פורום גריאטריה, גרנטולוגיה - יש לך שאלה?

טיפול בית גריאטרי

ראשית את ודאי מתכוונת לסיעודי – שזקוק לעזרה מירבית ברב תפקודי היומיום הבסיסיים לשמירה על היגיינה אישית והזנה ומקרים יותר מורכבים עם בעיה נוספת של תשישות נפש(דמנטים ניידים), בעיה רפואית בלתי יציבה ובעיות אונקולוגיות, הנשמה ודיאליזה. בעיקרון כן אלא שהמפתח להצלחה בטיפול בית הוא התמיכה המשפחתית, הנכונות להחזיק את המטופל בבית עם כל המשתמע מכך וגם עם המטפל/מטפלת הטובים ביותר צריך להשגיח עליהם ולדאוג להגעה תקופתית סדירה של אנשי מקצוע רפואיים וסיעודיים לפי הצורך והעניין. בעיה נוספת היא הבידוד החברתי(בבית לעומת בית אבות) למטופלים ששמורים שכלית. באשר לעלויות השאלה באיזו רמה רוצים להחזיק את הזקן אם במקרה של סיעודי רגיל-לא מורכב עם בעיות נוספות אזי העלויות יכולות להיות יותר נמוכות מאשר בבית אבות אם רוצים להבטיח רמה יותר גבוהה זה יכול להיות יותר יקר מבית אבות. יש לבדוק כל מקרה לגופו.

האכלה דרך זונדה

מצבה הנוכחי של אימך היה צפוי משקיבלת החלטה לא לקטוע את האבר הנמקי, היא נמצאת כעת, כנראה במצב של רעלת שמקורה בנמק. אימך ודאי סובלת מכאבים עזים שמקורם באבר הפגוע. החדרת זונדה תאפשר אספקת נוזלים בכמות מספקת, מה שבודאי אינה מקבלת במצבה הנוכחי, מתן תרופות נוגדות כאבים ואספקת מזון בצורה נוזלית.
החדרת זונדה יכולה להתבצע בבית ע"י אחות שיכולה גם להרכיב לה(מתוך ידע אישי או תוך התייעצות עם דיאטנית) תכנית אספקת מזון ונוזלים. עדיף גם להתייעץ עם רופא באשר לתכנית ההאכלה ומתן טיפולים נוספים כמו טיפול נוגד כאבים, אנטיביוטי וסך כמות הנוזלים היומית-2 ליטרים בממוצע.
זונדה גורמת לאי נוחות אך לא לסבל ממש אם כי התחושות הן מאוד סובייקטיביות. סבל ודאי נגרם לה מכאבים באזור הפגוע שאינם מטופלים כראוי, כך שהחדרת זונדה יכולה להוריד את הסבל ע"י כך שהיא מאפשרת מתן תרופות נגד כאבים.

פגיעה בחוש הטעם בזקנים

בזקנים קיימת ירידה מסויימת בחוש הטעם אשר לרב אינה גורמת לפגיעה משמעותית בתאבון. בנוכחות גורמי סיכון נוספים כפצעים, דלקת חניכיים, פטרת, תרופות רבות כולל טיפול כמותרפי וקרינתי לראש, בעיות נפשיות כדכאון, הירידה בחוש הטעם היא יותר משמעותית וגורמת לירידה בתאבון ובמשקל וכן למצבי חסר בויטמינים ויסודות קורט שמחריפים עוד יותר את הבעיה. הגישה הטיפולית מבוססת על איתור וטיפול בסיבה או לרב בסיבות שגורמות לירידה בחוש הטעם. במדה ונגרם נזק גדול לקולטני ועצבי הטעם, קרינתי או מצבי חסר קיצוניים וממושכים בויטמינים ויסודות קורט בעיקר אבץ, תקופת השיקום יכולה להיות ממושכת. במדה ומאתרים את החסר, הוספת התוסף-VITAMIN B12, אבץ יכולים לקצר את תקופת ההחלמה.
אכן שכיבה ממושכת במבוגרים יכולה להנציח את המצב הזה ולהפוך את המטופל לסיעודי וככל שתקופת הרתק יותר ארוכה, כך החזרה לתפקוד בהמשך תהיה יותר קשה. במקרה שאת מתארת יש לאבחן את הסיבה לכאבי גב ולטפל בהתאם. כך שכאבי גב וכאבים בכלל בזמן הליכה, כמו פחד מנפילה חוזרת לא מטופלים גורמים לכך שהחולה הופך לסיעודי רק בשל התמודדות לא נכונה עם הבעיה.

