אני פוחד לישון!!!!!

השעה 1:35 ואני מת מעייפות אבל אני פוחד!!!!
הלכתי לשון ושוב אני נתקע......אני לא ישן.....אני לא ער.....אני יודע שאני "חולם"... ואני צורח משתולל נאבק עם עצמי - וכלום! אני תקוע!!!!....וכשאני קם אני רואה שהמיטה מסודת ושלא זזתי ואין שום סימן לכל הטררם שחוויתי.
אני מאמין שיש פה כמה אנשים שיקראו את זה ויבינו על מה אני מדבר ומה אני מרגיש, והאמת היא שאני פתחתי זה הפעם הראשונה לראות אם אני סתם לקויי או שיש עוד כמה כמוני [ וממה שאני רואה אני לא היחיד].
בכל אופן שמתי לב ש: 1. אני אחרי התקף כזה- אני לא יכול לקום לעמוד לדבר לחשוב- אני מותש לחלוטין. 2. אני מייובש- זאת אומרת שהעיינים שלי מיובשות הגרון הפה הלשון הכל ייבש כאילו אכלתי ספוג. 3[ומה שהכי מלחיץ אותי]. הדופק שלי חזק מאוד ואיטי.אני לומד אנטומיה ופזיולוגיה וכו' אז בדקתי את זה ואחרי התקף שינה [אני לא מאובחן אבל במצב בו אני כרגע- אין לי צל של ספק]-בדקתי ובממוצע הדופק שלי הוא בין 55-60 אבל אחרי ה"חלום/הזיות/מחשבות-תקועות-בין-שינה-ועירנות" הדופק שלי ממש מורגש והוא נע בין50-55 [לדוגמה עכשיו בוא היה 53]...אני אבין אם לא יאמינו לי אבל [וזו השאלה שלי ] האם זה "נורמאלי" ללקויים שבינינו? חפשתי ולא קראתי שום אזכור לגבי זה [ורציתי לשאול רופא אבל הוא אמר לי שקודם כל אני צריך ללכת למעבדת שינה[?!?!!!]]
ושאלה שניה והכי חשובה- אני קם סבבה בבוקר יש איזה נפילת מתח כמה דקות אחרי ארוחת בוקר אחרי זה יש עוד נפילה בצהריים ועוד פעם פעמיים בערב בלילה אני יושן יחסית טוב אבל אני לומד להתמודד עם זה, הבעיה היא יותר בשיתוקים המטורפים האלה [ולי זה קורה לפחות בעם בשבועיים] שהם הורסים לי תחיים את חיי החברה שלי את הזוגיות מצב רוח וכו' ....האם זה הסוף או שידוע על עוד פוגרומים ?! כי בקצב שאני בו כרגע -אני חושב שהמוח המקולל שלי ממהר לשדרג את התופעות.