא פסיכיאטרי ולא פסיכוגריאטרי, כך שיותר נכון להתייעץ עם פסיכיאטר בפורום פסיכיאטרי. בכל אופן נראה שהיקיצה קשורה במצב הנפשי ויש לחזור לפסיכיאטר על מנת לטפל בבעייה בכללותה.

הזנה אנטרלית

במקרה ואכן הרופאים נואשו מלטפל בבעיית האכילה העצמונית דרך הפה. קיימת אפשרות הזנה באמצעות צינורית דרך הפה או האף, או דרך דופן הבטן ישירות לקיבה.

וכמו כן סובלת מחרדות.

ירידה בשמיעה בזקנים

ירידה בשמיעה היא תופעה מאוד שכיחה בכלל האוכלוסיה ועולה עם הגיל עד למעלה מ-40% בבני 80. רב המקרים אינם מאובחנים ואינם מטופלים.בעיית שמיעה לא מטופלת היא גורם סיכון להימנעות ממפגשים חברתיים והתכנסות עד כדי דכאון, מחשבות שווא ויחס וכן החרפת דמנציה.
הסיבות לירידה בשמיעה הן רבות: עלייה בגיל-הזדקנות ובלות שעריות החישה באוזן הפנימית, גורמים תורשתיים(משפחתיים) ,זיהומיים, תרופות , הצטברות חומר ההפרשה מהאוזן וחשיפה לרעשים שהוא בין הגורמים הנתנים למניעה.
חשוב שיבדק עי רופא א.א.ג לשם איתור סיבות הפיכות, פקק שעווה באוזן, תרופות(גרמיצין, פוסיד, אספירין במינון גבוה).
במדה והבעייה אינה הפיכה יש להתאים מכשיר עזר להגברה.
כן חשוב להתייעץ עם קלינאית תקשורת לשם הדרכה לשיפור התקשורת עם המטופל לפני וגם אחרי נקיטת האמצעים הטיפוליים בשל בעייה בהיענות לאמצעים הטיפוליים, בפרט בהרכבת אמצעי העזר.



ד''ר מאיר בראל

יש קודם לאבחנו ולטפל בהתנגדותו לפי הרקע האבחנתי.
לפני שמנסים שוב לשכנעו להרכיב את המכשיר יש לבדוק את המכשיר שהוא מכוון ואינו מפיק רעשים צורמים שתורמים להתנגדות להרכיב אותו.

בלבול לאחר חבלת ראש בזקנים במדה ואכן הבלבול התפתח לאחר החבלת הראש. גם אם בבדיקת ההדמייה הראשונה, לא נצפה סימן לדימום, הדימום יכול להתפתח בהמשך לגרום לבלבול ובבדיקת הדמייה חוזרת כעבור ימים אחדים עד שבוע הוא יכול להיות מודגם לכן חשוב לחזור על הבדיקה לאחר הופעת סימני הבלבול.
התשובות לשאלות המשנה נגזרות מהתשובה של ההדמייה החוזרת, אם אכן מודגם דימום תת דורלי המתפתח בנסיבות אלו, היא יכולה לעבור ניקוז וייצוב הדימום ואם אכן ההתערבויות עוברות בהצלחה היא יכולה לחזור לצלילותה אם אכן היא היתה צלולה לפני החבלת ראש.

ריור בזקנים
תופעת הריור שכיחה בגריאטריה ובפסיכוגריאטריה.
לחולי פרקינסון ולחולי דמנציה עם פרקינסוניזם נטייה להזיל ריר באופן עצמוני אך במיוחד כתופעת לוואי לתרופות ארגעה(אנטיפסיכוטיות). גם תרופות אנטיפסיכוטיות וגם תרופות פרוכולינרגיות הנתנות כטיפול בדמנציה יכולות להחריף את הריור.
הטיפול הוא הורדת מינון עד הפסקת הטיפול בתרופות אלו.
הטיפול המקובל להפחתת הפרשת הריר הוא מתן תרופות אנטיכולינרגיות(דקינט, ארטן). טיפול זה נתן כאשר הפסקת התרופות המחריפות את התופעה אינו עוזר.
טיפול בתרופות אנטי כולינרגיות יכול פוטנציאלית להחריף דמנציה.

כיסוי רפואי בבית אבות

בבית אבות(בניגוד לבית חולים) אין ואין צורך ברופא צמוד לכל היממה. מאידך כן יש כיסוי והשגחה רפואית במשך כל היממה על ידי כוח אדם סיעודי(אחיות ומטפלות) שיכולות לסעוד את המטופל בעצמן וכן לדווח לרופא הכונן בבית שיכול להיות מופעל ולהיקרא במצבי חירום ואם על ידי הפעלת שרותי חרום של מד"א ושח"ל במשך כל היממה.

המקום היחודי והיעודי עבור חולי אלצהיימר הוא בית האבות עם מחלקה יעודית לחולים אלו, מחלקה לתשושי נפש. מחלקות אלו הן מחלקות סגורות או מוגנות ע"מ שהמטופלים לא יצאו וילכו לאיבוד. עם צוותים מיומנים לטיפול בחולים אלו. החולים נשארים במחלקה כזו כל עוד הם ניידים. בשלבים המתקדמים של המחלה חולים אלו מתקשים באכילה ובבליעה. מתקשים בהליכה ולבסוף נשארים רתוקים למקומם ולמטה. בשלב זה הם הופכים לסיעודיים ואז יכולים לשהות במחלקה סיעודית רגילה.

