בעיות תקשורת- וחברתיות

עכשיו השלב של השאלות.

א. איך אני יכול לעזור לעצמי להיתפתח בתחום החברתי בלי לפגוע באישיות שלי? ובאהבה שלי לכל מיני תחומים? כלומר להישאר אני רק להיות יותר מעורב בחברה ושלא ינדו אותי, או שאני ירגיש כזה בודד?
ב. האם הרגשה שלי נכוונה ,שאני צריך להכיר אנשים בעלי שונות כמו שלי ואותם תחומ י עניין ורק אז אני יכול להיות יותר מאושר? ולהיות בחהרה של אנשים שדומים לי ולאופי שלי? ובעצן לוותר אל כל שאר האנשים?
ג.איזה טיפולים שפתיים- פסיכולוגים ריגשים יש כדאי לעזור לי בכל הבעיות שציינתי? אני מתכוון לטיפול משולב, אני כרגע לוקח תרופות וזה לא ממש עוזר לי, לא ממש משפיע ואני הרבה פעמים בדיכאון, וברגשות של חרדה מחברה וחוסר לפעמים רצון להיות חלק ממנה, כלומר אני מעדיך לחיות בכוח שלי הטוב והרגוע, מאשר לצאת לעולם הגדול ולהיפגע. מה אני יכול לעשות כדאי לשפר את הביטחון העצמי ולעלות את המצב רוח? ולהרגיש שאני שווה?.
4. איך להתמודד אם כל מיני דברים שפספסתי בעבר ואני מצטער אליהם , למשל זה שיכלתי לעשות תואר במתמטיקה בגיל 16 ולא עשיתי, וזה שלא התגייסתי לצבא בגלל האוטאזים והבעיות הנפשיות האחרות, ועל מיני דברים שלא הצלחתי או אני לא מצליח? כלומר להתמודד עם כשלנות או עם כל מיני פיספוסים ודברים שהחמצתי, ולהפסיק להרגיש כזה אשם?
אני אשמח שתתני לי עצות או כל מיני המלצות לדרכי טיפול תודה מראש בברכה נתנאל.

אני יודע שלא תמיד פשר לענות מהר, אבל זה ממש חשוב לי אז אני אשמח אם תעשי
מאמץ ותעני לי, אפילו שכתבתי הרבה ואולי חפרתי.

שלום נתנאל.נשמע שיש הרבה שאלות שמעסיקות אותך. העובדה שאין לך מסגרת שמספקת לך תעסוקה בוודאי משפיעה רבות על מצבך.עיסוק בפעילות אהובה נשמעת רעיון טוב. האפשרות להתמסר לתחביבים שלך , אם זה מתאפשר לך כלכלית נשמעת טוב. בין בני נוער הדעות והמטריד וטיפים בטח חזקים יותר מאשר בעולם המבוגרים. אנשים בגיל העשרים יכבדו את התחביבים שלך ואם אתה מוכשר בהם לא תהיה סיבה ללעוג לך.
אולי יהיה לך נכון להתנסות קצת בעולם העבודה. במקומות עבודה ניתן לפגוש הרבה אנשים ויש יותר סיכוי להתחבר מעצם השהות המשותפת במסגרת, לעומת ניסיון ליצור קשר חברתי מלאכותי יותר עם אנשים שאין לך מגע יום יומי איתם.
אם תראה שקשה לך עדיין בקשר עם אנשים מתחום העבודה, וגם אם לא כדאי יהיה להתנסות בקבוצה חברתית של אספרגרים או בעלי תפקוד גבוה כמו, שלך.
פעמים רבות בקבוצות כמו אלה יש מכנה משותף שמאפשר שיתוף פתיחות ולמידת אסטרטגיות התמודדות שעשויות לעזור לך בהמשך הדרך. אני חושבת שפנייה לעמותת אפ״י , יש להם אתר אינטרנט, יכולה להיות צעד נכון. תראה בעצמך עם מי אתה מסתדר טוב יותר, עם מי אתה חש נינוח יותר להיות בקשר.
לקידום מיומנות חברתיות נראה לי שצריך קודם כל רצון ומוטיבציה להיות בקשרים חברתיים. תוכל לקחת טיפולי ייעוץ ממטפלים שמתמחים בתחום. ואולי גם טיפול פסיכולוגי יהיה לך מקום טוב לעסוק בשאלות שמטרידות אותך ובמחשבה על הדימוי העצמי שלך בעולם החברתי,אולי זה יסייע לך בביטחון האישי.
מקווה לטוב,
דיטה

אני יפנה לעמותת אפי ונראה מה אפשר לעשות, אני רוצה לומר עוד דבר שאחד הדברים שבאמת מקשיים אלי ליצור קשר עם בני גילי, זה שאנחנו בדרך כלל לא באותו ראש תחומי העניין שלי ממש לא מעניין את הנער הממוצע, וגם הרבה מובגרים לא אוהבים את מה שאני אוהב, מה שגורם לי להיות מאוד בודד אני לא מכיר הרבה אנשים שאוהבים ללמוד סתם מתוך תשוקה ללמידה ולא תעלתנות, זה בדרך כלל מוצג באור שלילי ככה לפחות אני ברגשתי., תמיד מצפים ממני לעשות משהוא אם היכולות שלי ולפעמים קשה לי לעמוד בדרישות האלו שמציבים לי, לא מבחינה טכנית אלה מבחינה רגשית לפעמים אני לא רוצה רק להגיע להיישגים ( מה שבהרבה מן הפעמים הגעתי) אלה סתם להנות ולח'קקור את מה שאני אוהב., וחוץ מזה תודה על התשובה בברכה נתנאל

