כיתה קטנה

שלום מאיה,
את שואלת שאלה מאתגרת.
נשמע שהביטויים שהוא מפגין דווקא פחות נופלים בקטגוריה של שיתוק מוחין ויותר קשורים לתחום הקשב הריכוז ובעיות הלמידה, כפי שמפגינים מרבית הילדים בכיתה קטנה. את לא מציינת את רמתו הקוגניטיבית, אך אם זו אינה האחראית לעיכוב שלו, אז בוודאי קלינית אינו מובחן מחבריו.
כעת צריך להבין מה גורם לחוסר שיתוף הפעולה והאם אפשרי לפתור את זה במשאבים הקיימים בכיתה קטנה. למשל - האם זו בעיה התנהגותית של סרבנות? האם התרגל שעושים בשבילו ומעדיף מצב זה על פני דרישה אינטנסיבית? האם יש חומרים מותאמים בהם הוא עובד טוב ומצליח? למשל, אם בדף העבודה תהיה רק שאלה אחת, האם אז יצליח? אם כן, נשמע התנהגותי ואפשרי וצריך לפתור במסגרת הכיתה. אם לא, צריך לחפש את ההסבר במקום אחר, ואז אולי עולה שאלת התאמה לכיתה אחרת, כשההסבר מאחורי הקושי הוא כזה שמאפיין בני כיתה אחרת וקשור לדרך העבודה שם. אם זה קשור לקשיי הלמידה, אמור להיות לא שונה מחבריו.
לגבי האבחון - זו שאלה מה רוצים לראות שם, והייתי שואלת אותה כדי להבין מהי מטרת האבחון. פעמים רבות גם לפסיכולוגים, הם זקוקים להכוונה כדי להבין מה להוציא מהאבחון, במה הכי נכון להתמקד. אולי הם רוצים אבחון קוגניטיבי? אם ילדכם עם פגיעה קוגניטיבית וזה מותיר אותו שונה מכל ילדי הכיתה ואופי הלמידה, אז בהחלט יתכן שכיתה כזו אינה מתאימה לו.
לגבי החיוב של ההורים - במרבית העימותים, לוקחים את הצד של ההורים. שינוי ההשמה לדעתי מחייב ועדה בה אתם מזומנים, סביר שועדת השמה של ממש. אלה מתקיימות לרוב באפריל מאי.
חשוב להבין - אם באמת המסגרת לא מתאימה לו והוא לא יכול להתרם בה, אז השארות נגד המלצות המערכת לא תקדם אותו, תוסיף לו חוויות של חוסר הצלחה ותקבע אצלו הרגלי למידה לא טובים.
לסיכום - לא בטוח שמעבר כיתה הוא הפתרון, אך שינוי בדרכי העבודה הוא מחוייב.
בהצלחה,
דיטה