תת פעילות

שלום רפופסור הבת שלי חוותה טראומה איומה בצבא ולא טיפלה בזה ובהמשך השירות שלה היא עברה ניתוח להוצאת חצי בלוטת תריס האונה הימנית שעליה היה גויטר גדול מאוד ופראדירואיד כי הפרופסור שניתח אותה קבע שהיא קשה ונפוחה.
במשך שירותה סבלה בתי כ"כ נראה מדלקת גרון כרונית ובלוטת השקד שלה עד היום נפוחות (שנה וחצי אחרי שיחרור מהצבא)
אחרי הניתוח התחלה לסבול מתת פעילות בבלוטת התריס אך הסידן היה בסדר גמור.
כעת היא מקבלת אלתרוקסין במינון של 100 ליום. לבתי לציין יש הפרעות קצב מסוג SVT ופלאטר (ריפרוף פרוזדורים) בלי שום קשר לבלוטת התריס.
לאחרונה התגלה לי כי בתי הפסיקה לקחת את הכדורים של בלוטת התריס כי כשהיא נמצאת בתת פעילות בינונית וקשה אין לה הפרעות קצב וזה מונע ממנה כאב לדעתה.
ךציין כי כשהיא לקחה את הכדורים היה הייתה מיוצב מבחינת בלוטת התריס אך הסידן היה מאוד גבוה בדמה (13.5) כעת בתת פעילות בינונית יש לה סידן בסדר גמור (9.4)
אני חוששת כי בתי עלולה למות או לשקוע בקומה כתוצאה של אי לקיחת הכדורים. מה אפשר לעשות בנידון?
לציין כי בתי נשלח לפרופסור אלדר וגם פרופסור גליקסון ואף לפרופסור בלסן ששלושתם מומחים להפרעות קצב ואף אחד מהם לא מצא פיתרון תרופתי לבעיה משום ל"ד הנמוך שיש לבתי. לציין כי עקב הטראומה היא לא מעוניינת לעבור ניתוח נוסף ולדעתה ניתוח של בלוטת התריס היה מיותר גם הוא (את הניתוח קבע צריך לעשות פרופסור קראוס וד"ר עדנאן)
אנא עזור לי בבקשה פרופסור מה אפשר לעשות בנידון