לפרופסור

שלום רב,
נושא ההליכה מתוך שינה איננו מוכר דיו ומבחינת הבנת התהליך עדיין לוט בערפל ושנוי במחלוקת. עם זאת מבחינה אפידמיולוגית התופעה יכולה להופיע גם לאחר אירועים כגון פגיעות ראש ובשילוב למשל עם אפילפסיה והפרעות נפשיות אחרות. הולכת ונעלמת עם הגיל ובמידה והתופעה אצלך כבר לא קיימת אינני רואה סיבה לדאגה ולעיסוק בכך.
לגבי שאלתך מדוע התופעה שכיחה יותר בגיל צעיר אפשר להסביר זאת בכך שעדיין לא הושגה בשלות מתאימה של מערכת העצבים המרכזית. בילדים המעבר לשלב שינה של "הגלים האיטיים" כלומר שינה עמוקה קצר משמעותית ביחס למבוגרים והשלב ממושך יותר. על כן כאשר יש חוסר בשלות והיעדר גבול ברור בין שלבי השינה הדבר יבוא לידי ביטוי. הליכה בשינה היא מצב שבו פעילות בשלב השינה העמוק המכונה "שלב הגלים האיטיים" מתורגמת לפעילות מוטורית אשר אמורה להיות מנוטרלת בעת שינה עמוקה. כלומר יש תערובת תכונות של שלבי שינה שונים בעוד שאם כל שלב שינה מתקיים כפי שאמור היה הרי שכאשר מוטוריקה קיימת אין פעילות מוחית כזו, וכאשר יש פעילות מוחית המוטוריקה מושבתת ולא יכולה לבוא לידי ביטוי התנהגות.
שכיחות הפאראסמניות בילדים משתנה כאשר סוקרים דיווחים שונים ובכל מקרה כאשר כוללים גם לא רק הליכה בשינה אלא גם ביעותים בשינה והפרעות אחרות הרי שמדובר מעל 5% ויש המדווחים מעל 10%. עם זאת במבוגרים שכיחות ההליכה בשינה יורדת מאד ומצב שבו אירוע כזה מופיע אחת לחודש נדיר והוא הרבה מתחת מובן לאחוז אחד.
לסיכום, אינני רואה סיבה שתעסוק בכך יתר על המידה עם התופעה כבר חלפה. אם יש בעיות נוספות אולי ייעוץ רופא נפש יועיל.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין