הזיות בלילות

שלום אני בת 25 ומאז שאני ילדה אני מתעוררת בלילות ורואה כל מיני יצורים, אנשים, חפצים זזים (שנראים מאוד מאוד מאוד אמיתיים). לפעמים אני בטוחה שמי שישן איתי נפל ואני צריכה להציל אותו ולהרים מהר את המיטה... החוייה נמשכת בערך 10-15 שניות לפעמים יותר או פחות אני מתווכחת הרבה עם אנשים שלא קיימים כשאני יושבת על המיטה, מדברת בשפות לא מובנות, מזיזה רהיטים, צועקת, לפעמים זה מלווה בפחד ודפיקות לב מאוד מהירות ולפעמים כבר אין לי כוח ל"שטויות האלה" ואני פשוט מחכה שההזיה תיעלם וחוזרת לישון. זה לא קורה כל לילה והגעתי למסקנה שאין שום קשר בין המצב הנפשי שלי למה שקורה. לפעמים כשאני הולכת לישון מאוד עייפה ולא לחוצה ואפילו מאוד רגועה ומאושרת, בלילה אני מתעוררת כי אני רואה (לדוגמא) איש שרוכן מעלי ורוצה לעשות לי משהו רע, צועקת ומתחילה לברוח.... (לפני כמה לילות חברה שלי ישנה איתי במיטה והפחדתי אותה למוות בצעקות. לא נעים..) השינה שלי בדרך כלל לא עמוקה, אני מתעוררת מכל דבר לא משנה כמה אני עייפה. מאז שאני ילדה לא היתה לי יכולת (כמו לילדים אחרים) לישון עמוק ולא להתעורר גם אם תיפול לידם פצצה, הכול מפריע לי. לעיתים אחרי הזיה, מלווה אותי תחושה וודאית שיום אחד אני אשתגע מזה ואין לי מה לעשות אלא לקבל את זה, כמו מין תחושה פנימית כזאת בלתי מוסברת שלי ייאוש. האם התופעה הזאת מוכרת לכם?