עזרה

שלום אוקסנה.
תודה שאת חוזרת אלינו שוב לקבלת סיוע.
נשמע ששיש לבנך רגישות חושית שמיעתית. קשה לו עם רעשים חזקים ולא צפויים. אני לא בטוחה שעונש יעזור במקרים כאלה של צעקות מצידו, הוא לא יודע מספיק איך להתמודד. .אני מציעה לשאול אותו מראש אם הרעש מפריע לו, לפחות על רעשים שאת צופה, ואולי לתת לו אוזניות עם מוסיקה שאוהב שימסכו את הרעש החיצוני. לפעמים שליטה במוסיקה/ ברעש/ בווליום מרגיעה ילדים עם קושי דומה לשלו.
לגבי הגן - עליך לתקשר עם הצוות, לדבר איתם ישירות על החששות שלך שהוא חווה חוויות קשות ולא נעימות בגן. צריך לבדוק עד כמה מקדמים אותו בגן, ואם כן, הטוב והרע בסוף מתמצעים.
אם את גם חשה שלא מקדמים אותו בגן וגם הוא מחקה התנהגויות של אחרים או סובל מגירויים שלא מותאמים לו, יש חשיבות לדבר על זה עם הגננת ועם הרכזת שמדריכה אותך בגן. מבחינת המערכת, השנה קרובה לסיומה - עד סוף יוני, אח"כ זה קייטנה. נשארו בעצם עוד חודשיים משמעותיים. אם את רוצה להוציא אותו מוקדם יותר או להביאו מאוחר יותר לגן, תצטרכי אישור פיקוח והמלצה של הגן מול המפקחת (חינוך מיוחד) כדי לעשות זאת. ובעיקרון, חשוב שלא יפסיד טיפולים פרטניים.
צר לי לשמוע שכך את חשה. קשה מאוד למסגרת להיות מותאמת בדיוק לכל הילדים שנמצאים בה, כשהספקטרום רחב..
מאחלת לכם יותר שקט..
דיטה

שלום ותודה על תגובתך,
אם אפשר עוד שאילה?
אצל ילד צד קדימה בדבר אחד - צד אחורה במשהו שהוא היה כבר טוב.
לדוגמא: איך שניגמל מצואה חזרו צעקות על רעשים.
עכשיו בבית הוא התחיל לאכול לבד, כמו בגן, (בבית אני הייתי מאכילה אותו) הוא חזר להגיד לא רוצה לשחק/לרקוד ו... עם אימא. על כל מה שאנחנו אוהבים לעשות הוא אומר לא.
מה אפשר לעשות כדי שהילד ילמד לא לחזור אחורה על כל צד שהוא עושה קדימה?
אני פשוט מתחילה לחשוב לחזור לאכיל אותו, רק לא לשמוע ממנו לא רוצה לשחק עם אימא או ....
תודה

אוקסנה,
קשה להתייחס לשאלות שלך מבלי להכיר את הפסיכולוגיה של בנך ושל הבית.
אני יכולה לשער שהדברים קשורים ברמות הדרישה או בלחץ שכרוך בביצוע התנהגויות.
איני ממליצה לחזור אחורה במיומנויות יום יום שרכש. אלה מקדמות עצמאות ובגרות וחשובות גם לעתידו, הקרוב והרחוק.
אולם, ניתן לבחון אם הפעילויות איתך נתפסות בעיניו יותר כדרישה. למשל משחק דידקטי או משחק הדורש שימוש במלל מרובה או מציב אתגרי פתרון בעיות יכול להיות מאמץ עבורו והוא מעדיף לוותר עליו. אולי חיבוקים, התרגעות, האזנה למוסיקה יכולים להיות פעילויות ביחד נעימות, לא לוחצות, שאינן לוקחות עוד כוחות במידה שבה דרישות אחרות ממנו לוקחות אנרגיה וכוחות.
יתכן שרכישה ואז נסיגה הוא הדפוס למידה שלו, עד שדברים מתייצבים, ואז כדאי לסייע מעט, לתמוך, לעודד, לשבח אם יש הצלחה ולא להתאכזב או לנזוף אם לא מצליח, כדי לא להמאיס ולהוביל ליאוש וויתור.
מאחלת הצלחה,
דיטה

שלום,
הילד השנה צריך לעלות לכיתה א'. אני רוצה לבקש עוד שנה נוספת. היום הוא בן 6 שנים ו 8 חודשיים. הוא לא יהיה בן 10 שנים כשיעלה לכיתה א', אם נקבל שנה נוספת. איך אני יכולה לקבל/לבקש שנה נוספת? זה לא ילד רגיל. ילד PDD. האם אני יכולה לבקש עוד שנה ואם כן איך לעשות זאת?
תודה

אוקסנה, זו שאלה שכבר שאלת.
בימים אלה מתכנסות ועדות השמה. בטח הוזמנתם לכזו. זה המקום לבקש שנה נוספת בגן. נשמע שלפי הגיל וכן לפי יחסיך עם הגן אין לך עניין רב להשאר דווקא בגן זה. את צריכה להגיע עם בנך למערכת בה התקשורת טובה והדדית
בכל מקרה, ועדת השמה, מול המפקחת, זה המקום בו תוכלי להביע את דעתך בסוגיות רבות לגבי ההווה והעתיד של בנך.
בהצלחה,
דיטה