פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הבן שלי בן 8, ילד מקסים וחכם עם כוונות טובות, אבל יש לו בעיה חברתית והוא לא קשוב לסביבה שלו, לא להורים, לא לאחים שלו ואבל החמור ביותר הוא עם חבריו לכיתה. הוא לא מצליח לשמור על קשרי חברות כי הם פשוט לא אוהבים אותו, והילד סובל ועצוב וזה יוצא בבית. איך אפשר לשנות את המצב?

בני בן 6 בכיתה א, ילד פיקח מאד, אנרגטי ויצירתי. עם זאת, בסיטואציות רבות הוא חוזר על דפוסי התנהגות שאינן מקובלים עלינו ועליהם הוא נענש או ננזף פעמים רבות אך ללא הואיל.
יש לו שיוניים קיצוניים בתגובות ובמצב הרוחו, רגע אחד הוא מקסים חייכן ומצחיק ופתאום על שטות קטנה הוא מתחיל להתעצבן ולעשות "דווקא". ניכר שלמרות שהגבולות בבית מאד ברורים הוא עדיין ממשיך לבדוק אותנו דבר שמאד מתיש.
חשוב לציין שאנחנו כמובן נוהגים גם לחזק אותו ולהחמיא לו הרבה . איך אפשר להתנהל מולו בצורה יותר נינוחה ?

הי
תאום בן 3.5. בוכה הרבה. אוהב שכל דבר הולך רק בדרך שלו. אם אומרים לו משהו שלא מתאים לו (יכול להיות משהו מילולי או פעולה מסויימת) הוא ישר בוכה ולא מוכן לוותר. הוא גם לא גמול מחיתולים עדין ומאמינה שזה קשור איכשהו. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות. אנחנו כן משתדלים לעשות זמן אחד על אחד. אבל לא יודעת מה עוד לעשות.
תודה רבה

שלום, בני בן ה 5.5 בעל הפרעת קשב ונוטל אטנט 10 מג פעם ביום.
כבר חצי שנה הכל בסדר גמור.
בחודש האחרון הילד תופס את מכנסיו באיזור איבר המין כל כמה דקות ללא שליטה
כשאני שואל אותו הוא אומר שאיבר המין ״לא מסודר כמו שצריך״ והוא צריך לסדר אותו, ניסינו להחליף סוגי תחתונים ללא הועיל. חשוב לציין שאם הוא עסוק במשהו אחר הוא לא עושה זאת (לדוגמה צפייה בטלויזיה).
בנוסף הוא התחיל להכניס ידים וחולצה לפה.

מה עושים?

נכדי שהוא אחד מתוך 6 סוף שבועה זה רוקן את הארנק שלי ושל בעלי -תוך כדי ביקור שבועי.המקרה אינו חד פעמי הוא לקח כסף מאחותו וגם מאימו.ביעוץ אמרו לבתי שזה משיכת תשומת לב. התשובה לא מספקת אותי .הייתי מבקשת לשוחח עם מומחה שלכם בתודה סבתא דואגת

שלום שאלה מורכבת, אקצר רק רוצה כיוון פעולה. לפני חודש הגיע להתארח אצלינו בן של חבר מאוסטריה. הוא יתגורר איתנו וילדינו השנה ולומד בביהס פה.
השתלב חברתית מצוין. שנה הבאה אמור לצאת לפרויקט נעלה.
יש לו בעיה של בריחת קקי בתחתונים. מצאתי כ10 תחתונים מלוכלכים שדחף לארון. לאחר שיחה אמר שזה היה קורה גם בבית באוסטריה. בעוד שבועיים כשיסע לביקור בבית יבדק רפואית.
בהנחה שהבעיה אינה פיסית
האם יש בכלל דרך לטפל בה כאן כשהוא מחוץ לבית?
האם צריך פסיכולוג או פסיכיאטר?
האם עדיף שיחזור הביתה למשך השנה יטפל בבעיה כדי ששנה הבאה יצליח להשתלב במסגרת נעלה? (שם ישנים מספר נערים בחדר).
תודה

היי, בני בכיתה ב' ויש לו טלפון , שאני מאפשרת להשתמש בו רק כאשר חוזר מבי"ס.
הוא ממש מבקש לקחת איתו לבי"ס ומבטיח להשתמש רק בצהרון (בכל מצב אסור להשתמש בבי"ס).
השבוע, לאחר שחבר "הציע" לו, ניסה אפילו לקחת אותו ללא רשותי אך תפסתי והחרמתי את המכשיר למס' ימים.
מה דעתכן בנושא?

