פורום גריאטריה, גרנטולוגיה - יש לך שאלה?

דיבור בשינה בזקנים

דיבור בשינה הוא הפרעה מאוד שכיחה, בילדים עד 50%. השכיחות יורדת עם ההתבגרות ובמבוגרים עד 5% על מנת לעלות שוב בזקנים. בדומה לדיבור בשינה בצעירים, גם בזקנים דיבור בשינה הוא לרב חסר משמעות תחלואתית, בפרט אם הוא לא חדש, אם הוא היה קיים בגיל צעיר יותר. באם הדיבור בשינה מופיע לראשונה בזקנה ובפרט באם הוא מלווה בהתנהנגות פוגענית כמו צעקות או תנועות גפיים ומופיע בשלב מסויים של השינה(שלב שבו מתרחשות תנועות עיניים מהירות) הוא יכול לבשר או ללוות סוג מאוד מסויים של דמנציה-שיטיון(דמנציה עם גופיפי לוי). דיבור בשינה יכול להיות מושפע ממשקאות המכילים קפאין, אלכוהול, סמים ומתרופות רבות, לשינה, נוגדות יתר לחץ דם, נוגדות דכאון ונוגדות פרקינסון.
עליך לפנות למכון שינה על מנת לאבחן את סוג ההפרעה בדיבור, את משמעותה ואת הדרך להתמודד איתה. כן קיים פורום הפרעות שינה באתר זה.

לאתי שלום רב,
1.דופק נחשב לדופק תקין (ללא קשר לגילו של הניבדק) במידה ומספר הפעימות לדקה הינו בטווח של 60 עד 100 לדקה.
2.הזעה מרובה כפועל יוצא של טמפרטורה גבוהה בחדר, עשוייה להיות מלווה בדופק מהיר עקב שפעול של מערכת העצבים האוטונומית.

ריבוי השתנה לילית בזקנים היא בעיה מאוד שכיחה ולרב מודחקת בשל המבוכה שהיא גורמת.
מלבד סכנת הנפילות, היא פוגעת באיכות השינה ובאיכות החיים עם סכנה של החרפת דכאון ודמנציה.
בריבוי השתנה לילית יש להבחין בין ריבוי שתן לריבוי השתנה- מספר נסיונות התרוקנות.
ריבוי שתן נובע לרב ממחלות כסוכרת, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות, אלכוהול, תרופות משתנות. במחלות שמלווות בבצקות ברגלים יש ריבוי שתן לילי בשל נדידת נוזלי הבצקת(בלילה בשכיבה בשל ביטול הכבידה) לתוך כלי הדם והפרשתם בשתן. ריבוי השתנה(פעמים רבות) נובע מנסיונות התרוקנות לא מוצלחים כתוצאה מחסימה מכנית(הגדלת ערמונית, צניחת רחם) או מבעיה עצבית(חסר) בסוכרת או מתרופות(אנטיכולינרגיות) שחוסמות את הגרוי העצבי שגורם להתכווצות וריקון השלפוחית. סיבה נוספת לריבוי השתנה היא שלפוחית גרויה ע"י גורמים שונים כמו זיהומים, אבנים וגידולים.
לשאלתך הגישה הנכונה היא הפניית המטופלת לאורולג שיאבחן את הסיבה לריבוי השתנה ויתן את הטיפול הנכון-הסרת חסימה מכנית. הסרה וטיפול בגורמים לשלפוחית גרויה. טיפול בשלפוחית גרויה בתרופות אנטיכולינרגיות-שחוסמות את הגירוי העצבי שגורם להתכווצויות ונסיונות ריקון השלפוחית.
הואיל ולתרופות אנטיכולינרגיות תופעות לוואי רבות החל מטשטוש ראיה דרך עצירות וכלה בהחרפת דמנציה, קיימת אפשרות להתקין ובהמשך להשתיל התקן שמבקר את הפעילות העצבית בעצב שמעצבב את שלפוחית השתן.
אמצעים כלליים שיכולים לעזור עד שמגיעים לרופא המומחה: לא להרבות בשתיה, לא ליטול תרופות משתנות לא אלכוהול וקפאין בסמוך לשעות השינה. שימוש בגרבים אורתופדיות ובאגדים וכן מנוחת אחר הצהרים עם רגלים מורמות על מנת להקטין את נפח הבצקות.

