ללמוד מגביר רעב?

יש קשר בין למידה ורעב שכן המוח שלנו הוא "צרכן" של סוכר. אם את רעבה סימן שאת מפעילה אותו כראוי...
בזמן הלימודים כדאי לאכול מזונות עשירים בפחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים, מזונות שמתפרקים לאט ומשחררים את הסוכר לדם במתינות, כך שתוכלי להזין ת המוח ולשמור על שובע לאורך יותר זמן. דוגמא למזונות כאלו: כריך מלחם שיפון / דגנים מלאים עם אבוקדו / טחינה, דייסת קוואקר או יוגורט עם גרנולה.

חשיבה מאומצת עלולה להוביל להשמנת יתר

ד"ר אסנת רזיאל
כירורגית מומחית בניתוחי הרזייה, המנהלת הרפואית של מלב"י - המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת אסיא מדיקל במתחם אסותא החדש

עד כמה שזה נשמע מפתיע, הרי שיש קשר בין רמת המאמץ האינטלקטואלי שאנו מפעילים לבין השמנת יתר - נתונים חדשים אלו עולים ממחקר קנדי.
חוקרים מאוניברסיטת קוויבק בקנדה מעלים את הסברה כי חשיבה מרובה עלולה להוביל להשמנת יתר. תוצאות מחקרם מתפרסמות בגיליון ספטמבר 2008 של הביטאון הרפואי Psychosomatic Medicine.
במחקר מצאו חוקרים קנדים כי רמת המתח הכרוכה במאמץ אינטלקטואלי רב, עלולה ל"דרדר" אנשים לאכילת יתר ועקב כך, להשמנת יתר בשל צריכת קלוריות מיותרת ולא הכרחית.

כחלק מן המחקר, ביקשו החוקרים מ 14 סטודנטים, שהשתתפו במחקר, לגשת ולאכול במזנון חופשי (בופה), 45 דקות לאחר אחת משלושת המטלות הבאות:

ישיבה ברגיעה מוחלטת.
קריאה, סיכום ותמצות של טקסט.
ביצוע מבחני זכרון על המחשב.

החוקרים הסבירו כי בחרו במשימות הללו מאחר והן קלות במיוחד. ואולם, להפתעתם של החוקרים, הסטודנטים שעליהם הוטלה משימת הסיכום והתמצות של הטקסט שהונח לפניהם צרכו בממוצע 203 קלוריות יותר מאלו אשר נחו.

לעומת זאת, הסטודנטים שביצעו מבחני זיכרון על המחשב צרכו 253 קלוריות יותר מאשר אלו שקיבלו את משימת הרגיעה והמנוחה המוחלטת.

גם בדיקות הדם של המשתתפים בניסוי העידו על סימנים מעניינים: נמדדה רמת הגלוקוז בדם של כל הנבדקים ונמצא כי רמת הסוכר אצל המשתתפים שעליהם הוטלה משימת חשיבה מאומצת, זינקה בהשוואה לאלו שצוותה עליהם משימת המנוחה.

את ההסבר לקפיצה הזו נותן מנחה המחקר, ד"ר ז'אן פיליפ שאפוט, שטוען כי גלוקוז הוא דלק הכרחי למוח במהלך ביצוע משימת חשיבה הדורשת הפעלת אינטליגנציה ומאמץ מחשבתי מרוכז.

על מנת לספק למוח את רמות הגלוקוז הנדרשות לו לביצוע פעולה זו, המוח עלול להציב לגוף דרישה לצריכת מזון.

הגם שלכאורה לא נדרשת רמה קלורית גבוהה לביצוע המשימה, השידור של המוח על רצונו בגלוקוז, שולח בעצם את המשתתפים לאכול, ורמת הקלוריות שצרכו, היתה גבוהה לאין שיעור מהכמות שהיו זקוקים לה.

במקרה דנן, הערכים הקלורים הגבוהים שצרכו המשתתפים, "פיצו" את הגוף על המאמץ המחשבתי. ה"פיצוי" שלקחו לעצמם המשתתפים על ביצוע פעולת החשיבה, אשר למעשה לא הצריכה שום מאמץ פיזי, הביא למעשה לצריכה קלורית מוגזמת.
יותר ויותר אנשים מועסקים כיום בעבודות הדורשות מאמץ חשיבתי מוגבר, וממחקר זה מסתבר שאותם אנשים צפויים לאכול יתר על המידה ולהיחשף לעליה במשקל.

המסקנה המפתיעה העולה מן המחקר כורכת בין מאמץ חשיבה מוגבר לאכילה מיותרת ומוגזמת, הגורמת להשמנת יתר.

הקפידו מאד על פעילות גופנית מפצה.