אני מתכננת למשוך את חופשת הלידה שלי לחצי שנה ואני מתחילה את המסע בבחירת גן, אבל אני לא יודעת איך מתחילים... מה הקריטריונים? איך אני יודעת שהמטפלות טובות? על מה צריך להסתכל לפני שבוחרים גן?

שלום,
הבת שלנו בעוד 3 חודשים תהיה בת שלוש, ילדה שנייה, לאח בכור בן 5.5 )ילד טטב לב, אוהב חסר טוב לאחותו, מאוד מכיל אותה) * לאחרונה תקופה מתוחה ובעיות זוגיות ביני לבין אביה, לפעמים היא חשופה למריבות, לרוב לא * .היא נולדה עם "אופי", הרבה סרבנות ועקשנות מרגע שהצליחה להתבטא. החל מאוכל וכלה בבגדים ועד הבקבוק שהיא שותה ממנו. לציין עד גיל 2.8 הייתה בבית איתי ועם סבתה לסירוגין. נכנסה לגן פרטי לראשונה השנה, ונראה שביא נהנית גם לפי מה שהיא מספרת וגם לדברי הגננת, מה גם שיש מצלמות בגן שניתן לראות את שגרת היום של הילדים ונראה שהכל בסדר. עם זאת, לאחרונה, היא עושה מלחמות כל בוקר סביב נושא הלבוש, יכול להגיע לבכי וצרחות של חצי שעה וכל לילה סביב השינה. מספיק שהגרב או הנעל לא מוצאות חן בעיניה היא מסתגרת בתוך הבכי והצרחות שלה, לא מוכנה לשמוע מילים טובות, לא חיבוק, לא פשרה ורוב הזמן אנו נותנים לה לבחור בין שתי אופציות. רגישה מאוד לבדים, טקסטורות סיבים וכו' לכם אני בוחרת את בגדיה ב3פידה כך שיתאימו לה. לאחרונה בלילה החלו התקפים של צרחות ובכי כמעט כל לילה מאמצע השינה , גם נמשכים בין רבע שעה לחצי שעה כשהיא לא מוכנה שנתקרב אליה בכלל. לא חיבוקק, לא מים, זורקת את המוצץ בועטת , מרביצה, מגלה אלימות ותוקפנות בכל ניסיון להרגעה. אז בלילות האחרונים לא מנסים להרגיע. עומדים בצד ומחכים שיעבור בעצמו. לא ברור אם היא ישנה או ערה תוך כדי, לרוב העיניים סגורות, והרבה מתוך ההתקף היא צועקת "לא בא לי" מה שגם ביום היא אומרת לא מעט. אנחנו מנסים גישה של סבלנות ,והכלה והתעלמות במקרה הצורך. להסב את תשומת למשהו אחר , דרך משחק , דרך צחוק, לפעמים עובד לפעמים נכשל. היא ילדה מדהימה, חברותית, חכמה, מילולית מאוד, מתבטאת היטב בדיבור ובציור. לפי הגננת בגן היא מקסימה. ההתמודדות נהייתה קשה מאוד לאחרונה עם השגרה השוחקת, והמתיחות בזוגיות. אנחנו כסר אובדי עצות, היא מצליחה להוציא אותנו מאיזון, ביחד ולחוד. הבקרים והליחות קשים מאוד. האם זו תקופה? האם פשוט "לזרום" איתה עד יעבור זעם? מה עלינו לעשות ?האם ייעוץ זה המפנה האחרון?
מתנצלת על האורך, זקוקה לכל עצה
תודה

שלום רב
הילד שלי בן 4.5. לאחרונה התפתחה אצלו חרדה לאבד דברים. כשמגיע לגן מוריד את הזקט כדיש לא יקחו לו או יאבד לו. כל הזמן מתעקש איתי לקחת את הדברים שלי כשאנחנו מתארחים אצל אחרים ולשים בתיק כדי שלא יאבדו לי את הדברים. כשחברים באים אלין לשחק לא רוצה שיגעו לו בצעצועים שלא יאבדו לו חלקים. לא מוכן להכנס עם אוכל לגן שלא יקחו לו .. כל הזמן מפחד שלא יאבד או שיקחו לו. שאלתי בגן אם עובר משהו אמרו שחא רואים משהו ניכר לעין. . בנוסף יש לו קושי בלהתמודד עם דברים כגון אם חבר לא רוצה לשחק איתו הולך לצד משחק לבד כל ביום בגן. הוא עבר שינוי שהווצאנו אותו מצהרון ועכשיו הזבתא מוציאה אותו.. האם זה קשור? בנוסף מתעורר המון בלילה לאחרונה ..

