שאלה שמסקרנת אותי

שלום,
שאלתך מעניינת.
כעיקרון יש מימד גנטי לתסמונת, ולכן יש סיכויים שיוולד ילד עם לקות.
אני מציעה שגם בגלל גילכם הצעיר וגם בגלל שיש לפעמים קשיים בניהול זוגיות על כך מרכיביה, (אפילו לכאלה שאין להם לקות מאובחנת) תקבלו עזרה ותשתפו את ההורים שלכם בתכנון שלכם. תכנון משפחה כדאי שיעשה אחרי מיסוד הקשר, חתונה וגם קבלת ייעוץ גנטי, מה שמקובל לקבל מקופת החולים (צריך לתאם תור).
גם במה שנוגע לקיום יחסי מין, כדאי להתייעץ קודם עם אחות או אחד ההורים, להגיע לרופא גניקולוג לבדיקה, לקבל מרשם לאמצעי מניעה מתאימים, ועוד.
אני משערת שלעמותת אפי (אספרגר ישראל) יהיה גם מה לתרום לכם בסיוע לשמור על הקשר הזוגי ולטפח אותו. אני ממליצה ליצור עימם קשר אם אתם נתקלים בקשיים או עולות שאלות גדולות מסוג זה.
בהצלחה

תודה רבה על התשובה!

בנוסף, אני מעוניינת לדעת גם האם זה מומלץ שאני ובן זוגי נחיה ביחד בדירה משותפת או שיהיה לנו קשה לחיות ביחד בגלל הקושי של שנינו?

בדרך כלל בתחילת מערכת היחסים נמצאים עדיין לחוד, כל אחד בבית הוריו. בודקים איך הולך הקשר, אם נהנים ביחד, אם זה באמת רציני, אם הקשר טוב ויכול להחזיק מעמד.
רק אחרי תקופה משמעותית בוחנים אפשרות לעבור לגור ביחד. תצטרכו לבחון אם בלי קשר לזוגיות, יש לכם את היכולת למגורים שלא עם ההורים. צריך לזכור שיש הרבה אתגרים בחיים העצמאיים, וכן בחיי הזוגיות. לא רק הקשיים הנובעים מן הלקות יכולים להקשות. גם עצם העובדה שזו מערכת יחסים ראשונה. שלא היו לפני זה התנסויות בזוגיות, וככל שנמצאים יותר זמן ביחד, יש יותר אתגרים ועניינים להתמודד איתם.
נראה לי כדאי להיות עם ליווי, של איש מקצוע, של ההורים - מי שתרגישו איתו נוח. שיהיה לכם מישהו שמכיר את שניכם , שמבין אתכם ושתרגישו נוח לשוחח איתו על קשיים ולשאול שאלות.
לצערי, אני לא מכירה אספים בגיל הזה ולכן נושא הזוגיות וההתמודדות היום יומית לא מוכר לי מספיק. שוב, אני חושבת שלאפ"י יהיה הרבה מה לעזור בהתמודדות ובהפגשה שלכם עם חברים שאובחנו ומתמודדים.
מקווה שזה יעזור, תהנו ובהצלחה,
דיטה

בדרך כלל בתחילת מערכת היחסים נמצאים עדיין לחוד, כל אחד בבית הוריו. בודקים איך הולך הקשר, אם נהנים ביחד, אם זה באמת רציני, אם הקשר טוב ויכול להחזיק מעמד.
רק אחרי תקופה משמעותית בוחנים אפשרות לעבור לגור ביחד. תצטרכו לבחון אם בלי קשר לזוגיות, יש לכם את היכולת למגורים שלא עם ההורים. צריך לזכור שיש הרבה אתגרים בחיים העצמאיים, וכן בחיי הזוגיות. לא רק הקשיים הנובעים מן הלקות יכולים להקשות. גם עצם העובדה שזו מערכת יחסים ראשונה. שלא היו לפני זה התנסויות בזוגיות, וככל שנמצאים יותר זמן ביחד, יש יותר אתגרים ועניינים להתמודד איתם.
נראה לי כדאי להיות עם ליווי, של איש מקצוע, של ההורים - מי שתרגישו איתו נוח. שיהיה לכם מישהו שמכיר את שניכם , שמבין אתכם ושתרגישו נוח לשוחח איתו על קשיים ולשאול שאלות.
לצערי, אני לא מכירה אספים בגיל הזה ולכן נושא הזוגיות וההתמודדות היום יומית לא מוכר לי מספיק. שוב, אני חושבת שלאפ"י יהיה הרבה מה לעזור בהתמודדות ובהפגשה שלכם עם חברים שאובחנו ומתמודדים.
מקווה שזה יעזור, תהנו ובהצלחה,
דיטה