אבחון

שלום לאבא,
פעמים רבות אני אומרת להורים שלא חשובה הכותרת, אלא חשוב להבין מה מוקד הבעיה, להתאים תוכנית עבודה לעשות הכל כדי לקדם.
ראית את הסעיפים בהערכה שערך הפסיכולוג המאבחן. ללא קשר לגיל, האבחון ניתן אם יש V על כמות סעיפים מספיקה ולא ניתן אם יש שיפור בתחומים רבים, ואין מספיק V כדדי לקבוע את האבחון.
האיחור ההתפתחותי בתחום המוטורי כמובן אינו משנה לעניין הלקות. גם נושא השפה פחות משמעותי כעת. תחומי התקשורת והחברתיות הם המשמעותיים, וגם תחום התנהגותי, למשל התנהגויות חזרתיות או נוקשות.
כלומר, יש סיכוי לשפר מיומנויות מסוימות עם אימון משמעותי, ואם נעשתה שגיאה באבחון הקודם, ולכן אולי תשמעו תשובה אחרת באבחון חדש.
אולם אם מדובר בלקות עצמה, אז יודעים לומר היום שהמוח הוא מעט שונה , שתפיסת העולם היא אחרת ולכן קיום אינטראקציות מורכבות הוא מטלה קשה עבור מרבית האוטיסטים.
אז אם נרפאים מאוטיזם? התשובה היא לא. אך אם היו סימני שאלה או האבחון לא נעשה בכל הכלים הסטנדרטיים לאבחון, אולי כדאי לבחון מחדש, עם כלים סטנדרטיים וודאיים.
בהצלחה ואשמח אם תשתף אותי בהמשך.
דיטה

אעדכן בהמשך. כון לעכשיו אציין רק שהדילמות צצו לי לאחר שנאמר לנו שהאבחון מבוסס על הקריטריונים המפורטים ב- DSM-5. אז נכנסתי לאינטרנט וקראתי על זה קצת. לא הצלחתי לשייך אף אחת מדרגות החומרה המפורטות שם לילד שלי, באופן שהוא מתאים לכל הקריטריונים המפורטים בדרגה מסוימת אחד לאחד. אחד הקריטריונים שם מדבר על חזרתיות- אז הוא כן חוזר לעתים רחוקות מאד על מילה פה או שם או משפט בודד, אבל זה בהקשר המתאים לסיטואציה, כמו למשל שהוא פעם אחת אמר כמה פעמים שהוא רוצה נקניקיה בזמן שהוא ישב לאכול, לאחר שאמרנו לו שזה מה שאנחנו מכינים כרגע. וזו גם לא היתה חזרה אובססיסית אינסופית אלא 2-3 פעמים בודדות עד שאמרנו לו די והוא הפסיק. האם זו חזרתיות אופיינית לאוטיזם? אין לי מושג. לגבי נוקשות שציינת- זה בכלל לא קיים אצלו, למעט זה שכשהוא איתנו הוא לא רוצה להיפרד מהמוצץ, אבל מצד שני כשהוא נכנס לגן אין בעיות עם זה והוא מוסר את המוצץ לגננת. שוב, האם זו נוקשות אופיינית לאוטיזם? לא יודע.
זה על קצה המזלג. ייתכן שאני טועה. קטונתי לדעת על אוטיזם לעומת איש המקצוע שאבחן אותו. בכל אופן, אלו התחושות שלי כרגע.

כמו שציינתי, אעדכן.
תודה.

לאבא,
אני יכולה להבין את הספקות.
האבחון אמור להיעשות על פי ה DSM 5, אך יש כלים סטנדרטיים כדי לקבוע אם יש לבנך או אין לו את הסעיפים המדוברים. לכן אם סיפרתם לפני כמה חודשים שיש לו "עסק" עם המוצץ, נאמר, ועל פי הדוגמא הבודדת המאבחן סימן לחיוב את סעיף התנהגויות חזרתיות, אז זה מעלה שאלה. בהורים לילד שמפגין התנהגות חזרתית ונוקשה לא יכול להיות שיפספסו את זה... פעמים רבות יש צורך בשימור שגרה מסוימת שאוי ואבוי אם דברים יעשו אחרת מרצונו או יזיזו לו דברים. זה בפן ההתנהגותי. יש כאמור את החברתיות והתקשורת. בנוסף לאינטראקציה עם המאבחן ובתצפית על אינטראקציה איתכם בעת האבחון, יש מקום לבחינה בכלים כמו שאלון הורים ADI ומודול בחינה ADOS. הכלים הללו מגדירים בדיוק מה המאבחן אמור לעשות עם הילד בעת האבחון ואז יש דרך לציינן את התגובתיות וההתנהגות ולקבוע משם את ההתאמה לסעיפים שמוגדרים ב DSM. אז אם לא מצויינים כלים סטנדרטיים כאלה באבחון, יתכן שכדאי לבחון מחדש עם כלים כאלה באבחון מחדש, עם מאבחן אחר.
מקווה שזה יעזור.
דיטה

הבנתי מדברייך שאבחון אחד הוא לא לנצח והתוצאה יכולה להשתנות באבחון אחר, נניח בעוד מספר שנים או אצל מאבחן אחר. זו בעצם השורה התחתונה- לבדוק עד כמה הילד משתפר עם הזמן ואז לשקול אם יש טעם באבחון חוזר
תודה.