המינון המומלץ של ויטמין B12 בזקנים

לויטמין B12 תפקיד חשוב בבניה ושמירה על התפקוד התקין של מערכת העצבים, ייצור ההמוגלובין והחומר הגנטי בגרעין התא. חסר בויטמין B12 מתבטא בתופעות כלליות של חולשה, עייפות, דכדוך עד כדי דכאון ותופעות יותר ספציפיות כסחרחורת, נימולים בקצוות הגפיים, אנמיה וירידה קוגניטיבית.
באנשים בריאים שאוכלים דיאטה מאוזנת שכוללת מוצרי חלב, בשר ודגים אין בעייה של חסר.
בעייה של חסר נובעת לרב ממחלה ספציפית בקיבה ובמעי הדק בצעירים או צריכה לא מספקת בצמחונים.
בזקנים הבעיה היותר שכיחה היא ירידה בחומציות הקיבה לה תורמים הגיל וגם תרופות(נוגדי חומצה ) כמו גם ירידה בהפרשה של מרכיב(ללא קשר לחומציות) שאמור להקשר לויטמין ע"מ להבטיח את ספיגתו במעי הדק. כך שעל אף אספקה סדירה של הויטמין הוא אינו נספג.
הפתרון במצב זה הוא לתת אותו בטבליה תחת הלשון או בזריקה לרב חודשית.
המינון המומלץ הוא בין 2 מיקרוגרם(מיליונית הגרם) ל6 מיקרוגרם ביום, אולם בשל הבעיות הפוטנציאליות בספיגתו הוא נתן במינונים הרבה יותר גבוהים של 1000 מיקרוגרם לטבליה או לזריקה.
הרמות התקינות בדם הן בין 200 ל 800 פיקוגרם/מ"ל, 1/טריליון הגרם.
בשנים האחרונות פורסמו עבודות בודדות שהראו התאמה בין רמות גבוהות של הויטמין בדם ושמירה על קוגניציה(כישורים שכליים). העבודות הן תצפיתיות ולא נתן להסיק מהן שתוספת הויטמין ללא חסר אכן תמנע דמנציה. לשם כך יש לבצע עבודות שישוו בין אוכלוסיות שמקבלות את התוסף לאלו שלא.
תצפית דומה נעשתה בשנים קודמות לגבי חומצה פולית שבעקבותיה מטופלים רבים נטלו תוספת חומצה פולית גם ברמות תקינות, אך לאורך שנים גישה זו לא הוכיחה את עצמה והיא בתהליך נטישה. המשותף בין שתי התצפיות הוא שבשתיהן מדובר בויטמינים מקבוצה B, ולהן תפקיד חשוב יחד עם ויטמין B6-פירידוקסין בפעילות האנזים שמפרק את ההומוציסטאין ושומר על רמתו הנמוכה בדם. מסתבר שרמות גבוהות של הומוציסטאין(חומצת אמינו) בדם מהוות גורם סיכון ליצירת הרבד הטרשתי, בדומה לכולסטרול וסתימת כלי הדם הגורמת לאוטם שריר הלב, שבץ מוחי ועוד מרעין בישין כדמנציה.

שלום.
בהחלט יש עוד תרופות שניתן לתת אותם גם למטופלים עם SIADH. למשל MIRO, IXEL, VIEPAX ו... אבל הכל אחרי בדיקת המטופל.

בברכה.

שוש, שלום.
ד"ר בראל כבר נתן את התשובה. מה שאת צריכה, זה רק לדפדף אחורה ולמצוע אותה.
בינתיים זה בעמוד מס' 2 של הפורום.

בהצלחה.

שלום, שוש.
התשובה הקצרה היא שאין לכך שום בסיס מדעי.
את מוזמנת לעבור לדף השני של הפורם ולקרוא תשובה של ד"ר בראל לאחד מהמשווקים את המוצר.

בברכה.

