פורום רשלנות רפואית - יש לך שאלה?

דניאלה שלום,

אין ספק כי מתיאור המקרה על ידך עולה כי הרופא התרשל וכתוצאה מכך גרם לך לנזק שלא היה צריך לקרות (נזק יאטרוגני). אם הפצע יתאחה, ולא נגרמו לך הפסדים משמעותיים, כדאי לפנות אל הרופא ולסגור ביניכם את נושא הפיצוי, במיוחד אם את מחליטה להמשיך אצלו את הטיפול הכולל.

אם הנזק משמעותי יותר, או בכל מקרה של ספק, פני לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית על מנת להעריך את שווי הפיצוי בו תוכלי לזכות.

בהצלחה,

עורכת דין ד"ר שלהב קמחי

מאחר ותאונת הדרכים אירעה לפני 12 שנה לא תוכל לתבוע את נזקך בגינה, מאחר והתיישן.
אני ממליצה לך לפנות לרופא טוב (נוירולוג ו/או פסיכיאטר) עליו תסמוך ושירכז את הטיפול בך, ויאבחן את מצבך. תוכל לקבל המלצות מרופא המשפחה שלך או בכל דרך אחרת.
לאחר שתתברר הבעיה, אם יעלה חס ושלום כי "פוספסה" אבחנה במשך זמן רב, יהיה מקום לשקול גם הגשת תביעה.

בהצלחה,

עו"ד ד"ר שלהב קמחי

גילי שלום,

על פניו טיפול בתרופה לא מתאימה ללא ביקורת ותוך שהיא גורמת לתופעות לוואי ונזקים יכולה להוות עילה לתביעה ברשלנות רפואית. אני ממליצה לך לבקש העתק של התיק הרפואי מהמוסדות הרפואיים בהם טופלת (חובתם להעתיק עבורך את הרשומה מכוח חוק זכויות החולה) ולפנות להתייעצות לעורך דין העוסק בתחום של רשלנות רפואית. שימי לב לנושא ההתיישנות - תביעות ברשלנות רפואית יש להגיש תוך 7 שנים ממועד גילוי הנזק כך שנראה כי תביעתך תתיישן בקרוב, ולאחר שיחלפו 7 שנים ממועד מתן התרופה בפעם הראשונה לא תוכלי להגישה - הזדרזי!

בהצלחה,

עורכת דין ד"ר שלהב קמחי

יהלי שלום,

התשובה לשאלתך מורכבת מאחר ובמקרה של תאונת דרכים ישנם מספר סוגי תביעות:
א. תביעה נגד מבטחת הרכב בו נפגעת בביטוח חובה - מתיישנת לאחר 7 שנים ממועד האירוע.
ב. תביעה לביטוח לאומי מחלקת נפגעי עבודה - דרוש כי המוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה, ובהמשך כי יקבע נכות בשיעור של יותר מ - 9% לצורך קבלת פיצוי. משאלתך הבנתי כי ככל הנראה תביעה זו נדחתה. על החלטת הביטוח הלאומי ניתן לערור תוך 30 יום.
ג. תביעה לנכות כללית בביטוח הלאומי - וזו האופציה הפתוחה עבורך. רצוי להגיע לועדה עם חוות דעת של מומחה שמתאר את מצבך, בדיקתך ומה אחוזי הנכות המגיעים לך לדעתו. לביטוח הלאומי אין חובה לקבל את המלצתו אך הוא מתייחס אליה. גם על החלטה זו ניתן לערור תוך 30 יום. מומלץ להתייעץ עם עו"ד ואף להגיע עם עו"ד לועדה.

בהצלחה,

עורכת דין ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי

ראשית, תודה.
שנית, למי עלי לפנות כדי ש"יוביל" את התהליך?
רופא מומחה שיקבע את חומרת המצב ויכתוב המלצה לביטוח לאומי ואחר כך לעורך דין?
עורך דין באיזה תחום?
יש המון פרסומים באינטרנט על חברות שמתעסקות בזה, האם הן "בטוחות"?
תודה

יהלי שלום,

אני ממליצה לך לפנות קודם כל לעורך דין העוסק בתחום נזקי הגוף שיבחן אילו תביעות ניתן להגיש וינחה אותך לגבי ההמשך.
לגבי חברות המפרסמות באינטרנט ואינן עורכי דין - אני ממליצה להדיר מהן את רגליך, מאחר ועל פי החוק רק לעורך דין מותר לעסוק בייצוג משפטי.

