ישנה טוב רק ביום. חיה טוב רק בלילה.

שלום דר'

אני בת 29, מאז שאני זוכרת את עצמי אני ערנית יותר בלילות. פעילה יותר ושמחה יותר.

אני עצמאית כבר שנים, כך שזה לא מפריע לי בעבודה.. ובכלל- לא מפריע לי כלל.
אני שואלת מתוך סקרנות שהתעוררה לאחר שהרבה אנשים טוענים שזה מוזר.

בשנים שעבדתי כלא עצמאית, מצאתי את עצמי פעמים רבות פוחדת להחמיץ את הלילה.. אז הייתי נרדמת ישר לאחר העבודה ומתעוררת באמצע הלילה- כדי לחוות אותו.

אני הרבה יותר שמחה בלילה, הרבה יותר פעילה, מלאת אנרגיה.
ביום אני נבולה, לא אוהבת לצאת החוצה, ובכלל- לא אוהבת לעשות שום דבר שהוא מעבר לעשיית שטויות (לשבת במחשב לדוגמה, עם חלונות חצי סגורים), או שינה.

זה לא מתנגש לי באיכות חיים שלי ובטח שלא בעבודה.
אבל רציתי לדעת- למה זה ככה?

אנשים מתעוררים ליום חדש, ממש מתחילים את היום.. ובאם אני ערה בשעות שכאלה- אני פשוט שונאת את זה.
גם אם נניח ישנתי מספיק מכדי להיות ערנית בבוקר- אני חסרת אנרגיות, כלום לעומת מה שאני בלילה.

אני רוצה לציין שאמא שלי גם כזאת, היא האמנם עובדת בעבודה שמצריכה ממנה להתעורר בבקרים.. אבל היא לא מפספסת את הלילה.
הולכת לישון מאוחר.. ולאחר ששיתפתי אותה במה שאני מרגישה, היא אמרה לי שגם היא "פוחדת" לפספס את הלילה.. שהיא חייבת לחוות אותו.

איזה מן דבר זה?
זו תופעה מוכרת בכלל?
זה קורה לעוד אנשים?

אשמח מאוד למענה
תודה רבה והמשך שבוע קל