טובי פלד פסיכולוג ילדים ונוער
פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.
ד"ר אליהו סמואל פסיכותרפיסט ילדים ונוער
פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
שלום, מבקשת אם אפשר לעשות קצת סדר במושגים: מצד אחד אומרים שפחמימות מורכבות ודגנים מלאים גורמים לעלייה איטית ברמת הסוכר בדם בשל ריכוז הסיבים הגבוה ומצד שני מזונות כגון לחם מקמח מלא ושיבולת שועל מלאה ואורז מלא הם בעלי אינדקס גליקמי בינוני-גבוה. מה ההגיון? האם מותר למי שסובל מרמת סוכר גבוהה בדם ליצרוך את המזונות העשויים מקמח מלא ועשירים בסיבים תזונתיים? אם כן, אילו מזונות ? תודה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
האינדקס הגליקמי הוא המדד של מהירות הטמעת הסוכר בדם בעקבות פירוק מזונות שונים. אכילת מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה משאירה "טעם של עוד" וגורמת לאכילה יתירה ורצון בלתי נשלט לפחמימות ומתוקים. מדד אחר שצריך לקחת בחשבון הוא גם העומס הגליקמי. על אף שמומלץ לאכול מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, יש להתחשב גם בכמות. גם מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך יכולים להעלות באופן משמעותי את רמות הסוכר בדם. עומס גליקמי מחושב על ידי חלוקת האינדקס הגלקמי ב 100 והכפלה בכמות הפחמימות במוצר. למשל אם אוכלים מאכל בעל א"ג 100 שמכיל 10 גר פחמימות, מקבלים עומס גליקמי: 100\100 * 8 = 8 . לעומת זאת אם אוכלים מאכל בעל א"ג נמוך אבל עם צפיפות פחמימית גבוהה משפיעים יותר על רמת הסוכר בדם. אם א"ג הוא נמוך, נגיד 40 אבל מכיל 60 גר פחמימות אזי 40\100* 60 = 24. לסיכום, הסוכרתיים צריכים להמנע מאכילת כמות גדולה של פחמימות גם אם האינדקס הגלקמי שלהם נמוך.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
זאת אחת התופעות המטרידות והשכיחות ביותר בקרב גברים ונשים כאחד. לעתים היא נחווית באופן קל ומסבה אי נוחות בלבד, וישנם מקרים חמורים יותר בהם מתפתחת דלקת כרונית ותסמינים כואבים