בהצלחה,

עורכת דין ד"ר שלהב קמחי

צריך לבחון כל טיפול לגופו ולראות האם באחד מהם היה משום רשלנות ומה היה קורה אם היו מגלים את הנזק בשלב מאוחר יותר.
כמו כן יש לבדוק אם היה מקום כי הצוות הרפואי יתחייס לטענותיך ויתן טיפול הולם התואם את הפרקטיקה הרפואית המקובל.

ענת שלום,

כעיקרון תביעה ברשלנות רפואית, לרבות נגד רופאי שיניים, ניתן להגיש עד 7 שנים מיום גילוי הנזק, ו - 10 שנים בלבד לאחר ביצוע העוולה.
אם חלפו 7 שנים או יותר מאז גילוי הנזק, הרי שתביעתך התיישנה ובמקרה כזה אין טעם להגישה.

בהצלחה,

עו"ד ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי

שלום רב,

התיק הרפואי אמור לכלול את כל תלונותיך, הבדיקה הגופנית, בדיקות המעבדה וההדמייה, האבחנות והטיפולים אותם ציינת בפני הרופא שערך את התיק. שים לב כי אם לא התלוננת בפני רופא המשפחה, למשל, על בעיות נפשיות, הן לא בהכרח יופיעו בתיק הרפואי של רופא המשפחה.

יש לשמור את התיק הרפואי 10 שנים לפחות, וישנם מסמכים שיש חובה לשמור אפילו זמן רב יותר.

התיק הרפואי הוא רכושו של המטופל ולפיכך למוסד הרפואי חובה לספק לך העתק ממנו. הם גובים בד"כ תשלום לא גבוה עבור צילום התיק.

בהצלחה,

עורכת דין ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי

דורה שלום,

תודה על פנייתך. על מנת לבחון האם הטיפול באפידורל היה נכון או שהיה שגוי ורשלני הייתי ממליצה לך לבקש העתק מתיקך הרפואי ולפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית על מנת לברר את סיכויי תביעתך.

הסיבוך של כאבי ראש ו/או גב לאחר אפידורל הינו אחד הסיבוכים המוכרים של אפידורל ובפני עצמו אינו מלמד בהכרח על רשלנות. בכל מקרה, חובה היה על הרופאים להסביר לך אודות הסיבוך לפני מתן האפידורל ואם לא עשו כן הרי שתוכלי לתבוע בעילה של הסכמה מדעת. בנוסף, אם הטיפול ניתן שלא כמקובל הרי שהיה רשלני. בנוסף יש לבדוק מהו הנזק שנותר לך כתוצאה מכך.

על מנת לברר נושאים אלו לעומק אני סבורה כאמור כי עליך לבקש את העתק התיק הרפואי ולפנות לעורך דין המתמצא ובקיא בנושא של רשלנות רפואית.

בברכה,

משנקבע קיומו של קשר סיבתי עובדתי, קמה ועומדת השאלה, אם הקשר הסיבתי לא נשלל בשל שיקולים של "סיבתיות משפטית". משמע, אם אין לראות במעשהו של התובע-הניזוק מעשה, המפסיק את הקשר הסיבתי. לעתים קרובות, בעיקר בעוולת הרשלנות, נזקק בית-המשפט למבחן הצפיות לשם קביעת הקשר הסיבתי-משפטי. בכך כרוכה השאלה אם יש לראות את מעשהו של התובע- הניזוק כמעשה המפסיק את הקשר הסיבתי .

ובמילים פשוטות יותר לשם ניתוק הקשר הסיבתי המשפטי נדרשת התנהגות חריגה מן הניזוק; נדרשת החלטה חופשית ועצמאית מצד העובד לפעול מחוץ לגבולות הסיכון התוחמים את עבודתו באופן רגיל.

