הפרעה קשה והסתבכות עם תרופות דחוף

שלום,אני בת 30 ואובחנתי באיחור של 15 שנים לערך כסובלת משעון ביולוגי דחוי.הבעיה התחילה בילדות המאוחרת ובהדרגה החמירה עד סוף גיל ההתבגרות.מכיוון שההפרעה לא מוכרת לציבור הרחב מספיק ובאותן שנים כמעט ולא הייתה מודעות כלל הסביבה הגדירה אותי כעצלנית ושהסימפטומים הם באשמתי מה שכמובן שגוי אך לא אובחנתי ועם השחרור מהצבא התחלתי לקבל מרופא המשפחה בונדורמין ובמשך שנתיים התפתחה סבילות ותלות שהובילה אותי לנוירולוג,פסיכיאטרים שניסו להחליף את הבנזודיאזפינים בתרופות שינה אחרות,נוסה מירו למטרת גמילה ללא הועיל ובינתיים גם הייתי בהריון וילדתי ורק לאחר שנתיים שלש נוספות הגעתי למעבדת שינה,נוסה טיפול במלטונין שיוצר תופעות לוואי נוראיות אצלי ובנוסף אובחנתי גם כבעלת קשב וריכוז אך ההתמכרות לבונדורמין שהוחלף בואבן החמירה.אני מטופלת אצל פסיכיאטר שגם הוא שלל דכאון וחרדה או כל הפרעה בנפש ורשם לי היפנודורם ותכנית גמילה בהדרגה באופן איטי,ממריצים איני נוטלת מכיוון שהפרעת קשב וריכוז אמנם קיימת אך כשניסיתי הפקתי תועלת רק מהאפקט המעורר מה שגרם לתלות נוספת שעליה השתלטתי בעצמי ושעון ביולוגי דחוי בהחלט מקשה על תפקוד נורמלי אך נתן להתאים את אורח החיים לזה ולא להפך.כרגע אני בעיצומו של תהליך ארוך ומייגע והייתי רוצה טיפים להתמודדות כדי לא להתייאש וכמובן כמה שפחות לסבול...בתודה