ילד בן 16 אספרגר,לומד בכיתה רגילה

אני משערת שכדאי לבדוק איתו אם קיימת סיבה אחרת, כי סביר שגם לנערים שמגיעים בהסעה או בהליכה קצרה לבית הספר יש מטריה לימי גשם.
יתכן שהתקבע על האמירה וכדאי לברר מהי הסיבה ה"אמיתית", אולי יש לו רגישות והוא חושש להרטב, אולי אמרו משהו על מי שלוקח מטריה או לעגו לילד עם מטריה בעבר?
אני משערת שהבאת טיעונים רציונליים לחשיבות המטריה ולבעיות שיווצרו אם ירטב תוכל לעזור. הייתי מנסה לסייע רק חלקית - לקחת עד נקודה מסוימת ושמשם ילך בעצמו, כך שהוא יהיה מרוצה עד מידה מסוימת וגם את.
בכל מקרה - ההחלטה אם ללחוץ תלויה לדעתי בעד כמה קיים לחץ בבית על ביצועים או בנושאים אחרים. אם היום שלכם מלא מאבקים, לא בטוח שהייתי בוחרת להוסיף עוד אחד. אם הוא הולך מיוזמתו ורגיל לכך, לא בטוח שזו השתדלות עבורו, אולי אפילו שגרה נוחה, כך שתוספת של דרישה לא עומדת מול כל הפעמים בהן צעד.
הכנה מראש, שיחה בנושא בטוח תהיה טובה יותר מאשר הנחתה בבוקר לחוץ רגע לפני שהולכים לבית הספר. אפשר בערב קודם לצפות ביחד בתחזית מזג האויר ולתכנן את הבוקר ביחד. אפשר לעשות הסכם על מה המאמץ שהוא יפעיל ומה יקבל בתמורה להשתדלות.
בהצלחה
דיטה

חושש להרטב, ובשנים עברו אף היה חרד מהגשם שמא הוא "ימיס אותו". לשאלתי מה יהיה כשיהיה גדול יש לו פתרון לכל דבר: "יהיה לי אוטו"-, "ממגרש החניה יהיה מעבר תת קרקעי.." והוא אף יודע לא להיות כמו כולם כאשר הנושא בנפשו...

אני מבינה וחשוב שאת מודעת למקור של ההתנהגות.
כדאי כנראה לכוון אותו להבין את הסיבה האמיתית, לשקף לו, להודות בה.
לרוב עבודה קוגניטיבית על מה יכולים להיות באמת נזקי הטפטוף או הגשם כולל הוכחות על בשרך למשל, יתכן שיוכלו לשבור את המיתוס שכרגע מצוי בראשו.
בהצלחה. בינתיים מזג האויר יפה...
דיטה