אין חולק, כי חשוב לשמור על כבודו של הקשיש, לפחות כמו שמירת ההגיינה שלו. אי לכך, נוצרו מוצרים מיוחדים שישלבו בין שני האלמנטים הללו. מכנס תחתון הינו מוצר שמונע הרטבת הבגדים המצעים וכו'... בעל ספיגה טובה. אוורירי נושם. ולא נותן הרגשת נוכחות... מצד שני, אין לו את אפקט הטיטול. עם דבקים בצדדים, וכיוצא בזה. הוא מתאים בדיוק לאדם העצמאי, והצלול, אשר מתעקש להיות נייד, עצמאי ובעל כבוד עצמי. המוצר הנ"ל מומלץ מאד, יש לו הדים רחבים, ורבבות משתמשים מרוצים. יש מן המוצר הנ"ל מבחר דגמים, ומגגוון מידות ועובי ספיגה. לייעוץ. והתאמה. בשמחה. חנה עזרת מנחם

בעיות זכרון בצעירים

גם אם אינך נמנית על האוכלוסיה הגריאטרית(מעל גיל 65-קביעה שרירותית) לא נשלח אותך לפורום היותר מתאים לך-פורום הפרעות זכרון-beok.בידים ריקות.
תהליך הזכירה הוא תהליך מאוד מורכב ועל אף המחקרים הרבים שפורסמו בתחום אפשר להגיד עדיין שרב הנסתר על הנגלה.
ממה שידוע, תהליך הזכירה מורכב משלשה שלבים בסיסיים, קליטה, רישום ודליה. כל הפרעה באחד השלבים האלה תגרום להפרעה בזכרון. לשם קליטה נאותה דרושים חושים-ראיה, שמיעה תקינים, קשב ריכוז, עניין וריגוש. תהליך הרישום-העברת גירויים חשמליים בין תאי עצבים ואגירתם תלויים במבנה אורגני תקין-העדר פגיעות ומחלות עצבים(של המערכת המרכזית-מוח) וכן תפקוד מוחי תקין דהיינו "השתקה" או העדר הפרעה להעברת הגירויים החשמליים באזורים האחראים על תהליך הרישום על ידי גירויים חשמליים בו זמנית באיזורים אחרים במוח שאינם קשורים בתהליך הרישום כמו על ידי פעילות במחלות עצביות כמיגרנה ואפילפסיה או חוסר ריכוז על ידי חשיבה בו זמנית על נושאים אחרים. יוצא אם כן שהסיבות להפרעות זכרון הן רבות החל ממחלות עצביות של מערכת העצבים המרכזית(מוח)(דמנציה, מחלת פרקינסון, מיגרנה, אפילפסיה), הפרעות נפשיות, דכאון, חרדה, סכיזופרניה וכן הפרעות קשב וריכוז וכמובן אלכוהול, סמים-מריחואנה, LSD, אקסטזי ותרופות בעיקר תרופות אנטיכולינרגיות או עם עם השפעה אנטיכולינרגית-חלק גדול מהתרופות נגד אלרגיה והצטננות-במינונים גבוהים ולזמן טיפול ממושך.
הפתרון בשבילך לפנות למרפאת זכרון, עדיף הקשורה לבית חולים גדול ומבחינת פורום לפורום הפרעות זכרון כפי שציינתי בפתח דברי.

נפילות בזקנים הן אחת הבעיות היותר שכיחות ושכיחותן עולה עם הגיל ועם ריבוי המחלות והתרופות. סיבות שכיחות לנפילות: גרמיות, דלקת מפרקים ועיוותים באצבעות ובכפות הרגליים, נעליים לא תואמות, מחלות עצביות, היקפיות ומרכזיות, ירידת לחץ דם בעמידה כתוצאה מהתייבשות ותרופות, חולשת שרירים וירידה בשיווי המשקל כתוצאה מחוסר פעילות פיסית, בעיות ראיה, תרופות בעקר להרגעה ולשינה(וליום, ובן), סיבות סביבתיות כתאורה לקויה, ריבוי מכשולים כעודף רהוט, שטיחים ועציצים.
דרכי מניעה: בדיקה רפואית תקופתית ובפרט לאחר נפילה ראשונה ע"מ לאתר גורמי סיכון ברי מניעה וטיפול כתיקון בעיות ראיה ובעיות גרמיות, צמצום תרופות, נטילת קלציום וויטמין D, חבישת מגיני ירכיים, פעילות פיסית כתרגילים לחיזוק שרירים ושיווי משקל, סידור תאורה, הסרת מכשולים והתקנת תומכים במקומות מועדים כשרותים וחדר אמבטיה. עזרי הליכה כהליכונים ולחצן מצוקה, הדרכה לשינויי תנוחה לעמידה באופן הדרגתי ותוך שימוש בתומכים ועזרים. באם לאחר נקיטת כל האמצעים הדרושים עדיין קיימת סכנת נפילה על הזקן להמנע מקימה בלילה ללא עזרה וליווי של מטפל. הסכנות העיקריות של נפילות הן שברים, לרב צוואר הירך וחבלת ראש עם סכנה לשטף דם מוחי, בפרט בחולים שנוטלים מדללי דם. בחולים אלו יש לשקול הפסקת הטיפול במדללי דם.