זהירות מושגית /קונקרטית
קיומה של חובת הזהירות המושגית נקבע עפ"י מבחן הצפיות, הבוחן האם האדם הסביר צריך היה לצפות להתרחשות הנזק? במסגרת החובה הנ"ל "השאלה הנשאלת היא אבסטראקטית. היא עוסקת בקטגוריות שלמות של מזיקים (יצרנים, מעבידים, נהגים, מורים) ושל ניזוקים (צרכנים, עובדים, הולכי רגל, תלמידים), של נזקים (פיסי, כספי) ושל פעולות (מעשה, מחדל). הבחינה מנותקת מעובדותיו הקונקרטיות של אירוע ספציפי.

ההבדל בין המושגים הללו מהותי ומשמעותי שכן זהירות מושגית מדברת על חובת הזהירות בין מזיק לניזוק כללי והסיבתיות המשפטית קשורה לכך כי לאחר שהוכחה קיומה של חובת זהירות מושגית ואף קש"ס עובדתי הרי שיש לנתק אותו נוכח הסיבתיות המשפטית.

האם אפשר לתת דוגמא/ שם תיק
לקיום זהירות מושגית/ "וציפיה נורמיטיבית "ו עדיין נותק שם קשר סיבתי?!
תודה רבה

יש עניין/מרכיב של "מדיניות שיפוטית ראויה" או "ציפיה נורמטיבית", הלא כן?

אם קיים קשר סיבתי משפטי ממילא יהיה גם זהירות מושגית ,הלא כן?
זה אותם מבחנים
והחשוב מכל לעניין חידוד: התוכל להדגים מקרה ולו דימיוני שיש סתירה ותשובה שונה ל 2 השאלות?
תודה על הסבלנות והיסודיות

אני מניח שאת סטודנטית והחשיבה שלך היא נכונה שכן בצד הפרקטי הרי שאם יש קשר סיבתי אז קיימת זהירות.

אבל ואבל גדול שלבי הבדיקה הינם קודם כל בדיקת זהירות המושגית ורק אח"כ בדיקת הקש"ס.

בישיבת פורום הנזיקין של לשכת עורכי הדין דובר על הארכת תקופת ההתיישנות ב-10 שנים. א' עבר במקום והחליט להיכנס לישיבה על דעת עצמו. הוא התרשם מהמקום אבל לא הקשיב באופן ראוי מה גם שהוא פספס חלק גדול מהישיבה. הוא סבר שאם בלשכת עורכי הדין מדבר על הארכה של תקופת ההתיישנות אז הנושא "סגור". לימים נפגע ברגלו ולא הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח שלו המכסה אותו במסגרת תאונות אישיות. הוא סבר שיש להמתין עד התגבשות הנזק וחשב שהוא עתיד לעבור ניתוח נוסף ועל כן הגיש תביעתו לאחר 5 שנים תוך הסתמכות על מה ששמע בלשכה.
תביעתו נדחתה על בסיס התיישנותה.

אין ספק כי מבחינת א' הסיבה שלא הוגשה התביעה היא בגין מה ששמע (או לא שמע) בלשכה אבל האם הלשכה ו/או הפורום אחראים כלפי אדם שעבר במקום בחובת זהירות מהסוג הזה -לא נראה לי...

אכן אם גורם מסוים נהג בהתאם לפרקטיקה המקובלת , יתכן וימצא לו "כיסוי" לרשלנות .

מעבר לכך הריני לציין כי אין נוסחות קסם ואנו כעורכי דין צריכים לבדוק כל מקרה לגופו בכדי לקבוע אם התנהגות X הינה סבירה או לא.

במקרים גבוליים שבהן קיים חוסר צדק לדוגמא אנחנו יכולים לתת לבית המשפט להכריע.

באשר לפסקי הדין אני מציע לך לעשות חיפוש במאגרים משפטייים מתאימים.

דני שלום,

תודה על פנייתך. לא ברור לי כלל כיצד ניתוח בכתף הסתיים בשיתוק בכף הרגל. על פניו נראה כי משהו בטיפול הרפואי לא היה סביר - יתכן והשכיבו אותך לא נכון לצורך הניתוח, יתכן שמי מהמנתחים לחץ על העצב בטעות. על פניו נשמע כי בסבירות גבוהה יתכן ומדובר במקרה של רשלנות רפואית המחייב בהחלט בירור נוסף.
הייתי מציעה לך לבקש מהמוסד הרפואי בו טופלת העתק מתיקך הרפואי ולפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית על מנת לנסות ולהבין לעומק מה היה בניתוח שגרם לנזק ולבדוק יחדיו את סיכויי התביעה.

