שומנים רווים ובלתי רווים

שלום לך,
אכן עודף המידע והמידע החדש שמצטבר כל הזמן עלול לגרום לבילבול. אני אנסה לענות לך על שאלותיך, מקווה שאכסה הכל.
ראשית, חומצות השומן הן אבני הבניין של השומנים הנמצאים במזון. השמוןת השונים מתארים את ההבדלים במבנה הכימי שלהם אך המבנה הכימי גם קובע את הפעילות שלהן בגוף לכן חלקן מסווגות כ"בריאות" יותר ואחרות כ"מזיקות". המאכלים שאנו אוכלים מכילים תערובות של חומצות שומן, חלקם עשירים יותר בשומן הרווי, חלקם בבלתי רווי.
השומן הבלתי רווי הוא המומלץ יותר (והוא כולל בתוכו גם את האומגה 3, אומגה 6 ואומגה 9), והשומן הרווי והטרנס הם הפחות מומלצים.
שומן רווי נמצא בעיקר בחי (כמו שציינת, במוצרי חלב שמנים ובשרים שמנים) ושומן טרנס או שומן מוקשה נמצא בעיקר במזונות מעובדים (לאו דווקא מהחי) כמו מרגרינה, עוגיות, פופקורן מוכן, וופלים, מאפים, בצקים וכו' (לא מוצרי בשר או חלב כמו שכתבת). בדרך כלל התכולה של שומן רווי (ולאחרונה גם של הטרנס) מצויינת בסימון התזונתי באריזה.
שומן בלתי רווי נמצא בדרך כלל בצומח (שמנים צמחיים למינהם, זיתים, טחינה, אבוקדו) אך הוא קיים גם בבשר ועופות בכמות מסויימת. מוצרי סויה יכולים להכיל שומן ויכולים להיות דלי שומן (תלוי במוצר), אך בכל מקרה השומן בהם הוא בלתי רווי.
אם נכנסים יותר לעובי הקורה,
אומגה 3 (סוג של שומן בלתי רווי) נמצא בדגי ים, אגוזי מלך וזרעי פשתן. בדרך כלל התזונה שלנו חסרה במרכיב זה ולעומת זאת עשירה יותר באומגה 6 (הנמצאת בשמן סויה למשל). המטרה היא לצרוך יותר מאומגה 3 על חשבון האומגה 6, כי יש לכך יתרונות בהגנה מפני מחלות לב וכלי דם.
טיגון אינו מומלץ בכל מקרה. וזה נושא שלם אחר.

אכן צריך איזון בין 3 ו 6. הראשון נמצא (אך לא חייב) בשומן רב בלתי רווי והשני בחד בלתי רווי. אומגה3 שמקורו בדגי מי ים קרים שונה מזה שבצומח (פשתן אגוזים) ועדיף עליו. בגוף שלנו לא זקוק לשומן רווי מתזונה אבל קשה עד בלתי אפשרי להמנע מאכילתו. מומלץ להגביל את חלקו לשליש מכמות חומצות השומן שבתזונה ואם אפשר לפחות.. החד והרב בלתי רווי צריך לאכול בחלוקה פחות או יותר שווה כלומר לפחות שליש מהכמות הכללית עבור כל אחד. לגבי הרכב השומן מן הצומח יש חריג אחד ידוע: בקוקוס מרבית השומן הינו רווי.