האם יש מצב שהכל "עובר"?

כל הכבוד
אוכלת לאט, מעט, ולועסת היטב ומפסיקה לאגל כשחשה שובע וכל סוגי האוכל עוברים לך....אז מה הבעיה??? גם כשהכל טוב.....מחפשים בטוב את הלא טוב!!!! חחחחח.
אז אני מאחלת לך מעומק ליבי שככה תמשיכי בלי כאבים, בלי צרבות, בלי הגבלת סוגי מזון ולהפסיק לאכול כשאת חשה סובע.

בהמשך לשיחתנו הטלפונית. תבררי עם מכבי לאיזה בית חולים ציבורי את יכולה לקבל הפניה אם ממשלתי או של כללית ולפי הרשימה תבדקי איפה התור הקצר ביותר. כל הכירורגים הם בכירים ומומחים בתחומם ומנתחים בציבורי ובפרטי
בהצלחה.

נכון, הורדתי 70 קילו ואני כבר 9 שנים לאחר ניתוח. הניתוח הציל את חיי וקיבלתי אותם במתנה.
הניתוחים היום הם לה-פריסקופיים וההחלמה מהירה. לא הייתי ננעלת על ניתוח זה או אחר לפני פגישה עם כירורג שמסביר את האופציות הקיימות (טבעת, שרוול, מעקף) ולפי הרגלי האכילה והיסטוריה רפואית בוחרים את הניתוח המתאים ביותר.
אני חושבת שהמצב של השמנה חולנית הוא המצב שבו צריכות החששות לכרסם, לפחד מהמחלות שהשומן מביא שגורמות לנזקים בלתי הפיכים. היום - הפתרון שיש לרפואה להציע למי שנמצא בקריטריון של השמנה חולנית - זה ניתוח.
אשמח להיות לעזר בכל עת.

איזה ניתוח עשית?
אני מועמדת לניתוח שרוול בתחילת אוקטובר ולפתע התחלתי לחשוש
ולחשוב שאולי עדיף לי ניתוח של טבעת
יש לציין שה BMI שלי 55

אם השאלה מופנת עלי אני עברתי שרוול.(לא רציתי טבעת וגם לא יצעיו לי)
ניתוח טבעת דורש הקפדה יתרה על כמויות,לעיסות וסוגי המאכלים.
אם לא מתנהלים נכון יש הקאות ולזה אין מקום בחיי...
אבל שמעתי על מנותחי טבעת שמצליחים יופי.
שיהיהי לך בהצלחה
לי

למה לחשוש? ניתוח שרוול הוכיח עצמו כניתוח מוצלח.
עם BMI 55 לדעתי עדיף שרוול. עם טבעת את צריכה המון כח רצון ושיתוף פעולה מלא עם דיאטנית והמנתח. כל פעם להגיע לסגירות או פתיחות. אגב - את אכלנית מתוק? אם כן טבעת ממש לא מומלצת.
קראי בפורום וראי את כל מנותחי השרוול המאושרים. צאי לדרך באופטימיות ובנחישות להצליח
בהצלחה

עם BMI כל כך גבוה הייתי מתלבטת בין מעקף לבין שרוול, בטוח שלא בין טבעת לשרוול.
בכל מקרה, אני עברתי שרוול... BMI 48 , מרגישה נפלא ונראית מעולה!
בהצלחה בכל שתבחרי.

שלום לי ושבת שלום.גם אצלי 3 וחצי חודשים לאחר הניתוח כמעט הכל עובר .אני אוכלת בצלחות קטנות ולא מעמיסה .לפעמים המוח רוצה עוד ואם אני מוזגת לי יותר מידי אני מרגישה הרגשת חנק בגרון ואז אני אומרת לעצמי זהו .אני טועמת ממש מהכל אבל המנות הרבה יותר קטנות.לילוש בהצלחה..

אני ממש ממש כמוך, לפני הניתוח קניתי צלחת קטנה וצלוחית עגולה יפה ואמרתי למשפוחה שמהיום אלה כלי האוכל שלי, בנוסף התרגלתי לאכול עם כפית ומזלג קטן (של עוגה חחחחח)וכאשר הילדים אורכים את השולחן כבר יודעים לשים את הכלים שלי ולא שמים לי כוס שתיה,שבטעות לא אשתה בזמן הארוחה.הבן הקטן שלי אומר שאני אוכלת מ"מאפרה" במקום צלחת"נורמלית".
אבל כמוך, לפעמים אחרי שאכלתי הראש רוצה עוד קצת ואז אני מצטערת שאכלתי...
למרות שלפני כמה ימים ניסיתי קוביות קטנות של בצל בתוך הסלט וזה לא היה טוב.הרגשתי שהארוחה עולה וזה דרש ממני כוחות -על ע"מ לא להקיא למרות שהייתי קרובה מאד לזה וקיבלתי התקף פניקה שמה אצטרף להקיא לראשונה מאז הניתוח.למזלי זה עבר אך למדתי לקח .
חיבוק,
לי

אני רוצה להזכיר ולהגיד לך שבשרוול בדרך כלל לא מקיאים.אני הקאתי לצערי כמה פעמים כי דחפתי אוכל יותר מידי.בכל מקרה אם בא לך לדבר בכיף אני בפלא בכל ימות השבוע והשעות.