לעליסה שלום רב,
כ -30% מהחולים שעברו אירוע מוחי, עשויים לפתח דמנציה ואסקולארית.כלומר ירידה ביכולת השכלית מלווה בירידה ביכולת התיפקודית כפועל יוצא של האירוע המוחי.
דמנציה מסוג זה, מאובחנת בדרך כלל , שלושה חודשים לאחר האירוע המוחי.
במקרה הספציפי של בעלך, בהנחה שלאחר האירוע המוחי לפני שלוש שנים, הוא לא סבל מירידה ביכולתו השכלית ולא אובחן כסובל מדמנציה אזי אבחון דמנציה שלוש שנים לאחר האירוע המוחי עשוי להיות כתוצאה מ:
1. אירועים מוחיים קטנים (מיקרו אינפרקטים) רבים, במהלך השלוש השנים האחרונות, שלא באו לידי ביטוי קליני משמעותי, אך כן גרמו בסופו של יום לנזק מצטבר,שאחת מתוצאותיו הינה ירידה ביכולת השיכלית והתיפקודית, קריא דמנציה.
2. או שמה מדובר בתחילתה של דמנציה ע"ש אלצהיימר - ידוע מהספרות, שאירוע מוחי עשוי לשמש כגורם סכון להתפתחותה של דמנציה מסוג זה, בשלב מאוחר יותר.
לצורך אבחון סופי, הייתי ממליץ לך לפנות לאחת מהמרפאות להערכה כוללת לגיל המבוגר, שבהן ניתן יהיה להגיע לאבחנה מדוייקת

שלום לך,

הופעה פתאומית של בלבול, בעיות היגוי וחזיונות שווא שלא על רקע של בעיה רפואית חריפה אחרת כמחלת חום, הרעלה ע"י חומרים רעילים או תרופות, בעייה של ירידה חדה ברמת הסוכר בדם או נדיר יותר בהפרשה של בלוטות פנים אחרות או על רקע החרפה של בעייה נפשית ידועה יכולה להתאים לארוע מוחי חריף. על כל פנים סבתך זקוקה לייעוץ רפואי דחוף במסגרת חדר מיון בשל הזמינות והנגישות המיידית לאמצעי האבחנה הבסיסיים הדרושים: נטילת אנמזה-היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית, במדת הצורך גם ע"י רופא עצבים. בצוע בדיקות מעבדה בסיסיות-כימיה וספירת דם, בדיקת הדמייה מוחית-טומוגרפיה לפי שיקול דעתו של הרופא המומחה היועץ.
חשיבות הבדיקות הנ"ל שבמדה ואכן מדובר בארוע מוחי(טרומבוטי ולא דימומי) היא צריכה להתחיל טיפול במדללי דם על מנת למנוע התפשטות הנזק המוחי.

לטלי שלום רב,בליעת אוויר בייתר, בזמן אכילה, עשוייה להתרחש, כפועל יוצא של חוסר תיאום בין הנשימה לבליעה.בחולים הסובלים מדמנציה ע"ש אלצהיימר בשלב מתקדם של המחלה, עקב הירידה הקוגניטיבית הקשה מימנה הם סובלים, תופעה זו עשוייה להתרחש.
על מנת להתגבר על בעייה זו הייתי ממליץ לשקול להאכיל את החולה בכמויות אוכל קטנות, למשל בעזרת כפית, דבר שעשוי לצמצם את מימדי התופעה.

אומגה 3

הואיל וכל העבודות התומכות בהשפעתה המיטבית של קבוצת חומצות השומן הנקראת אומגה 3(מיקום הקשר הכפול הראשון בין פחמן מספר 3 ל4) נעשו על חומצות שומן שמקורן מדגים או משמן דגים(בפרט מהים הצפוני), נשמח לקבל סימוכין על עבודות דומות שנעשו על חומצות שומן ממקור צמחי אם זה מזרעי פשתן או מרווה.
בעבודות הכוונה לעבודות רציניות:
1. שלא הוזמנו או גובו על ידי היצרן.
2. פורסמו בעתונים מדעיים-אובייקטיבים רציניים.
3. פרסומים חוזרים על סדרות גדולות ולא חד פעמיים ועל מדגמים קטנים.

שלום דר' מאיר בראל!

אודה לך אם תתן לי האימייל לצורך מענה.

בינתיים אספר על מטופלת בת 94 שלפני 3 חודשים "שקעה" בתסמיני דמנציה והחלה להכנס ולצאת מבי"ח. פשוט לא תפקדה כמעט לחלוטין.
אחרי מאמץ שכנועי הסכימה לקחת 2 קפסולות. לאחר כחודש היה שיפור מה והסכימה להעלות המינון ל 4 ביום.(למרות שהיה רצוי לקחת 6 ביום). לאחר חודש נוסף משקלה החל לרדת, החלה לקום ולעמוד, ללכת קצת, לגלות סימני חיוניות ולדבר לעניין. בשבוע שעבר השתתפה בחתונת הנכד ואף רקדה...

בברכה
אלי ארד

לאלי שלום רב,

הואיל והעלתה הנושא בפני כל מבקרי הפורום, מן הראוי שגם הם ייהנו מתשובתך כך שהדיון צריך להמשך באופן פתוח.
בתשובתי הדגשתי שהעבודות שאתה אמור לספק לנו כסימוכין ליעילותה ועליונותה של האומגה 3 הצמחית צריכות להיות רציניות ופרטתי את הפרמטרים שעל פיהם נקבעת חשיבותה ומשקלה של עבודה ואילו בתשובתך אתה בדיוק הולך לקצה השני ומביא סיפור אישי.
אני ומבקרי הפורום נהיה אסירי תודה לך אם תתייחס במלוא הרצינות לדיון בנושא אומגה 3.

לא ברור לי מדוע אינך יכול להכניס לכאן את הסימוכין עליהם אתה מתבסס.
הקלד ב"וורד" את הסימוכין-שמות מחברים, כותרת, שם וסימני זיהוי העתון המקצועי, לאחר מכן עשה העתק והדבק למסגרת ההודעה של הפורום.
הסברתי לך בתגובתי הקודמת שהפורום נועד לשם דיון בנושאים מקצועיים בהנחייתו של מנהל הפורום ולא לשם יצירת קשרים שיווקיים או אחרים כך שאין טעם להמשיך לבקש ליצור אתי קשר דוא"לי או טלפוני.

דר' מאיל בראל!

צר לי אך איני מקבל לחלוטין את התייחסותך.....

אלי ארד

תשובתך שלא לדבר על התייחסותך פשוט אינה לעניין.
אתה פונה לפורום שאני מנהלו בהקשר הזה ואני אמור ולא אתה לקבל או לא לקבל את התייחסותך בנסיונך לשווק את המוצר הנדון דרך האתר.
הואיל ואינך יכול לנפק סימוכין ענייניים על פי קריטריונים מקובלים לסחורה אותה אתה רוצה לשווק אני רואה את העניין כסגור ואין טעם להמשיך להתפלמס סחור סחור.

אבחנת דמנציה ע"ש אלצהיימר נעשית על פי:
1. ספור מחלה מתאים
2. בדיקת רופא הכוללת גם הערכה קוגניטיבית
3.בדיקות דם
4. CT ראש
מבחן המיני מנטל הוא רק אמצעי עזר המסייע לרופא המעריך. כמו כל כלי עזר אין הוא עומד בפני עצמו והוא מהווה רק חלק ממכלול רחב של בדיקות שעל החולה לעבור(כמצויין למעלה) טרם לקביעה באם הוא סובל מדמנציה ע"ש אלצהיימר או לא.
תוצאת מבתן המיני מנטל מושפעת מגילו ושנות השכלתו של הניבדק.
כך שבהחלט יכול להווצר מצב שבו התוצאה שציינתה לעיל באדם מבוגר, חסר השכלה פורמאלית, יכולה להחשב תוצאה תקינה לגילו ושנות השכלתו.
קיים כמובן קשר בין תוצאות המבחן למידת חומרת המחלה.ככל שהמחלה מתקדמת כך תוצאת מבחן זה יותר נמוכה.
אולם עד כמה התוצאה שהזכרתה לעיל משקפת את חומרת המחלה של אביך, ניתן להעריך רק במידה ויהיה לנו מידע אודות גילו ושנות השכלתו.