אימי חולת אלצהיימר עד לפני כשנה היתה בבית אבות, נכון היא לא יצאה לבד וחלילה לא אבדה לנו, אבל לא קיבלה יחס או טיפול מועדף כחולת אלצהייימר, הרבה פעמים שכחה לקחת כדורים, שכחה איפה החדר שלה נמצא, ותמיד היתה מתקשרת אלי כי עד שהתפנו לעזור לה עבר הרבה זמן. מפה לשם רציתי להחזיר אותה הביתה ולקחת לה מטפלת צמודה כמובן שגם זה לא הלך בקלות היות והביטוח הסיעודי מתעסק בעיקר באיך לא לעזור, במקום לעזור החליטו כי היא לא צריכה עזרה, אחרי תהליך משפטי שערכה עו"ד סיגל רייך שעזרה לנו מאוד, אימי היום בבית ויש לה מטפלת מהביטוח 4 פעמים בשבוע.

נקודות זיכוי במס הכנסה נתנות על סמך מצבו הסיעודי ללא קשר מי מטפל בו. באשר לדרך הקיזוז עם הביטוח לאומי יש לבדוק זאת מול משרדי השמה וביטוח לאומי.

אינו נקרא סיעודי? אחרי שבץ מוחי החזרה לתפקוד השגרתי אורכת זמן, ובזמן הזה לרוב המנותח נזקק לעזרה סיעודית. כשדודתי עברה אירוע שכזה לקח לה המון זמן להשתקם היא היתה בבית מרותקת למיטה ובזכות עזרתה הנהדרת של עו"ד סיגל רייך הצלחנו להשיג עבורה עזרה סיעודית צמודה. אז אפשר לצאת משבץ, אבל תהליך השיקום אינו פשוט.

בתי האבות מטפלים בזקנים הזקוקים לעזרה בתפקוד היומיומי הבסיסי לשם שמירה על היגיינה אישית, רחצה הלבשה וניידות. זקנים הזקוקים לעזרה מירבית, לרב הם גם רתוקים וגם אינם שולטים על הסוגרים הם נקראים סיעודיים ומאושפזים במחלקה סיעודית.
זקנים הזקוקים לעזרה חלקית בחלק מתפקודי היומיום הבסיים ולרב הם גם ניידים ושולטים על הסוגרים נקראים תשושים ומאושפזים במחלקת תשושים.
תשושים שהם גם דמנטים-שיטיוניים מאושפזים במחלקה לתשושי נפש.
כך שהחלוקה היא לפי מחלקות בהתאם לרמת וסוג העזרה הנדרשת ולא לפי בתי אבות.
מבצעים לזקן הערכה תפקודית וקוגניטיבית ע"י פסיכוגריאטר וממליצים על אישפוז במחלקה המתאימה לרמה וסוג העזרה לה הוא זקוק.

סקס מזדמן בזקנים

בדיור מוגן, כל דייר גר בדירתו והשאלה של סקס מזדמן אינה שונה בתכלית מזו של כל אדם בדירתו מחוץ לדיור המוגן.

לאימך שתי סיבות עיקריות לירידה בזכרון, דכאון לא מטופל ותרופות שינה ונרקוטיות שהיא מקבלת. טיפול בדכאון וגיוון הטיפול נוגד הכאבים עם תרופות אחרות לא נרקוטיות וכן שילוב אמצעים פיסיקלים נגד כאבים כגלים על קוליים יכולים לשפר את זיכרונה.
אמצעים נוספים בהמשך לשיפור ושימור הזכרון לאחר שמצבה הרפואי הכללי ישתפר הם תזונה נכונה, פעילות גופנית ואינטלקטואלית אתגרית כלימוד שפות ופעילויות חדשות.

תודה רבה
אני יותר רגועה (בגלל הפחד שלי מדימנציה).

למי כדאי לפנות?
היא מטופל במחלקת כאבים בבית חולים ושם רק נותנים לה זריקות תחת שיקוף ואת האוקסיקוד.

האם יש בקופת חולים כללית מישהו שיכול לעזור?
אפילו פרטי

תודה רבה

יש להתחיל במחלקה בה היא נמצאת, להסב את תשומת ליבם של הרופאים המטפלים בה לבעיית הזכרון ולבקש מהם לשלב תרופות עם השפעה מקומית ואמצעים פיסיקלים. לחלופין במדה ולא תהיה היענות נתן לקבל חוות דעת שניה ממרכז אחר.
כן יש לפנות לפסיכוגריאטר לשם טיול בדכאון.

בהצלחה

התנהגות תוקפנית בזקנים

בזקנים קיימת נטייה להתחדדות קוי אופי והתנהגות בסיסיים. תופעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי באופן עצמוני אך לרב היא מלווה מצבים חולניים אחרים השכיחים בזקנה כדכאון ודמנציה.
טרם מתן טיפול ארגעתי יש לבדוק שאין בכל זאת סיבות מסייעות להתנהגות זו כמו בעיות גופניות, צרכים אחרים לא מסופקים, חוסר סבלנות או לעתים גם התעמרות מצד המטפלים.
במקרה שלך, אם אכן בעיה זו מתעוררת עם מטפלות רבות, נראה שמדובר בבעיה של המטופלת. במקרה זה יש לבצע ברור פסיכוגריאטרי על מנת להגיע לאבחנת הרקע של ההתנהגות ולטפל בה בהתאם.