לא מסוגלת שלא לאכול

וואוו, עוגיפלצת!! מעניין שזה הדימוי שבחרת להביא.
אני באמת נזכרת בדמות הזו מרחוב סומסום....איזה מסר עבר שם? זה שהיה זולל כל הזמן עוגיות והוא גם היה מפלצת....
אבל יחד עם זאת הוא היה דמות חביבה.

מה שאת מתארת זו התנהגות טיפוסית של אכילה רגשית.
עוגיפלצת פשוט אהב עוגיות והוא היה זולל אותן אבל גם נהנה.
כשאת אוכלת "הכל, כל הזמן" זה לא בגלל שאת באמת רוצה לאכול. בדרך כלל יש איזשהו צורך אחר, אולי איזה אי שקט, אולי שעמום? אני לא יודעת מה זה בשבילך להיות בבית.
אני מציעה ראשית לכל לשחרר את הבקורתיות והאשמה לגבי זה.
אולי ההבנה שיש משהו שלא נעים לך ברגעים או השעות האלה ואת לא יודעת לזהות אותו, להכיר בו ולהתמודד איתו, וכתוצאה מכך את "בורחת" לאוכל,תעזור לך להיות פחות שיפוטית כלפי עצמך.
השלב הבא הוא קצת יותר מאתגר לעבודה עצמית
אני אשמח להנחות אותך באופן אישי
את מוזמנת להתקשר
בברכה
טליה