הכרתי מישהו שיש לו אספרגר

לילך,
השאלה שלך מעניינת ואני לא בטוחה שיש לה תשובה חד משמעית. יכול להיות שהבחור שהכרת הצליח לקיים אינטראקציה עם אסטרטגיות מפצות טובות. יש אנשים שממש מתאמנים על איך לנהל שיחה, יודעים ומודעים מאוד לאילו נושאים הולכים אצלם ואצל אחרים חזק, מצליחים לזהות כל מיני ניואנסים באינטראקציה של אנשים כדי לדעת מתי להצטרף לשיחה, איך אפשר לעשות כאילו מקשיבים מבלי להישיר מבט עם קשר עין. יתכן שהלמידה שלו היתה טובה מאוד ולכן "הערים" עליך. כשמקיימים אינטראקציה קרובה בדרך כלל מרגישים את החסכים החברתיים, עם אינטראקציה סביב סביבות ואירועים משתנים ודינאמיים יהיה קשה למישהו עם אספרגר להסוות את הקשיים או הלקות בהבנה החברתית, לאורך זמן. אני ממליצה לך לקרוא עוד על הלקות. יהיה לך מעניין לראות אם הסימנים היו שם כל העת...
דיטה

אין כאן שום הונאה או עבודה בעיניים על מישהו.
אנשים עם אספרגר גבוה מאוד רוכשים את היכולות במשך החיים.
נכון, יותר לאט מנוירוטיפיקליים,
נכון, הרבה פעמים בעזרת הקוגניציה כתחליף לאינטואיציה.
ואצל המון אספים רגשות האהבה האמפטיה האיכפתיות והרצון בחיברות לגמרי קיימים.
הבנת שפת גוף פחות
לגבי קשר עין- אצל חלק מהאספים קיים.
ואצל מי שפחות קיים הוא מקשיב הקשבה מלאה בלי קשר עין,
ואם הוא למד להסוות את החוסר בקשר העין זה בשביל הנימוס והמקובלות-לא כדי לעשות את עצמו מקשיב.
הוא ממילא מקשיב.
כותבת בתור רעיה ואם למספר ילדים חלקם אספים,
מדענית ואספית.

אם הקשר שלהם היה אחד על אחד והאדם גבוה מאוד לא היתה סיבה שהיא תבחין במשהו, וגם אם כן ראתה משהו זה לא דברים שהיא היתה מעלה על דעתה כאוטיזם.
לגיל 30-40 אספים גבוהים מגיעים כשהם כבר מבינים את העולם ומתנהלים בו די טוב.
ההבדל הוא בניואנסים הדקים של התנהלות חברתית/תקשורתית.
פעם היו קוראים לזה מסורבלות חברתית.
יכול להיות הבדל גם במיומנויות עדינות של שיחה- נטיה לקטוע אחרים בדיבור, נטיה לנאומים או פחות תגובות לדברי השני בשיחה.
יש גם כנות ויושר יותר מהרגיל.
אולי אלה דברים שאפילו מצאו חן בעיניה-
איש שיחה מעניין וישר.

תודה שתרמת לנו מהידע והחוכמה שלך מקרוב.
אני מקבלת את הביקורת על המילה "הערים". אכן כשמדובר בניואנסים - קשה להבחין, וגם כשנהנים עם מישהו, נוטים פחות לחפש מה שלילי בו.
אני בהחלט מכירה את הזווית של להתאמץ עבור אחרים, עבור ניסיון להוביל להצלחה של קשר. זו מופיעה גם בקרב מבוגרים צעירים ומבוגרים בהתפתחות התקינה, כשעם הזמן ועם התחזקות הקשר , לעיתים , מתאמצים פחות עבור האחר. האפשרות הזו עדיין יכולה להתקיים כהשערה עבור הזוג המדובר.