בהצלחה,

עורכת דין ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי
מתמחה בתביעות בגין רשלנות רפואית ונזקי גוף

טלי שלום,

אני מציעה כי תפני קודם כל לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית על מנת להעריך את סיכויי התביעה ולבדוק אפשרות של הסדר תשלומים מול המומחה שיכתוב את חוות הדעת בתיק, אם בכלל. זכרי כי ראשית יש להעריך את סיכויי התביעה ורק לאחר מכן, אם אמנם יש עילה, תיכתב חוות הדעת.

בברכה,\

ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי, עורכת דין

מיכל שלום,

אכן נראה על פניו כי הטיפול שקיבלת לא היה אופטימלי. עם זאת, מאחר ולא נותרה נכות או נזק לצמיתות בר הוכחה אני סבורה כי לא כדאי להיכנס להליך יקר של הגשת תביעה ברשלנות רפואית. אם קיים ספק, תוכלי כמובן לפנות לעורך דין העוסק בתחום על מנת להעריך את סיכויי התביעה.
תוכלי להגיש מכתב תלונה להנהלת בית החולים או לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות על מנת למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

בברכה,

עורכת דין ד"ר שלהב קמחי

מבחינה משפטית, אין כל מניעה כי רופא יתבע רופא ובית המשפט אמור להתייחס לכל מקרה לגופו. דוגמא רופא אורטופד שביצע טיפול שיניים והטיפול היה רשלני. אין כל מקום לחשוד כי רופא אורטופד צריך להבין ברפאת שיניים ובמקום זה בחינת הרשלנות הרפואית היא זהה לכל תיק אחר.

כמובן שקיימים מקרים בהם יבחן בית המשפט את היידע של הרופא בתחום בו בוצעה כנגדו רשלנות ולבסוף יחליט מה היו הידיעות של הרופא בהליך הרפואי שעבר עליו .

אלא למשל רופא משפחה שתובע רופא מומחה וכו' או מומחה לא שיניים נגד מומחה בתחום אחר
האם יש תיק כזה ספציפי?
תודה רבה

דביר שלום,

ישנן מספר תביעות של רופאים שתבעו רופאים. תוכל למצוא אותן בגוגל או בתוכנות משפטיות כמו נבו או תקדין.

בהצלחה,

ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי, עורכת דין

תודה

דביר שלום,

ראה למשל עזבון המנוח פרופ' מרדכי חן נ' בית החולים מאיר.

בברכה,

עו"ד ד"ר שלהב קמחי

אני שואל בהקשר של הסתמכות של רופא על מידע (שגוי) של רופא אחר .
מעניין אותי מאד איך בית המשפט מסתייג אולי מההסתמכות, בגלל אולי חוסר פערי מידע מהותיים בין הסומך לנסמך...

להבדיל, המקרה שהבאת בתודה, מתאר מקרה כשלון בפועל בטיפול בשעת צינטור על שולחן הניתוחים כשהמנותח היה חוסר אונים

תודה רבה ואשמח לשם של פס"ד יותר רלוונטי עבורי

דביר שלום,

אינני מכירה פסק דין בענין של רופא שתבע רופא אחר בגין מידע שגוי שקיבל ממנו. עם זאת יש פסקי דין רבים ברשלנות רפואית שקבעו אחריות של רופא שהסתמך בעיניים עצומות על מידע שקיבל מרופא אחר או מהחולה, מבלי שהעמיק לדרוש ולחקור. עוד פסק דין אנדל של העליון מתייחס לכך.

בהצלחה,

עו"ד ד"ר שלהב קמחי

שלום רונה!

יש לבחון את הנסיבות העובדתיות של המקרה שלך בכדי לברר אם הייתה רשלנות רפואית, כגון האם הוסברו לך הסיכונים שבהליך הרפואי וכן יש לבדוק האם ההליך הרפואי בוצע בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת. ניתן לעשות כן באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי שיבחן את החומר ויקבע את הרשלנות. על פני הדברים קיימת רשלנות ואם נגרם לך נזק צמית ליד על אחת כמה וכמה.