כיוון שרוב הסוכר כאמור מופרש בשתן

דווקא גרדיאנס /פורסיגה מקלים על עומס העבודה בכליות. כי הסוכר ואיתו מלחים וגם חומצה אורית מופרשים בשתן במקום להספג חזרה דרך הצנוריות (טובולים) דבר שמפחית את עומס העבודה בטובולים וכך דווקא הכליות עובדות פחות קשה, גם הלחץ בתוך המסננת בכליה (הגלומרולוס) יורד, וכך גם עומס העבודה יורד. התרופות הללו דווקא מאטות/מונעות הופעה של אי ספיקה כליתית והגעה לדיאליזה. נכון שפחות אנסולין מופרש אבל עדין מופרשת רמה מספקת שמאפשרת לרקמות לנצל את הסוכר
בברכה,