מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- שאלת עומק בנושא נוגדנים - פעילות יתר של בלוטת התריסירון14/04/2025
שלום ד"ר,
רציתי לשאול שאלה שמעסיקה אותי הרבה זמן ומרגיש לי שאף אחד לא באמת התייחס אליה עד היום
אני מטופל כבר שנים במרקפטיזול על רקע של מחלת גרייבס, והבלוטה שלי מאוזנת רוב הזמן. אבל למרות האיזון, אני סובל מעייפות משמעותית, וחולשה כללית – גם כשהבדיקות תקינות והבלוטה מאוזנת.
לאחרונה קראתי והבנתי יותר על נוגדני TRAb (מה שנקרא בדיקת TSI, ויש לציין שאצלי באופן אישי הערכים יחסית גבוהים), וראיתי שהרבה מחקרים מהשנים האחרונות מראים שגם כשהבלוטה מאוזנת, עצם קיומם של הנוגדנים האלה ברמה גבוהה עלול לגרום להשפעות דלקתיות על הגוף כולו – כולל המוח, העצבים, והמערכת האנרגטית.. אם הבנתי נכון זה כאילו שהגוף נמצא בסוג של דלקת כרונית מתחת לרדאר
אם אני מבין נכון – לפי הדעה הרווחת ברפואה, כל עוד המדדים של בלוטת התריס עצמה מאוזנים אז “אין בעיה”. אבל בפועל, יש מטופלים רבים עם TRAb גבוהים שממשיכים להרגיש רע. לצערי, אני אחד מהם. אני מרגיש ממש מותש. הגעתי למסקנה הזאת באופן אישי משום שבדיקות רבות שעשיתי שלא קשורות לבלוטת התריס יצאו תקינות לחלוטין.
לכן אני שואל:
האם יש אפשרות לשקול טיפול שמכוון לנוגדנים עצמם ולא רק לבלוטה?
קראתי שיש טיפולים חדשניים כמו נוגדני Batoclimab וגם טיפולים ביולוגיים שנחקרו (למשל Rituximab) שיכולים להפחית את רמות ה-TRAb או להשפיע על התהליך האוטואימוני עצמו.
האם יש התקדמות בגישה הזו? האם זה משהו שכבר נמצא בשימוש קליני בארץ או בניסוי?
ואם לא – האם יש דרך לטפל יותר לעומק במחלה האוטואימונית ולא רק לבקר את ההורמונים?
דבר נוסף שעלה בבדיקה שלי הוא אפשרות ליטול נלטרקסון במינון נמוך (מה שנקרא LDN).
אציין גם כי נראה שגם טיפול ביוד רדיואקטיבי או כריתת בלוטה למעשה לא פותרים את הבעיה הזאת, כי הבעיה היא מערכת החיסון ששולחת את הנוגדנים האלה, במילים אחרות אפשר להגיד שהבלוטה היא רק הקורבן של הסיפור הזה ואי קיומה לא ממש משפיע על שליחת הנוגדנים האלה
אשמח לשמוע את דעתך. זה מרגיש לי כמו הקצה של חוט אמיתי שיכול להסביר את מה שאני מרגיש כבר שנים – ושלא קיבל תשובה עד היום.
תודה מראש על ההתייחסות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר 
תגובה לירון
ד''ר מאיה איש שלום18/04/2025לא ידוע לי שיש ספרות מבוססת ומוכחת מחקרית חד משמעית שטיטר הנוגדנים קשור להרגשה. התרופות שציינת כרוכות בתופעות לואי ומדכאות את מערכת החיסון. בעקרון יתכן שאתה מאוזן אבל הרמות לא אופטמליות לאיזון שלך. כלומר למשל שהן נמוכות ממה שנחשב תקין עבורך. בעקרון בעקבות ניתוח לכריתת בלוטת התריס הגרוי האנטיגני מופחת והנוגדנים קטנים, יוד רדיואקטיבי יכול להעלות את החשיפה האנטיגנית בעקבות הרס של בלוטת התריס וטיטר הנוגדנים עשוי זמנית לעלות. אך לאור זמן ירד.
בברכת בריאות* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אנוכיים ומרוכזים בעצמכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)

