מה לדעתך?

שלום ,
גיל שלוש הוא גיל בו ילדים מדברים, משחקים, מתקשרים היטב עם בני גילם והמשחק ביניהם מתחיל באופן מקביל ומתקדם לחברתיות, מיום ליום. דווקא נושא השינה אינו העניין המדאיג ביחס ללקות וכדאי מאוד מאוד לבדוק אותו בהתייעצות עם מכון שינה, כיוון שאם הוא לא מקבל את שעות השינה להן הגוף נחוץ בשנים כה קריטיות של ההתפתחות - זה פוגע בגדילה ובהתפתחות עצמה. אז לא מהווה סימן לאוטיזם אך כן מהווה סימן לדאגה משמעותית, בריאותית התפתחותית.
לגבי האבחון שעברתם - מאז גיל שנתיים, אם לא ראיתם שיפור או התפתחות משמעותית או הדבקת הפערים, בהחלט שווה ונכון לגשת לאבחון מחדש. שאלון קארס הוא כלי אבחוני מאוד בסיסי ולא מייצג כלל תמונה שלמה בכל הנוגע לאבחון אוטיזם. כיום ידוע על בטריות המבוססות על אבחונים אחרים, מדויקים יותר וסטנדרטיים יותר. הקרבה בנקודות בכל מקרה מחשידה, ביחד עם הסימונים המופגנים כיום.
האבחנה המבדלת בין לקות שפה , איחור שפתי או אוטיזם, אינה מתאימה להכרעה אצל פסיכולוגית אלא אצל קלינאית תקשורת או מאבחנת מוסמכת בעלת ניסיון רב בתחום אוטיזם. כלומר, האבחון שאת אוחזת בו לא אומר הרבה בהכרח, וגם כבר לא בהכרח עדכני.
ומעל לכל, יש לו קשיים בתחומים התפתחותיים רבים. הוא לא בא די הצורך במגע עם ילדים אחרים ובאינטראקציות, וכניסה לגן טרום רגיל בו ילדים נמצאים הרחק מעליו תיצור תסכול והסתגרות. נכון לטפל בו, ללמד אותו את המיומנויות החסרות, בלי קשר לאיזה אבחון הוא נושא. הייתי פונה למכון להתפתחות הילד, במגזר הציבורי או למרפאה מתמחה באוטיזם בתחום הפרטי - לא בהכרח כדי לקבל חותמת ואבחון, כמו להבין איך אפשר לעזור ולקדם. אנשי מקצוע עם הבנה בתחום תקשורתי, חברתי, שפתי ומשחק יוכלו לסייע.
בהצלחה,
דיטה