יש לי שלושה ילדים - 3,6 ו-8 ושלושתם בקשר נהדר עם אבא שלהם ומבלים איתו זמן איכות גם בלעדיי. אני צריכה לנסוע לחו"ל מטעם העבודה לכמה ימים והילדים ממש לא מקבלים את זה טוב, הגדול כבר נכנס לחרדות למה יהיה איתם אם אני לא אחזור ואבא לא יכול להכין להם את הסנדוויצי'ים ועוד כל מיני חששות שיש להם מלהישאר איתו לבד. שוב, הוא אבא נהדר זו פשוט פעם ראשונה שיש סיטואציה כזו ונראה שהם מאוד דואגים. מה עושים?

שלום הבת שלי נכנסה השנה לגן ועדיין לא מצליחה להסתגל ( חוץ ממנה כל הילדים הולכים לגן בכיף וכולם מתים על הגן ). היא לא ישנה בגן בכלל , לא מצליחה להירגע ולהירדם , היא מסרבת לפעמים לאכול , לאחרונה לא מרוצה משום דבר ,נכנסת להתקפי צרחות והכי שנמשכים רבע שעה והיא כאילו לא שומעת בכלל שמדברים אליה. מכל דבר קטן! ובנוסף היא מסרבת לאכול אוכל מבושל,מכל הסוגים. רוצה רק חלב ופירות. אנחנו לא יודעים מה לעשות ? האם זה יכול להעיד על דיכאון אצל הילדה ? היא עד תחילת שנה הייתה איתי בבית והפסקתי להניק אותה מממש לפני שבועיים.

בוקר טוב
בני בינואר יחגוג 3 בריא תודה לאל גמול ביום.
השנה הוא הבוגר בגן (גן פרטי) לפי מה שהצוות אומר הוא מקסים עוזר משחק יפה.
בבית אחר הצהריים בימי שישי ושבתות הוא משתולל מרביץ אם אומרים לו על משהו לא הוא רץ לקיר הקרוב ומתחיל לדפוק את הראש.
אנחנו בדרך כלל מכניסים אותו לחדר למיטה כדי שלא יפגע בעצמו
אבל ממש מרגיש שהוא עקשן! עושה דווקא שלא לדבר על זה שאנחנו אצל הסבים והסבתות הם שוברים לנו את המילה מלא פעמים
אנחנו כבר לא יודעים איך להתנהג איתו אם בעונשים אם לא להתייחס כי לעבור מעצמו זה לא יעבור רק יחמיר הוא זקוק לגבולות אבל שמגבילים אותו הוא מתפרץ בוכה ודופק את הראש
חסר סבלנות בצורה לא נורמלית הוא יכול ב10 שניות לבקש כל דבר 10 פעמיים עד שיביאו לו
במשפט אחד, אנחנו מרגישים שאנחנו לא יודעים איך להתנהל איתו בצורה טובה שתפסיק לו את החוסר סבלנות הזה
אשמח לעצתכם

ילדה בת 3.4 עם התקפי זעם.ברגע אחד מתחילה לבכות ולהתעצבן כאילו נכנס בה "דיבוק"...
רק אחרי כמה דקות נרגעת ולא רוצה שאף אחד יתקרב אליה ברגעי ההתקף.ילדת סנדויץ.
חשבנו שבהתחלה זה גיל שנתיים הנורא אך ההתנהגויות לא נעלמו אלא התעצמו...
בסביבה אחרת לא שת הבית,בגן לדוגמא,מתנהגת אחרת כמובן...
שנה שעברה היתה תקופה של שתיקה סלקטיבית בגן.עבר לה.השנה גן חדש והכל בסדר.
אשמח לכלים

שלום רב
רציתי בבקשה לקבל את דעתך
אני זוג + 3 ילדים בני 3,8,11 ,אני מעוניינים לנסוע לחו"ל ולהשאיר את בנינו בן ה-3 אצל הסבתא,אציין כי מעולם לא נסענו לשום מקום והשארנו אף אחד מהם אך היות ואנו מעוניינים לנסוע לאירופה בתקופת החורף ובשל היותו ילד קשה שקלנו להשאירו ולנסוע בלעדיו.(אציין כי נסענו איתו לאירופה באוגוסט האחרון והוא רק נישרך אחרינו ולא נהנה ממשהו)
ניסיתי לשוחח עימו ולהתחיל להכינו שאנו נוסעים לטיול והוא יישאר אצל סבתא ולאחר כמה ימים אנחנו נחזור,כתגובה הוא אומר "רוצה לבוא גם" אני חוששת שמה השארתו לבד ללא אחיו עלולה לפגוע בו ברמה רגשית והייתי מעוניינת לשמוע את דעתך האם זו תהיה טעות להשאירו ולא לקחת אותו עמנו? (מדובר על 7 ימים)