שאלה

ואחרים יוסיפו מנסיונם מידיעותיהם:
כמי שהיה שמן כמעט כל ימיו,והסתובב בעשור האחרון ברצועה הצרה שבין 140 ל-150 קילו-ברור לי על מה את מדברת !
וחוץ מזה חזרתי אתמול מכמה ימי חופשה.התארחנו במלון טוב ואכלנו במסעדות טובות (אפשר היה לאכול ג'אנק פוד במשך חודשיים במה שעלו כמה ימים של חופשה...)
בעקבות הניתוח את עוברת תהליך הדרגתי של ללמוד כמה ואיזה סוגי מזון את מסוגלת להכניס.כשאוכלים יותר מדי-או האוכל הלא נכון-זה מאד לא נעים:מגודש ולחץ בבטן,דרך כאבים ועד להקאות.העיניים רוצות לאכול,אבל המוח זוכר מה גרם לתחושות לא נעימות,ומאחר שאחרי הניתוח (לא מדבר על טבעת )תחושות הרעב הרבה יותר מתונות-הרבה יותר קל להתאפק!
אכלתי ארוחת בוקר במלון איכותי עם עשרה מטר של מזנונים מלאי כל טוב.שמתי בצלחת פרוסת טוסט,קוביות גבינה,כמה פירורי חביתה וסלמון מעושן ופלח עגבניה.לקחתי גם שתי כפיות יוגורט ואספרסו קצר.אפילו את זה לא סיימתי,ולא הרגשתי שום דחף לנסות ולאכול עוד כי פשוט הרגשתי מלא !!
יש לזה חריג-אצלי לפחות- שהצביע עליו בעבר אחד מטובי בנינו (גל).במה שנוגע לממתקים קטנים ומשובחים-יש תחושה כאילו זו "מגירה נפרדת בקיבה" שתמיד תשמח לקלוט איזה שלושה טראפלס משוקולד בלגי משובח !במלחמה הזו יותר קל לאלה שעוברים מעקף (או שאין להם חולשה לממתקים ).בכל מקרה ההפחתה הכמותית היא בלתי נמנעת,והרוב המכריע של האנשים לא יחיו משוקולד,גלידה ופיצוחים בלבד,אלא יתחילו באוכל בעל ערך תזונתי ורק יקנחו במזון הרצוי פחות