תודה

בוני, שלום. גיל של האמא הוא מרכיב חשוב אך אינו הגורם הקובע היחידי בזמן קבלת החלטה. חשוב לראות את האמא ואת הרגל שלה. האם יש סימני זיהום או לא? גודל של הנמק? מה הסיבה לנמק? סכרת? היצרויות בכלי הדם הגדולים? האם היא כעת סובלת מכאבים? מה הן המחלות מהן סובלת ומה התרופות שנוטלת? מה מצבה התפקודי? מה מצבה הקוגניטיבי? האם מסוגלת לקבל החלטות לבד או צריכה עזרה?
הכי נכון יהיה לקחת אותה לבדיקה אצל גריאטר שישקול יחד עמכם כל מה שבעד או נגד טיפול זה או אחר ומה הן האפשרויות.

בכבוד רב,
ד"ר מירושניק

תודה על תשובתך.אמיגרה במקום רחוק ואני כרגע נאלצת להתיעץ בכתב.כאמור, אמי מתפקדת והולכת עם הליכון.היא מבינה חלקית מה קורה סביבה אך אינה מסוגלת לקבל החלטות. חוץ מהנמק בריאות סבירה.הרגל כואבת כשנוגעים.לפי נסיונך,יש מצב שלא מנתחים עם נמק שלא מגיב לאנטיביוטיקה?(היא לא חולת סכרת) מה קורה בגוף? באיזה אופציה היא תסבול פחות להערכתך, לאור הנתונים?

שלום

יש הרבה מידע בגוגל - תרשמי "נמק" ותראי ............

יש שם כמה דברים ,אנחנו ניסינו טיפול ב"מאקרופאגים" שזה בתל השומר

זו המצאה של פרופסור מבנק הדם ,מזריקים אותם (זה חלק בכדוריות דם הלבנות) ישר

למקום הפצע וזה אמור לעזור את יכולה לברר שוב בגוגל -מחקר -

הנה דוגמה - גם טיפול ברימות זבובים (מגעיל )

כל זה לא קשור לתשובתו של הרופא - אני לא איש מקצוע ,חושב שצריך לנסות הכל לפני ...

בהצלחה

בוני.
עם כל הרצון הטוב אי ניתן לתת תשובה מקצועית בלי לראות את האמא. לפי התיאור שלך לא ניראה שיש מקום להתערבות פולשנית כלשהיא. הכי טוב יהיה עם רופא משפחה יוכל להגיע לביקור בית, להתרשם מהמראה של הפצע, יבדוק האם יש סמני זיהום, האם יש דופק, יבחר במשככי הכאבים המתאימים למצב. ביקור של גריאטר בקופת חולים ייקח יותר זמן. בינתיים יש לעודד אותה ללכת עם הליכון. כדאי גם לבדוק רמת המוגלובין ורמת אלבומין בדם ( חלבון ). לגבי טיפולים במאקרופגים ורימות. אכן, כל זה קיים ולפעמים גם עובד, אבל הכל צריך להיות מותאם למטופל הספציפי. כמו כן יש לזכור שאין ביסוס מדעי מספיק לטיפולים הללו והם אינם בסל הבריאות.

בעיה פסיכוגריאטרית

מתיאורך ניכר שמדובר בבעיה התנהגותית על רקע מחשבות שווא ויחס. טיפול נכון בבעיה יכול להנתן רק ע"י רופא מומחה בתחום-פסיכוגריאטר. באם הוא מסרב לפנות ולהיבדק ע"י רופא מומחה בתחום יש לשכנעו להסכים לביקור בית ולהבדק ע"י רופא פסיכוגריאטר מבלי לציין את תוארו.

קרן. את לא ציינת בן כמה בעלך, אבל אני מניח שמדובר באיש מבוגר היות ואת פונה לפורום שמוקדש לבעיות גיל זהב. מאוד קשה על סמך המידע שנתת לתת לך פתרון. מאוד הייתי ממליץ לדבר על מצוקתך עם רופא משפחה שיכול להפנות אותכם במידה ויש צורך לגריאטר להערכה הכוללנית במסגרת קופ"ח. כמו כן הייתי ממליץ לדבר גם עם עובדת סוציאלית. במידה ולבעלך יש גם הפרעות בקוגניציה ( תובנה ), ניתן ליצור קשר עם עמותת עמד"א ( 1-800-301-030 ). כמובן שבמידה ומדובר במחלת פרקינסון נטו ללא פגיעה בתובנה אז יש להיות במעקב מסודר אצל נוירולוג.מאוד חשוב גם להעריך רמת התפקוד של המטופל ע"מ לקבוע מה הוא היקף העזרה לה זקוק.

נוושאים הקשורים בגיל השלישי נלמדים במרכז לימודים והכשרה בתל השומר, דרכם גם נתן לקבל מידע לגבי מקומות נוספים.
מרכז אשל להשתלמות והדרכה בתל השומר: טלפון - 03-5343379 פקס - 03-5340573 דוא"ל [email protected]
מרכז אשל להשתלמות והדרכה בקרית ביאליק: טלפון - 04-8400448 פקס. - 04-8720384 דוא"ל [email protected]
מנהלת המאגר : טלפון - 02-6557248

תודה רבה רבה על האינפורמציה .

רעיה, שלום.

קודם כל תמיד טוב להתייעץ עם רופא משפחה ע"מ להעריך מה המצבה הבריאותי באופן כללי, לבצע בדיקות שגרתיות. דבר שני, במידה ואת חוששת שתזונה של האמא אינה מספקת, כדאי לבדוק האם היא ירדה במשקל ותוך כמה זמן זה קרה ( אם לא נשקלה, ניתן לראות לפי בגדים שהיא לובשת ). ניתן לבצע בדיקות מעבדה ובהם לשים לב לספירת דם, רמת אלבומין, ויטמין B12.
מתן תוספי מזון ומולטיויטמינים בד"כ אינו יעיל ולא הכרחי.

מאיה.

מאוד קשה להמליץ משהו בלי לראות את המטופל. לפי מה שאני מבין, סבתא נמצאת במוסד וכניראה נבדקה ע"י גריאטר שהמליץ על הטיפול בזיפרקסה.
סירוב לאכול היא תופעה מאוד נפוצה אצל מטופלים הסובלים משטיון ( דמנציה ) בשלבים מתקדמים.
מאוד חשוב להעריך נכון מה המצב הבסיסי של הסבתא ולהבין למה היא מסרבת לאכול. האם מדובר בהתקדמות של המחלה הבסיסית ( שטיון )? האם מדובר במצב חריף
( מחלה זיהומית, עצירות, אצירת שתן )? האם יש פצעים בפה או פטרת? חשוב להבין עד כמה השטיון שלה מתקדם ועד כמה היא מודעת למצבה? האם מדובר בדיכאון?

לגבי זיפרקסה. חשוב לוודא שסבתא נבדקה ע"י גריאטר ושהמלצה יצאה ממנו.

בהצלחה.

הילי, שלום.

קושי בשליפת מילים או בעיות שיום, היא תופעה מוכרת ולא תמיד מעידה על מחלה. אך היות ומדובר באישה צעירה ( היא עוד רחוקה מגיל הגריאטרי ) הייתי ממליץ להגיע דרך רופא משפחה למכון ריפוי בעיסוק ע"מ לבצע הערכה הקוגניטיבית. במידה והיא לא תהיה תקינה יש להרחיב בבירור. חשוב מאוד לשלול אפשרות של דיכאון. כדאי לבדוק תפקוד בלוטת התריס, לבצע בדיקת CT מוח ללא ועם חומר ניגוד.
כמובן שהכל יש לבצע דרך רופא משפחה.

עידן, שלום.
סבא צריך לעבור הערכה אצל גריאטר ( פסיכוגריאטר ) שיקבע עד כמה הוא צלול והאם הוא יכול לדאוג לצרכים היום יומיים שלו, האם שיפוט שלו לא נפגע והאם הוא לא מסכן את עצמו או את הסובבים אותו ברגעים שהוא נשאר ללא השגחה ( הליכה לאיבוד, שמירה על היגיאנה אישית, נפילות חוזרות, סגירת גז ומיים, ניתוק חשמל וכדומה ). אחרי הערכה ניתן לקבוע מה היא כמות העזרה שסבא נזקק לה ובמידה ואנחנו מדברים על מצב שנקרא "תשישות נפש" אז יכול להיות והוא אכן חייב השגחה ועזרה 24 שעות.