לדורית שעומדת לעבור ניתוח עוד שבוע!

שלום דורית! קודם כל מזל טוב!!! ושיהיה המון בהצלחה! אני עברתי ניתוח מעקף לפני ממש שבוע ...ב 24 בינואר ואני כבר בבית.אני מאוד שמחה שפנית לפורום,כי כאן נעודד אותך !!! :) קודם כל - זה בסדר שאת מפחדת!!! גם אני פחדתי! אבל עם כרורג מצוין ובעזרתו של השם עוברים את זה בשלום! התקופה שלאחר הניתוח בבית החולים קצת קשה , אבל את הולכת לנצח את זה ובגדול!!! :) הכאב חזק רק כאשר מתעוררים ממש לאחר הניתוח,אחר כך מקבלים מורפיום באינפוזיה והכאב חולף! לי הייתה תגובה של חנק למורפיום ולכן לא קיבלתי משאבה,אבל לרוב האנשים אין את התגובה הזאת ואת תקבלי משאבת מורפיום,תוכלי ללחוץ עליה כל פעם שתרגישי כאב ... ואל תחכי שהכאב יהיה חזק,כי קודם חבל לסבול,ושנית יותר קשה להפחית כאב חזק, אז כל פעם שקצת כואב לך ואת מרגישה בזה צורך,תני לחיצה על המשאבה. בהמקרה והמורפיום לא יתאים לך יתנו לך משככי כאבים אחרים (כמו שנתנו לי)והכל יסתדר , בעזרת השם! :) מה שכן...מהמורפיום יש קצת סחרחורות...ואני בחדר התאוששות גם הקאתי דם...זה מגעיל כמובן, אבל בעוד יום זה יחלוף!!! קצת סבלנות והכל עובר!!! :) אחר כך אסור לשתות יומיים - וזה האתגר הגדול ביותר! את תקבלי מן מברשת כזאת קטנה עם מעט מים ותוכלי להרטיב את השפתיים.אבל זה לא ממש עוזר,ואני אתן לך טיפ שכן בהחלט מאוד יעזור לך - קחי כוס פלסטיק, תעמדי ליד הקיור, תמלאי את הכוס ותשתפי את הפה בכמויות! אפשר לשתוף גם פנים - גפ זה עוזר! אני שתפתי את הפה והפנים כל רבע שעה,אבל אני (לפני הניתוח)הייתי סכרתית ואחרי הניתוח ממש קפץ לי הסוכר ולכו סבלתי מאוד מהצמא. אם את לא סכרתית , הצמא יהיה פחות חזק.ואם את כן,זה אני לא יודעת, תשתמשי בטיפ שנתתי לך - לשתוף את הפה עם כוסות מים. דרך אגב, במידה ויש לך סכרת - היא תחלוף,בעזרת השם! הנה אני בבית ואני כבר לא מזריקה אינסולין, תודה לקדוש ברוך הוא! ביום השלישי את תעשי צילום בליעה עם חומר מר (לשתות לאט) ואם אין חסימה את תקבלי ליום למחרת 4 כוסות שתיה. יביאו לך ליטר מיץ תפוחים דיאט ותוכלי לבחור בין המיץ למים. (אני בחרתי במיץ כמובן...חחח). ביום הרביעי לניתוח יביאו לך מרק צח וז'לי וזה ירגיש לך טעם גן עדן!!! יום לאחר הניתוח (לפני שתתחילי ללכת) ישימו לך גרביים כרורגיות מיוחדות שיעשו לך מסאז' ברגליים ויפנקו אותך! :) ....ואחר כך יורידו לך אותן ויגידו לך להתחיל ללכת! תלכי כמה שיותר!!! פשוט גם מנסיון וגם מידע אישי (למדתי מגמת ביולוגיה בתיכון ולאחר מכן רפואה) כאשר הולכים זרם הדם מתחזק , וכאשר הדם מגיע לאזורים של התפרים בבטן , קודם כל חולף הכאב ושנית האזורים של התפרים מתאחים מהר יותר! בהליכה את ממשיכה את עבודתו של הכרורג ואת עוזרת לניתוח להצליח. אז תאחזי את המוט של האינפוזיה (החבר הצמוד שלך לכמה ימים:)) ותעשי טיולים בפרוזדורים של בית החולים! אני מפסיקה לכתוב כי אין מקום - אני אכתוב לך עוד הודעה!