פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
יש לי בן בגיל 4 וחצי בגן שפתי. ביקשנו להכניס אותו בגיל 3 לגן כזה מכיוון שהתחיל לדבר מאוחר.
אכן עשה דרך אדירה מאז.
שנה הבאה בספטמבר אנחנו מעוניינים שייכנס לגן רגיל.
האם כדי להוצחא ילד מחינוך מיוחד (גן שפתי) לגן רגיל אנחנו חייבים לעבור וועדת השמה?
מה קורה אם הגננת והצוות המטפל בגן השפתי ימליץ להשאיר אותו שנה נוספת בגן שפתי?
האם הם יכולים למנוע את המעבר לגן רגיל ?
אודה לתשובתך.

מזה כמה חודשים ילדי בן ה 10 חוזר ומתלונן שמרגיש פחד שמשהו רע עומד להתרחש.. אציין כי אין בעיה בתפקוד למעט העובדה שמעדיף שלא להישאר לבד בשעות החשכה
אבל מוכן ללכת לחברים או חוגים בשעות אלו. מרוכז בלימודים בכיתה וציוניו טובים. חברותי מאוד.
אני מנסה להפיג את חששותיו בצורה הגיונית אבל לא נראה כי זה עוזר...

גיליתי שהילד שלי בן ה-8 גנב צעצוע מתיק של ילד אחר בכיתה. כיצד עליי לטפל בזה? מצד אחד הוא חייב לשאת בתוצאות אך מצד שני חוששת מאוד שאם יתנצל בפני אותו ילד וישיב את מה שלקח הוא יתויג לנצח בכיתה וכל הילדים וההורים יידעו... מה לעשות? איך עליו לתת את הדין למעשיו? חשוב לציין שכשהבין שגילינו הוא היה מאוד מבויש ונבוך...

שלום
כמו הרבה ילדים,גם בתי פוחדת מבדיקת דם,היא בוכה,ומתנגדת בזמן הבדיקה,מה ניתן לעשות שזה יעבור בצורה טובה,בלי בכי,להבטיח הפתעה זה לא יעזור,דיברנו איתה המון,שזה לא כואב,ועם לא זזים זה מהר מאוד מסתיים,מה ניתן עוד להגיד לילדה?
מחכה לתשובה
תודה

שלום וברכה,
לי ולפרודתי ילדה בת שנתיים ורבע. לפי ההסכם אליו אנחנו מגיעים, הילדה תישן אצלי שני לילות בשבוע, ובנוסף כל סופ"ש שני.
נתקלתי באינטרנט באמירה לפיה יש עדיפות ליצור רצף ימים אצל כל אחד מההורים, ולא מצב של "יום פה יום פה". האם יש מחקרים מסודרים בעניין? האם יש הבדל בהקשר זה בין ילדים בגילאים שונים? פרודתי דווקא נוטה למצב של "יום פה יום פה" בטענה כי קשה יהיה לילדה להיות נפרדת מכל אחד מאיתנו למשך זמן ממושך

בוקר טוב
בימים האחרונים חל שינוי משמעותי בהתנהגותה של ביתי, כל דבר שאנו מבקשים או אומרים אנחנו מקבלים סירוב בתוקף, דברים שעד עכשיו היו הכי רגילים ופשוטים כגון, ללכת.לישון, להיפרד בבוקר בגן, להתלבש, לצחצח שיניים, היא מסרבת וכאשר מסבירים לה שצריך.לעשות את זה בכל מקרה היא פותחת בבכי ובצרחות...
אם מדובר במשהו כמו להתלבש אז אנחנו מלבישים למרות הצרחות, בזמן ההשכבה פשוט מתעקשים ומחזירים למיטה בכל פעם שיוצאת...
ניסינו כל דבר אפשרי, מכינים אותה מראש, מסבירים מה הולך לקרות כשאפשר נותנים אופציות כגון שתי חליפות ומציעים שהיא תבחר איזה מהן רוצה ללבוש אך עדיין מסרבת.לבחור ובוחרת בבכי ובצרחות..
כמו כן דורשת שאני אעשה הכל ודוחה את בן זוגי, מחליטה שאני זאת שאטפל בה ולכן כשאיני פנויה בן זוגי מלביש אותה תוך כדי בכי...
כיצד עלינו לנהוג?
אודה על דעתכם והמלצותיכם לעניין.
יום מקסים

שלום רב, מזה קצת יותר משנה אני נוסעת יום, יומיים בשבוע לעזור לאחיינית שלי שהיא אם נשואה לשלושה ילדים בגילאי 6,4,1. לפני הולדת הבן השלישי שני הגדולים קבלו את תשומת ליבי כל אימת שרצו בה, כאשר נולד הילד השלישי, גם הביקורים שלי גדלו ופחתו בהתאם ללו"ז שלי אבל תמיד דאגתי כמיטב יכולתי לא לקפח אף אחד אולם עם תחילת שנת הלימודים בן השש החל ללכת לבית הספר ולחוגים ומן הסתם היה עסוק בשעות המעטות שהייתי שם בימי ראשון. עד לפני שבוע הכל התנהל כרגיל עד שאמם שלחה לי הודעת ווטסאפ שבו היא כתבה שהילד בן השש אמר לאחותו בת ה4 " את יודעת ---, תמר כבר לא אוהבת אותנו יותר היא אוהבת רק את --- (קרי, התינוק).
שאלתי האם בן שש שהוא על הרף האוטיסטי, ילד נבון מאד, סקרן ומתפתח מעל הממוצע, יעלה בדעתו לאמר משפט שכזה או שמא זה ספין של אמו מסיבות שלא אפרט כאן.
תודה לתשובתך ויום נעים,
תמר הראל

אני קוראת את התשובות שלך כאן ואני רואה שכל תשובה השניה שלך היא חרדת נטישה, חברתית, כזו או אחרת..איך זה יכול להיות שכולם סובלים מחרדה כלשהי..?
מוזר בעיני אני חייבת לומר, בתור מישהי שגם עובדת עם ילדים (גננת). אשמח להסבר לגבי זה.

שלום
אני קוראת ונהנית מאוד מתשובותיך הטובות.
1. התאומים שלי בני שנתיים וחצי גדלים בבית למרות שהם מאוד ידידותיים (מאוד מאוד) ומאוד כמהים לחברה. ברמה שאחד מהם לפעמים בוכה כשילד מהגינה הולך הביתה. אני לא מצליחה לחשוף אותם למספיק חברה (של ילדים או מבוגריים) אבל גם מתקשה לשחרר למסגרת. ניסיתי כמה פעמים ואני מבועתת. גם מהפרידה וגם מחלות, חוששת שאקברבבית עם מחלות אחרי מחלות ואתמוטט גם נפשית וגם כלכלית. אני יחידנית. האם יספיק בשלב הז לשלוח אותם מדי פעם למטפלת בעוד ילד או שניים קטנים מהם? בשילוב ביקורים בגינה מדי פעם? או שכדאי לרשום לגן רגיל וזהו?
2. אבא שלהם לא מכיר בהם לצערי ומהלידה אני מנסה לייצר תנאים כך שייווצר קשר בין הצדדים. לאחרונה בגלל כל מיני סיבות אני קולטת שהאבאלא רוצה להכיר בהם לעולם ושהוא מונע גם מהסב אוהסבתא ואני קולטת שגם אם יווצר קשר בהמשך עם מי מהמגורמים הילדים יחושו סוג ב'. שזה לא יהיה משהו פשוט ולראשונה אני שוקלת הלרפות מהרעיון לגמרי ולגדל אותם בידיעה שהצד השני מנותק. מה דעתך? האם עדיף להילחם על קשר טוב עם למשל הסבא שנראה אדם חם מאוד (אבל אומר שהבן שלו בעדיפות ראשונה) או לוותר על כל הסיבוך הזה ולא לטעת בהם ציפיות? הבן שלי עומד ליד הדלת ובוכה לאבא וזה הגיל שאני צריכה לספק תשובות אבסולוטיות.
תודה

בני בן ה3.5 מאוד ידידותי ומוקף חברים (מעדיף בילוי בגינה עם חברים על הכל). הרבה פעמים ממש רודף אחרי ילדים וצועק בשמם על מנת שישחקו עימו גם אם אינם כעת מעוניינים/עסוקים, מאוד מתאכזב שלא רוצים ואפילו הייתי אומרת מעט מטריד אותם (קריאת שמם עשרות פעמים וניגש אליהם מספר פעמים) על מנת לשכנעם לבוא לשחק עימו. מה הגישה הנכונה לדבר עימו/להתמודד עם התנהגות זו?

