להיגמל מהמתוק של הערב

הצורך במתוק הוא צורך טבעי, לכן הבחירה שלך לכנות את עצמך "חולת מתוק" מעידה על כך שיש לך בקורתיות כלפי עצמך על כך שאת חשה צורך לאכול מתוק. הבקורתיות הזו היא אשר גורמת לך לאכול עוד ועוד. נשמע מוזר? אולי. המחשבה היא זו אשר מנהלת את ההתנהגות שלנו.
גם הנסיון להימנע הוא נסיון שמועד לכשלון מראש. "אני יודעת שהכי טוב לא להתחיל..." לא. זה לא הכי טוב. את יודעת שיש לך קושי לאכול במידתיות, ולכן את מנסה לפתור את זה בהמנעות מוחלטת. אבל זו איננה הדרך.
ממליצה לך להתחיל את השינוי מכך שתסכימי לקבל את זה שיש לך צורך לאכול מתוק. כי הנסיון לברוח מהצורך, להמנע, הם בניגוד לצורך שלך. הצורך תמיד יהיה יותר חזק ממך ולכן עדיף להקשיב לו ולא להתווכח איתו.
"אבל אם אני אקשיב לצורך, מה, אני אוכל מתוק כל ערב?" אולי זו השאלה שעוברת עכשיו במחשבתך.
עבודה על הקשבה לצורך היא מעט מורכבת יותר ויש בה כמה וכמה רבדים. כשלב ראשון זו המלצתי :)
בהצלחה
טליה