לפרופ' היקר, לא נרדם ולא קם!

שלום לך פרופ' פינקלשטיין.

שמי עדן, בן 21, מעשן לעתים (4 סיגריות ליום בממוצע), לא שותה אלכוהול.
מאובחן דיכאון בינוני וחרדה - מטופל בציפרלקס (החלופה אסטו) 20 מ"ג בבוקר,
קלונקס 1 מ"ג בלילה ורבע שעה לאחר מכן 50 מ"ג של קלונקס לא XR (כלומר לא שחרור מושהה) גם כן בלילה. הטיפול התרופתי הנ"ל ע"י פסיכיאטר בכיר מאוד.
למרות זאת מתקשה להירדם,
שעת הירדמות ממוצעת: 3-5 לפנות בוקר
שעת קימה ממוצעת: 13:00-15:00 בקביעות
כל זה כבר מס' חודשים.
מטופל פסיכולוגית בטיפול דינאמי עם אלמנטים של CBT (התנהגותי קוגנטיבי)
לא מצליח למצוא עבודה או ללמוד או להגיע לעבודה, לא מצליח לתפקד בבוקר.
מידי פעם קם בין 8-10 בבוקר, ער לחצי שעה-שעה, עייף מת, כואב ודואב בצוואר, כתפיים וראש, (לעתים לא) וחייב לחזור לישון.
חוסר מוטיבציה עז להישאר ער. מנסה להתרחק מהמיטה ללא הואיל.
סרוקוול מניב תופעות לוואי בלתי רצויות כמו ישנוניות, נמנום, חולשה בגוף ועוד.

התפקוד שלי מאוד ירד בשנה האחרונה. בשבילי לקום ב12 בצהריים זה שיא, לא מצליח לעשות זאת.

מהי המלצתך?
מה לומר לרופאת המשפחה?
האם יש לי את סינדרום השעון הביולוגי הדחוי?
האם דרוש טיפול במלטונין ו\או בחשיפה מבוקרת לאור (בהתחשב בטיפול התרופתי הקוקטייל שאני נוטל כיום כבר כשנה +)

תודה רבה לך
מיואש כבר מהמצב
לא מצליח לתפקד ולא למצוא עבודה כך


עדן.