שלום רב
הבן שלי בן 3 שואל כל יום מספר רב של פעמים ביום
אם הוא ילד טוב
הוא שואל "ילד טוב יוסף?"
חשוב לציין שיש לו שלושה אחים קטנים ממנו והוא הבכור
שאלתי בגן אם אמרו לו שהוא ילד רע ואמרו לי שלא
יותר מזה הוא מאוד אוהב את הגן והולך בשמחה
אז ממה זה נובע???
תודה מראש.

שלום רב,
בני בן שנתיים ושמונה חודשים,ילד בכור ויחיד ,מפונק מאד ,חכם להפליא,אני נתקלת בהתנהגות שאינה ברורה לי,כאשר הוא רואה ילד אחר שמשחק ולא מפריע לו בשום צורה הוא פשוט ניגש אליו ומרביץ לו,גם כאשר הוא נמצא בחברת ילדות במשפחה הסיפור אינו שונה,הן לא מפריעות לו,משחקות לבדן והוא פתאום מגיע ומפרק להן את מגדל הקוביות שבנו,מושך להן בשיער..המצב הזה מאד לא נעים לי מאחר וילדים לא מקבלים התנהגות כזו ומתרחקים ממנו,שאלתי היא ממה זה נובע?
מדוע הוא מרביץ ומתנהג בצורה כזו ?

היי הבן שלי בן שנתיים ושלושה חודשים אובחן ומטופל אצל קלינאית תקשורת מזה 4 חודשים בגלל עיכוב שפתי היא מרוצה מהתקדמותו אך ישנו פער בינו לבין בני גילו מבחינה שפתית וגם משחק
לאחרונה הוא מחכה המון מתוכניות טלויזיה או תנועות שאנחנו עושים אומר מילים בודדות לא באופן ברור תמיד
ומשהו חדש שהתחיל לעשות זה לפנות אלינו בגיבריש מה שלא היה עושה עד כה
הוא לא אומר כן ולא לעיתים רחוקות הוא מושך בכתף שלא רוצה משהו או שכועס ממשהו שלא נראה לו צועק דייי אם שואלים אותו משהו שהוא רוצה מסתכל ומחייך ומחכה שנביא לו
אני מודאת מכך שעדיין לא אומר כן ולא ולא עושה עם הראש
האם זו גם כן יכולה להיות תופעה של עיכוב שפתי?

שלום, בתי בת 9 ילדה מאוד דעתנית ועקשנית, כל דברים נעשה אצלה בעצבים וצעקות גם שמנסים לדבר איתה יפה ולהביע חום ולנסות לפתור דברים היא ישר חוזרת לסורה..מציקה כל היום לאחיה הקטן ולאחותה הגדולה, לא ממושמעת,בררנית מאוד באוכל,מקטרת וצועקת על כל דבר,מתחצפת אלינו ההורים בצורה בלתי נסבלת, בביה"ס הכל בסדר הבעיה זה רק בבית..כאשר אין לנו ברירה אנו שולחים אותה לעונש בחדר שם היא בוכה ואומרת שנמאס לה מהחיים האלה, זה מאוד מלחיץ אותי..אודה לעצות.

שלום. בני הבכור בן 6 מגיל קטן עם קושי ביצירת קשרים חברתיים, בד'כ מוצא חבר אחד טוב אך כעת לצורך העניין החבר בגן החדש התחבר לעוד ילדים ובני התנתק ממנו ולא משחק עימו יותר. היינו באבחונים וטיפולים במהלך ה 3 שנים האחרונות ונשלל הספקטרום האוטיסטי או בעיה מהותית כלשהי. לטעמי הילד שלי פשוט עם אינטלגנציה רגשית נמוכה , מתקשה באמפתיה לאחר ומתקשה לשחק בקבוצה. מה ולמי אפשר לפנות?? מאד מאד קשה ומתסכל.