קשב וריכוז

שלום מרינה,
ראשית לגבי האבחון- אם הלכת למקום מוכר שאפשר לסמוך עליו, והאבחון נעשה בבחינה של הילד ובבדיקת שאלונים שמולאו לגביו, יתכן שהאבחנה כן נכונה. זה לא סותר את האינטליגנציה שלו ורמתו האישית.
שנית, לא בטוח שריטלין היא התרופה המתאימה. היא מומלצת לחלק מהמקרים של בעיות קשב וריכוז, לא לכולם. כדאי לבדוק חוות דעת שניה עם פסיכיאטר או נוירולוג מומחה, אם את לא מרגישה בטוחה.
ולגבי ההשמה - לא מכריחים -עושים ועדה, נותנים לכם להביע דעתכם, אפשר לערער על ההחלטה.
כיום ניתן לבקש גם התערבות של מנתחת התנהגות במרבית הערים בארץ, מישהי מטעם משרד החינוך שתבדוק אם ניתן לבנות תוכנית מוטיבציה להגברת ההיענות וההשתתפות בכיתה. כדאי בוודאי לבחון זאת בשילוב עם טיפול תרופתי פוטנציאלי ומתאים, לפני השמה בכיתה הטרוגנית, עם מגוון של לקויות ובעיות התנהגות שעלולות להוביל גם להתדרדרות.
צריך לזכור כי אם האבחנה אמיתית ילדך מתמודד עם קושי ללמוד, אמיתי ולא מפוברק, ויש חשיבות לסייע לו. לפעמים אני נותנת דוגמא של מישהו קצר רואי - אפשר להשאירו בלי משקפיים, ופשוט לדאוג שישב בשורה הראשונה, ומקסימום לא יזהה את כל החברים, אבל בסופו של דבר הוא יזדקק לעזרה ולמשקפיים כדי לנהל אורח חיים תקין וחברתי. להבדיל, אך אולי ישפיע..
בהצלחה,
דיטה