פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
עד ליולי 2017 בני היה מברבר ומדבר הרבה. הוא היה אומר מאמא, פפה, בבה, ובכלל מלא הברות אחרות. החלפנו גן בספטמבר. היה לו בהתחלה קצת קשה להסתגל ואז הוא פשוט הפסיק לדבר. רואים שבגן כיף לו והוא מתפתח בדרכים אחרות, מחקה תנועות ידיים בריקוד, מגיב לגגנות אבל לא אומר דבר.
אנחנו מאוד מודאגים מהרגרסיה. בטיפת חלב המליצו לנו על בדיקת של נוזלים באוזן ובמקביל להירשם למכון להתפתחות הילד..

שלום רב. שמי ליאת אני חולה כבר שנתיים פלוס בדיכאון קשה שכלל אשפוזים.. בעקבות המחלה היציבות בבית התערערה.. הילדים מפוחדים שאלך לבית החולים ודואגים שאני לא עובדת( המקצועי אני גננת השנה לקחתי חל"ת). יש לנו שלושה ילדים..אני מנסה בכל הכוח לשמור על איזו יציבות לא תמיד זה מצליח.. אני מטופלת .נורא קשה להם שאני לא עובדת. ולי קשה להתמודד עם המצב בבית.
כיצד בכל זאת אפשר קצת לאזן את המצב בבית ולשמור על סוג של רוגע ושמירת כללים במצב כזה?
בתודה ובברכה
ליאת

שלום!
ביתי בת השלוש וחצי התחילה לפחד מכדורים (בעיקר כדורי פיזיו גדולים) לפני שבוע וחצי.
באופן פתאומי ובלי סיבה כשהייתי בבית של הוריי היא התחילה לצרוח ולרעוד ולבקש מההורים שלי להכניס את כדורי הפיזיו בחדר ולסגור את הדלת.
כשהגענו הביתה היא גם פחדה מהכדורים הרגילים שהיו בבית , למרות שמעולם לא התייחסה אליהם.
גם בגן הגננת התקשרה מופתעת וסיפרה שברגע שיצאו לחצר וראתה כדור היא התחילה לצרוח וביקשה שייסגרו את הכדור במחסן.
ניסיתי להבין איתה אם מישהו הפחיד אותה עם כדור או שמישהו פגע בה עם כדור והא טוענת שלא.
הפחד העיקרי שלה הוא מכדורים גדולים והיא בלחץ כשגדול מתגלגל. זה כאילו היא רואה מפלצת
מה לעשות?

[16/10, 14:57] מרים פרץ: כאשר משהו לא מוצא חן בעיניה, או לא מעוניינת לבצע מטלה,.."נסגרת" לא מוכנה לדבר ולא רוצה שידברו איתה....מוכנה באותו רגע לוותר גם על דברים שמאוד רצתה לעשות או דברים חומריים שהיתה אמורה לקבל.
הופכת להיות תוקפנית....לא פיזית....אלא מילולית
[16/10, 14:58] מרים פרץ: גם מצב הרוח משתנה מהר.
אחרי פרק זמן מבינה שהתנהגה לא יפה....ומתנצלת
[16/10, 14:59] מרים פרץ: בת שבע שנים.

ילד בן 7, מאוד חכם, מסתדר עם ילדים בכיתה ויש לו חברים, אובחן במבחני אריקה לנדאו בציון גבוה (אחוזון 98)
בדרך כלל הכל בדר אבל במצבים שהוא פתאום לא מכיר אף אחד, יכול לסרב להכנס לסיטואציה,
למשל תחרות שחמט עירונית שהיתה במקום אחר ממה שהכיר. הכנו אותו שיש שם ילדים אחרים. הוא לא הכיר אף אחד, זמן ההתארגנות בתחרות היה ארוך מהרגיל והיה בלאגן. וברגע האמת לא הסכים להכנס לתחרות להשתתף. למרות כל המאמצים והשכנועים.
כאשר נמצא עם חבריו לכיתה משחק איתם והכל בסדר. זה קורה רק במצבים שלא מכיר את המקום ואת המשתתפים האחרים
האם יש לו בעיה שצריך לטפל בה?

בני בן ה-3 בשבועות אחרונים לאחר לידת אח קטן התחיל להתנהג בצורה מזלזלת לגננת ולצוות הגן. התחבר לילד מהגן וביחד הם מתנהגים באלימות כלפי ילדים אחרים, זורקים חפצים על אחרים וכאשר הגננת מנסה להאיר לו על התנהגותו הוא פשוט צוחק לה בפנים וממשיך בשלו. אותו דבר התחיל לקרות גם בבית כאשר הוא מתנהג בצורה שובבה ואני מבקשת ממנו להפסיק הוא פשוט מביט בי ומחייך חיוך ערמומי וממשיך בשלו מה עלי לעשות? איך להגיב כשזה קורה בגן? בבית ?
לבקש להפריד בכל דרך מהילד השני בגן ?

שלום דר יש לי בעיה מאוד מטרידה עם בני בן השנה וחצי. לפני מספר חודשים לאחר אפטות קשות בפה, שמנו לב שהוא משחק עם שיערו בזמן ההירדמות או התעוררויות בשינה, מה שגורם לתלישת שיערות וקרחות בראשו. ניסיתי לשים גרביים על ידיו, אבל הוא מוריד אותם.ניסיתי בובה עם שיער,משחק,להסביר ברוגע,כלום לא עוזר. אני ממש מיואשת. אני רוצה לפנות לטיפול, האם רלוונטי בגיל כזה? האם לגזור את שיערותיו יפתור את הבעיה?

