ניתוח להוצאת תוספתן לאחר פיצוץ

מנהל הפורום

פרופ` רפאל יודסין
פרופ' רפאל יודסין
לקביעת תור אצל פרופ' רפאל יודסין ללא פרסום בפורום
 
  • ניתוח להוצאת תוספתן לאחר פיצוץ
    רוזי
    03/03/2010

    פרופ' יודסין שלום רב,
    לבני בן הארבע וחצי התפוצץ התוספתן לפני כשבועיים, בבי"ח הוא טופל באמצעות נקז ואנטיביוטיקה (עדיין מטופל בבית). הרופאים אמרו שנאלץ לחזור לניתוח להוצאת התוספתןץ כמובן שאיננו מעוניינים בהתערבות כירוגית. שאלתי: מנסיונך, עד כמה יש סיכוי שהתוספתן "יעשה בעיות" בעתיד אם לא ננתח ומה הם הסיכונים אם לא נערוך ניתוח זה?
    בברכה, רוזי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • Interval Appendectomy

    פרופ' רפאל יודסין
    03/03/2010

    אתה פוגע בדיוק בעין הסערה: יש כיום דילמה רפואית לגבי הצורך בניתוח כריתת תוספתן (לפרוסקופי!) לאחר טיפול בניקוז בתוספתן שעבר התנקבות. עדיין אין מספיק נתונים ולכן המלצה לכריתה בתום 6 עד 8 שבועות הינה מאד במקום.
    מנתונים חלקיים בכל העולם נראה שאפשר להציע מעקב בלבד בלי ניתוח לרוב החולים למעט אלו שבהם יש עדות רנטגנית ל"אבן צואה". במידה ורואים את הצל המסוייד הזה בצילום בטן ריקה יש סיכוי גבוה למורסות במקום בהמשך ומקובל על כולם שבמקרים אלו יש להציע ניתוח מאוחר. בשאר - כל זמן שאין סימפטומים וההורים יודעים שזה טיפול נסיוני ולא המקובל - אפשר שלא לנתח. כך אנחנו עושים וברוב המקרים ההורים מסכימים.
    כמובן שבאוכלוסיה שרחוקה משרותים רפואיים או ששיקול הדעת של ההורים נראה "לא במיטבו" אנחנו ממשיכים להציע ניתוח.

    מקווה שעזרתי.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שאלות בהמשך לתשובתך

    רוזי
    04/03/2010

    פרופ' יודסין, תודה על תשובתך הכנה. בהמשך לדבריך, רציתי לשאול:
    1. מדוע ציינת דווקא את הניתוח הלפרוסקופי ומדוע בסימן קריאה? האם כוונתך שאם כבר עושים ניתוח אז רק בלפרוסקופיה ולא "להתפשר" על הניתוח ה"קלאסי" באמצעות חתך "רגיל" (אותו למעשה בכוונת הכירורגים ב"סורוקה" לבצע כפי שאמרו לנו)? מעיון בפורום זה וכן לפי דברי הכירורגים ב"סורוקה", הבנו כי ניתוח לפרוסקופי מבוצע רק במקרי "השמנת יתר" וכי ב"מקרים רגילים" ההמלצה היא על חתך "רגיל".
    2. ציינת "רנטגן" כאמצעי לזיהוי "אבן צואה" בתוספתן. האם זהו האמצעי היחיד או הטוב ביותר לזיהוי, או שמא עדיף סריקה באולטראסאונד או CT כפי שעשו לילד באיבחון הראשוני. ברצוננו לדעת איזה כלי איבחון דרוש על-מנת לשקול ברצינות שלא לנתח כעת (לאחר קבלת מידע מהימן).
    3. האם ישנה סטטיסיטיקה התומכת ב"טיפול הניסיוני" (אותו מעקב ללא התערבות במקרה שאין אבן צואה)? כלומר, האם שכיחותה של דלקת תוספתן אצל "מטופלים לשעבר" (כלומר, פעם שנייה) גבוהה או זהה לזו שאצל כלל האוכלוסייה (בפעם הראשונה)?

    תודה שוב,
    רוזי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • נתוח

    פרופ' רפאל יודסין
    04/03/2010

    לגבי ניתוח לפרוסקופי - סימן הקריאה היה מהעדפה אישית שלי אבל אם באמת הבן מאד רזה - זה לא משנה.
    לגבי האבחון - אם נראית אבן צואה בצילום בטן ריקה - אין צורך בשום בדיקה אחרת.

    לגבי עדויות - אין הוכחות במספרים גדולים אבל תוכל למצוא הרבה הודעות ראשוניות על ההגיון בשיטה באינטרנט. לדוגמא:
    http://www.bestbets.org/bets/bet.php?id=1432

    בהצלחה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו