הרגלים

שלום לך,
כפי שאת רואה ומתנסית, הרי חלק גדול מההתנהגויות שלנו (לא רק באוכל) הם הרגלים. אולי בפעמים הראשונות זה ענה על איזה צורך ומי יודע אולי גם עזר בהתמודדות עם בעיה, אולם במשך הזמן זה הפך להיות אוטומטי, כלומר, אנחנו על מעין "טייס אוטומטי", משהו קורה ואנחנו מגיבים באכילה (במקרה שלנו). כפי שראית, בהחלט ניתן לשבור הרגלים ואת ההוכחה לכך. מעבר להרגלים עצמם, הצלחת להתגבר על אמונות (הבסיס להרגלים) וגם על פחד מאד אמיתי ומאיים - הפחד מלהיות רעב. בעולם השפע שבו אנחנו חיים, אין לו מקום ממשי, אולם, אני נתקלת בו לא אחת. אנחנו אוכלים על החשבון, אולי לא יהיה אוכל זמין אחר כך. ניתן להרגיל את עצמנו להרבה מאד דברים, אולם, האם ההתעסקות שלך בכל מיני חוקים וכללים לא מוגזמת ומיותרת? מי אמר שצריך לאכול כל 3 שעות או 5 שעות? אולי הגיע הזמן להתחבר לגוף ולהקשיב לו? אני חושבת שהגיע הזמן לעשות שלום עם האוכל ועצמנו.
בהצלחה,
רחל גרנות

איך עושים את זה? ז'תומרת בואי אני אתן לך דוגמא, אבל לפני זה אני עציין שאני לא בקטע של דיאטות ואני בקטע של באמת במין דרך שאין תפריט קבוע, ולאכול כל פעם משהו אחר ובשעות אחרות. בדיוק כמו שאנחנו לא צריכים לשרותים כל יום באותם שעות.

בגלל שאת דיאטנית דווקא חשבתי שתביני שרוב הדיאטניות ממליצות על ארוחה קלה כל שלוש שעות. בגלל שזה עוזר לחילוף החומרים??

אז בואי אני אביא לך דוגמא, קמתי בבוקר אכלתי עוגיה ושתיתי קפה והלכתי לשעה שעור פילאטיס.
אחרי השעור אכלתי 2 פרוסות לחם קטנות (יש לי צליאק, אז אמא שלי הופעה לי וזה יוצא דחוס הווה אבל בגודל קטן) מן לחם תירס שנראה כמו עוגה.. (לא משנה). עם שתי גמבות ובכל גמבה מילי קוטג' 5%. שוב אני לא בעד לספור כפות פשוט מיליתי אחת ואת השניה.
אחרי זה לא ידעתי לאכול עוד פרוסה אחת כי הן מאוד קטנות או לא, ככה התלבטתי כ"כ הרבה.. לא הייתי ממש מלאה, אבל גם לא הייתי רעבה. מן הרגשה של כלום כזה רגיל, ובכל זאת אחרי כמה זמן של מחשבה אכלתי עוד פרוסה. יכול להיות שמרוב שהייתי הולכת לתוזנאיות וכו' כבר אני בעצמי התבלבלתי.אבל אשמח ממך להמלצות.

נועה

שלום נועה,
אני שמחה שאת לא בקטע של דיאטות. אני תמיד טוענת שדיאטות זה הדבר הכי משמין. אגב, אני ממש לא דוגלת בלאכול כל 3 שעות, בעצם, אני מבקשת שכל אחד ימצא את הדרך הטובה ביותר לעצמו. יש כאלה שטוב להם לאכול כל 3 שעות ואחרים שזה ממש לא מתאים להם. את ורבים אחרים כבר ממש מבולבלים מכל התיאוריות. אנשי המקצוע אשמים לא מעט בכל הבלבול הזה. מרוב תיאוריות שכחנו להאזין לעצמנו ולבחור את הדרך שבאמת מתאימה לנו. אני מאמינה שאין אסור - הכול מותר, זה רק ענין של כמויות.
המון הצלחה והקשיבי פחות לאחרים והתחילי לסמוך על עצמך.
רחל גרנות

אני אוהבת את השיחה שלנו.
תראי אני מאוד נגד דיאטות כי גם לדעתי דיאטות משמינות. הריי בן אדם שבדיטאה אוסר על עצמו כל מיני דברים. ואז בגלל שהוא חושב שאוסר לו. אז הוא רוצה את זה. בקטע של לספור קלוריות אני גם נגד לגמריי הכל בטבעיות, אבל קורה יותר תקופות שאני לא סופרת פשוט בודקת. רק באמת כדי לדעת שאני לא הולכת לאכול עכשיו איזה משהו שיתפיח אותי מאוד , זה קרה לי כבר עם משהו.
וזה נכון מרוב כ"כ הרבה תאוריות ובעצם בכל כתבה שאני רואה ועדיין כתוב שצריך לאכול ארוחת בוקר שצריך לאכול כל שלוש שעות שלא מומלץ סוכר לבן שכן מומלץ מולסה וסוכר חום . אבל עם מישהו יותר אוהב סוכר לבן, אז מה יקרה עם או יקח כפית? או 2 כפיות או את יודעת מה 3 כפיות סוכר לבן ביום? . לא יקרה לו כלום. הוא לא התחצ'קן יותר ולא ישמין או משהו. זאת דעתי, בגלל שהוא ידע שזה לא בריא ולא ירצה את הסוכר הלבן, אז בסופו של דבר רק את זה הוא יחפש כי הוא יודע שזה לא בריא אז לא אוכלים. ובעצם עובדה שפעם חיו טוב יותר (חוץ מזה שלא היו תרופות) כי היה רק לחם לבן חמאה וריבה וסוג אחד של גבינה. ואני בטוחה שאנשים היו חיים ממש טוב.

בקיצור אני אחת שקמה בבוקר אוכלת חטייף פרי קטן והולכת לעשות ספורט. אגרסיבי. ורק אחרי שעתיים אוכלת כמו שצריך יותר. וגם לא מהדברים הגדולים, והמאמן כושר שלי אמר לי פעם הבאה בבוקר לפני האימון לאכול פרוסה עם גבינה. אבל זה ישר בבוקר. הוא יותר נכון המליץ לי. אנשים אחרים היו לוקחים את זה מאוד אישית ומאותו רגע היו אוכלים לחם עם גבינה כל בוקר כי המאמן אמר. אבל אולי זה לא מה שהם באמת רוצים?!

סתם לדוגמא אכלתי כבר ארוחת ערב, ואמא שלי עשתה לחמניות ללא גלוטן (יש לי צליאק) והייתי כבר אחרי הארוחה, וממש התחשק לי לחמניה אחת. ולא חצי בלי אחת שלמה לאכול. אז אכלתי. ואם הייתי מונעת את זה ממני למרות שממש רציתי רק הייתי רודפת אחרי זה, ברור לי שגם לפעמים צריך לדעת לא לפהריז בכמויות. אבל פו אני לא מדברת על זה. בכלל לפי דעתי זה מאוד נחמד פעם בשבוע לאכול כזה יותר מבדרך כלל.

מה שקרה לי מרוב שחשבתי כל הזמן שחייבים לאכול בבוקר וחייבים כל שלוש שעות, ואם לא אוכלים כל שלוש שעות אז אחרי זה הולכים לחדר כושר רעבים ועוד מליון ואחרים. אז יצאתי קצת מפרופורציות וכל החיים מנוהלים על ידי השעות המצחיקות האלו.

נועה