שלום בתי בת ה 4.5 אומרת שרוצה לביות בן. מתנהגת כמו בן.. רוצה להתלבש כמו בן... משחקת בעיקר עם בנים ומתחברת לבנים... בנות נורא משעממות אותה.
היא כל הזמן אוהבת משחקי כח וכל מה שקשור בזה מעריצה את ספיידרמן וסופרמן.. רוצה להתחפש לבנים...
האם להתייחס?

שלום ,יש לי אחיין בן שלוש,ילד חביב מאוד וחכם.הילד הקטן במשפחה,הוא חביב עם כול המשפחה,עם אמא שלו,אבא,אחים,דודות ,סבתא ובגן וכול אחד שהוא מכיר הוא במערכת יחסים טובה.חוץ מהסבא.שהוא לא אוהב אותו,ממש מתרחק ממנו ולא רוצה ממנו שום קירבה.אפילו מתנות לא עוזרות.יש לציין שהסבא אף פעם לא צעק עליו,תמיד מדבר איתו בחביבות והילד מתרחק ממנו כול הזמן.והנחנו לא יודעים מה הסיבה?בבקשה אנחנו רוצים לדעת למה?ואיך יוצאים מזה כי הסבא נפגע מהמצב.

מזה כחצי שנה בני בן ה6 חווה פחדים שמשפיעים על ההתנהלות היומיומית.הוא מסרב ללכת להתפנות לבד..לא מוכן לישון במיטה שלו.אני מרדימה אותו אצלי במיטה ומעבירה אותו למיטתו כשהו ישן אך באמצע הלילה הוא חוזר לחדרי.הוא מפחד להשאר בחדר מסויים בבית לבד כשאין עוד מישהו איתו.כשאני שואלת אותו מה מפחיד אותו וממה הוא חושש הוא מסרב להגיד..מה עושים?

למשל היא מתגאה בעצמה מול אחרים... אוהבת לחבק את אימא מול אחרים

שלום
יש לי ילד בן 10 .עד עתה הקפיד לישון סביב 9 9 וחצי וקרא ספרים כמעט כל יום.
אציין כי יש לו הרבה חסכים מאבא שחו שלא בילה איתו הרבה .
הקיץ קצת התקרבו וכתוצאה מכך אביו שלא מקפיד על גבולות שעת שינה ולא משתף איתי פעולה בנוגע לכך שישן בשעות מוקדמות , מאפשר לו ליצפות בטלויזיה ולהיות במחשב עד 20 20 וחצי כך שהוא הולך לישון מאוחר והחמור שהילד לא מקשיב לי כשאני אומרת לו לחכת להתקלח ולישון .
כי אביו מאפשר לו להשאר ער.
מה עליי לעשות?
איך אני אמנע מלריב איתו על שעות שינה ?
בעלי לא משתף פעולה.

בחרתי אחרי מס מריבות להתעלם מהם ולאפשר לו לישון מאוחר ובלבד שלא אגיע לריב עם הילד ועם בעלי.

מה עליי לומר לילד כדי שאשיג שיתוף פפעולה מצידו?

שלום,
הבן שלי בן שנתיים ועשרה חודשים. בחודשים אחרונים אנחנו רואים שהילד נתפס למשהו ומפתח מעין אובססיה לגביו ומדבר עליו ללא הרף. כרגע הוא נתפס לאירובוט בבית הוא חוזר ואומר "רובוט מנקה רצפה".
לדוגמה, בדרך הביתה מהגן הוא חזר על כך במשך כרבע שעה. כל נסיון שלי להסיח אותו עם שירים, דברים בדרך או כל דבר אחר כשל. התחושה שלי שכאשר הוא נתפס לכך הוא לא רואה אותי ולא שומע אותי כלל. כאילו לא קיימת.
לא מדובר בהתנהגות חד פעמית אלא משהו שקיים בצורות שונות במספר חודשים האחרונים ומאד מטריד אותנו.
האם ההתנהגות היא סבירה לגיל ? מרמזה על הפרעה כל שהיא ? אם כן איך היית ממליצה להתקדם

הבת שלי מוזמנת למסיבת שינה אצל חברה, זו תהיה הפעם הראשונה שהיא ישנה מחוץ לבית בלעדינו. היא מאוד חוששת לקראת זה אבל היא כן רוצה ללכת. איך אפשר להרגיע אותה ולעודד אותה ללכת וליהנות?

שלום,
לכיתה של בתי בת ה7 הצטרפה ילדה חדשה.
היום סיפרה הילדה הזו למחנכת כי בתי וילדה נוספת הכניסו אותה בכח אל תא שירותים ואמרו לה שאם לא תוריד מכנסיים ותחתונים לא יהיו חברות שלה. הילדה במצוקתה הפשילה את המכנסיים והתחתונים.
המחנכת לקחה את בתי וחברתה לבירור ממנו עולה כי החברה לחשה לאוזנה של בתי בואי נגיד לילדה החדשה שתוריד מכנסיים, בתי סירבה אך נגררה פיזית על ידי חברתה לשירותים ושם החברה דחפה את הילדה החדשה לתא המדובר.
בתי הודתה מיד במעשה ובבכי תמרורים היכתה על חטא.מחנכת הכיתה והיועצת טוענות כי עליי לשבח את בתי על אמירת האמת והבגרות שהפגינה כשלקחה אחריות על מעשיה וההתנצלות (קורעת הלב אם להודות על האמת) למרות זאת אני נותרתי עם תחושות קשות של חוסר אונים ואי הבנה כיצד עליי לנהוג בה כעת.
אשמח לעצה והכוונה.