מסגרת הולמת לחולה עם ירידה קוגניטיבית

ראשית יש לבצע הערכה פסיכוגריאטרית לשם אבחון הירידה הקוגניטיבית וקביעת הסטטוס התפקודי. האם מדובר בירידה קוגניטיבית זעירה, או מעבר לכך עם פגיעה בתפקוד היומיומי הבסיסי, דהיינו דמנציה.
במקרה הראשון אפשר לשקול דיור מוגן לאחר התייעצות עם היועץ הפסיכוגריאטרי שאכן מדובר בפגיעה קוגניטיבית זעירה יציבה לאורך זמן ולא במצב המבשר דמנציה. במדה ומדובר בדמנציה או בפגיעה קוגניטיבית המבשרת דמנציה הוא לא מתאים לדיור מוגן הואיל ובעקרון בדיור מוגן מתקבלים דיירים עצמאים מבחינה תפקודית. בדיור מוגן קיימת מחלקה סיעודית(לחולים רתוקים ואינקוטיננטים) כגיבוי לדיירים העצמאים. מעבר לכך יש לבדוק באם יש מרכזי דיור מוגן עם מחלקה לתשושי נפש אם כגיבוי לדיירים העצמאים הותיקים ואם גם לדיירים חדשים.
מסיפורך ניכר שהואיל וקיימת ירידה גם בזכרון הרחוק נראה שמדובר בדמנציה ולכן הוא לא מתאים לרב מרכזי הדיור מוגן שאין להם מחלקות לתשושי נפש. אם בכל זאת תמצאי מקום שיהיה מוכן לקבלו הפתרון יהיה יקר-כפול הואיל ואת תזדקקי לדירה משלך ואילו הוא יצטרך להיות במחלקה לתשושי נפש.
הפתרון האידאלי במקרה זה הוא להשאר בדירתכם ולקבל גיבוי מאנשי המקצוע המתאימים החל מהרמה של מטפל אישי אם לחלק או לכל שעות היממה וכלה בגיבוי רפואי פסיכוגריאטרי לשיכוך ההפרעות ההתנהגותיות שהן הבעיה המרכזית המציקה הנתנת לטיפול.
הפתרון הביתי הוא הפתרון האידאלי לאורך מהלך די ארוך של המחלה(אם מדובר באלצהיימר) הואיל וקיימים סוגים אחרים של דמנציה עם מהלך יותר מהיר ובחלקם אף סוער. בשלבים יותר מתקדמים של המחלה הנטל הופך לכבד מנשוא ואז יש לשקול פתרון מוסדי.
המפתח להצלחת הטיפול בבית הוא מדת התמיכה והמסירות המשפחתית בפרט של הבת/בן זוג.

מיניות בזקנה ודמנציה

בנגוד למה שמקובל לחשוב, החשק המיני אינו נפגם בהכרח בזקנה כל עוד אין פגיעה-מחלה פיסית או/ונפשית, גם אם התכיפות, הבצועים ועצמת ההנאה אינם כפי שהיו. לעומת זאת בנוכחות מחלה-לרב מחלות ובפרט במוסדות לטיפול ממושך קיימת ירידה חדה בחשק ובנושא המין.
הבעייה יותר ייחודית בחולים דמנטים. גם אם אצל הרב קיים חוסר עניין בנושא המין בחלק מהחולים נכרת פעילות יתר בשל ירידה בעכבות, אם כי גם כאן חשוב להבחין בין התנהגות בלתי אדקווטית כהתפשטות בפרהסייה או שליחת ידיים שאינם בהכרח ביטוי למיניות כי אם צורת ביטוי לא ורבלית של מסרים אחרים. מאידך קיימת בהחלט "בעייה" של ביטויי מיניות בחלק מהחולים הדמנטים שבשל הדילמות והמורכבות שהיא מציגה בפני הצוות המטפל הוא מנסה להדחיק אותה.
יש כמובן למנוע התנהגות לא אדקווטית בפרהסיה ופגיעה ברגשות הזולת מחד, אך מאידך אפשר לחשוב על דרכי פתרון יצירתיים ולאפשר לאלו המעוניינים בכך לרקום קשרים חדשים במסגרת כמובן המגבלות הקיימות תוך מניעת ניצול וכיבוד רצונות ורגשות בני הזוג והמשפחות של המטופלים.
דרך יותר מקובלת אם כי פחות יצירתית היא מתן תרופות מדכאות "יצר" מיני כמלריל תרופה שעלולה לפגום ביעילות של הטיפול בפרקינסון הואיל והיא חוסמת את קולטני הדופמין, מאידך הטיפול בפרקינסון שמטרתו העלאת ריכוז הדופמין במוח מגביר את החשק המיני.