דווקא שאני מצטיין בתחומי העניין שלי , הרבה אנשים לא מוצא חן בעניהם שאני מדבר איתם על זה , הם מרגשים שאני מתנשא או חופר יש לי הרבה מאוד תחומי עניין החל מהיסטוריה ותרביות עתיקות עד רפואה( קרדלוגיה, נרלוגיה פסכיטריה) ואני עצמי כבר בגיל 15-16 דיברתי אם המטפלים שלי על זה, ועל מחלות נפש וכל מיני דברים בצורה מאוד מיקצועית ממש בשפה שלהם, הם התלהבו אבל אחרים לא אוהבים את זה הם חושסים שאני מנסה להרשים אותם, או להראות שאני יותר חכם ולא מצאתי באמת אנשים שיכולים לדבר איתי על זה והם לא במקצוע, אז אני די לבד, אולי שאני היה במסגרת אם אנשים בוגים ובעלי תחומי עניין כמו שלי היה לי שפה מושתפת איתם והיה כיף אני מאוד מקווה שזה יקרה.

נתנאל, אני מאוד מעריכה את השיתוף שלך.
נכון שבני נוער מתעסקים בעניינים אחרים, לרוב. אני מכירה הרבה סטודנטים ואקדמאים שממש מתעניינים בתחומים כאלה.
כמובן שניהול שיחה חברתית לא אומר "להרצות" למישהו אחר עד שעמום, אלא לספר פרט או אנקדוטה, לקלוט מה התגובה, לקלוט אם יש עניין ואם כדאי לספר עוד משהו. אנשים רבים נחשפים למידע ואז מתחילים שיחה במשהו כמו "רוצה לשמוע משהו מעניין שקראתי לאחרונה?" ואז מספרים את זה בקצרה. לפעמים אם יש משהו שמתקשר לסיטואציה כדאי לספר אותו, למשל אם מישהו מספר שיש לו שכן שמתקשה בקריאה, אפשר לספר לו ש"אולי זה קשור למשהו שקראתי עליו פעם, וקוראים לו דיסלקציה, ויש לזה גם ביטוי מוחי..". בדרך כזו, השיתוף במידע אינו השווצה, אלא העשרה לאחר, כל עוד הוא מעוניין וכל עוד זה תמציתי.
חוץ מזה, אפשר ליהנות מאוד מקריאת חומרים ולמידה, אבל בנוסף, לצפות בכמה פרקים של איזו תוכנית ריאליטי, כדי להבין מה הולך שם ולהשתלב ביותר קלות בשיחות פשוטות על הנושא. לא חייבים לספר בחיים את כל מה שיודעים....
כאמור, דרך אפ"י תוכל להגיע לעוד בוגרים צעירים כמוך, שחווים קשיים דומים ושם באמת יש סיכוי למצוא חברים לדבר איתם על כל מה שמפריע.
מקווה לטוב בשבילך,
דיטה

אני מפיל על אנשים הקרובים אלי הרבה חומר והם לא ממש רוצים לשמוע, אולי בגלל שאני שופך אליהם אליהם יותר מידע בקצת זמן, אז אני מבין אותם אבל אני מתקשה לתמצת אני נוטה להאריך ולתת הרבה מידע מכל מיני זוויות וגם דעה אישית ופרשנות שלי,ולאנשים את הזמן או הרצון לעסוק בזה,בקשר לאנשים בעלי תחומי עניין דומיןם אני מודע לגמרי שאני לא היחד ויש עוד לא מעט.,אבל אני לא רואה כאלו ביום- יום אני באמת מקווה שאני בסוף היה בחברה שבה היו אנשים עם תחומי עניין- כמו שלי ואז היה לנו ..


שיחות כפיות ונשתף אחד את השני, בקשר לתוכניות ראליטי אני רואה הרבה סדרות גם של נוער וגם כל מה שבאמת הולך, ממש הרבה סדרות ואני גם מדבר אליהם ואז באמת יש יותר יענות ולהרבה יותר אנשים כיף לדבר איתי, אבל אני שמתי לב לב שאנים בדרך כלל ( לא כולם) לא אוהבים לדבר על דבקים יותר מדי עמוקים או בכלל, אלה על דברים של יום-יום ומה שקורה למשל אקטאוליה- פוליטקה אני גם מדבר על זה אבל לא רק ולכן אולי אני לא מוצא חברים כי אני לא מחפד במקומות הנכונים, אני יפנה לאפי ואני נרשמתי לפרומים של הקהילה האוטאיסטית אולי אנ יכיר שמה חברים ואולי יש מפגשים.


תודה על העזרה בברכה נתנאל.

נשמע טוב.
המודעות שלך גבוהה ומכאן מתחיל הסיכוי שלך לעזור לעצמך ולהצליח.
בהצלחה,
דיטה

תודה על הקשבה
זה עזר לי.