לאלי שלום רב,
אנמיה עשויה להיות פועל יוצא של גורמים רבים ושונים.
המקרה שאתה מציג לנו בשאלה זו, הינו מקרה של חולה אופייני שאנו רואים במסגרת מרפאות בקהילה.
לעניות דעתי ונסיוני, קודם למתן תשובה לשאלותיך, ויש תשובות, על אימך קודם כל לעבור הערכה מתאימה על ידי רופא גריאטר ורק אז ניתן יהיה להתיחס לשאלותיך בצורה הולמת.

רק בכ - 10% מסך מקרי הדמנציה ע"ש אלצהיימר, ניתן לזהות פגם גנטי בחולה,כלומר רקע תורשתי, שסופו של דבר יוביל להתפתחות המחלה.
בדרך כלל, במקרים אלו, הדמנציה מופיעה בגיל יחסית צעיר (מתחת לגיל 65), וקצב התקדמותה יותר מהיר בהשוואה לחולים ללא רקע תורשתי.
קיימות בדיקות מעבדתיות לזיהוי גנים אלו, אך למיטב ידיעתי, אין הן מבוצעות בארצנו.
במקרה שתארת להלן, לא ניראה לי שיש מקום לביצוע בדיקות אלו, אך ההחלטה הסופית כמובן שמורה בידך.
השכלה זוהתה כגורם מגן בפני התפתחות הדמנציה ע"ש אלצהיימר.
על פי התיאוריה, רכישת השכלה גורמת לפיתוח "מאגר יכולות שכליות" גדול יותר , בהשוואה לאלו שלא רכשו השכלה, ומכאן אנשים שרכשו השכלה נוטים לפתח פחות את הדמנציה ע"ש אלצהיימר.
רקמת המוח הינה רקמה המגיבה לגירויים חיצונים ומשתנה קרוב לוודאי בהתאם. במחקר שבוצע על עכברים במעבדה, חולקו העכברים לשתי קבוצות. העכברים בקבוצה הראשונה היו צריכים "להתאמץ" על מנת לזכות במנת אוכל (לעבור דרך מבוך)בעוד שעכברים בקבוצה השנייה,האוכל הונח לפניהם. בתום הניסוי, ניבדקה רקמת המוח של העכברים בשתי הקבוצות ונימצא שבקבוצת ה"מתאמצים", מספר הקשרים בין תאי העצבים במוח היה גבוה מזו שבקבוצת הלא מתאמצים. כלומר, יכולת התקשורת והעברת מידע בין תאי העצבים בקבוצת המתאמצים היתה טובה יותר בהשוואה לקבוצת הלא מתאמצים.
כמו כן, ישנם מחקרים שבוצעו בקרב אנשים בריאים, והוכיחו,שביצוע מטלות המצריכות חשיבה גרמו בסופו של יום לשמירה על יכולת שכלית יותר גבוהה לאורך מספר שנים, בקרב מבצעי המטלות הנ"ל, בהשוואה לאנשים שלא ביצעו מטלות אלו.
מכאן אנו למדים, שביצוע מטלות הגורמות לגירוי רקמת המוח, "נוירו-ארוביקה", יש בהן כדי לשפר את היכולות השכליות שלנו.

זמזומים באזניים בזקנים

זמזומים באזניים בזקנים מאוד שכיחים כ20% וטורדניים. קשורים לרב בירידה בשמיעה ובמגוון סיבות נוספות: פקק באוזן מהפרשת חומר שעוותי, תרופות: אספירין במינון גבוה מעל גרם ביום, פוסיד, דיגוקסין, גרמיצין. יתר לחץ דם ומחלה במערכת העצבים המרכזית. טיפול בגורם הסיכון כמו ירידה בשמיעה לרב פותר את הבעייה או מעמם אותה.
באם הבעייה ממשיכה להציק נתן לחלופין לטפל בעזרים(בדומה לעזרי שמיעה) המייצרים רעש מסווה.
הואיל והזמזומים מטרידים במיוחד בלילה ובמטופלים עם נטייה דכאונית וחרדתית נתן להעזר בתרופות הרגעה, תרופות נוגדות דכאון ותרופות היפנוטיות(לשינה).