גלוקוז כמעט גבולי

פ.נ.
שכחתי, ולכן אבקש, להוסיף נתון רקע אחד שייתכן כי גם הוא רלוונטי לשאלתי: משקלי תקין (66 ק"ג, 180 ס"מ).
כמו כן, רציתי להבהיר נתון אחד שנכלל בשאלתי, אך יצא לא ברור בהדפסתו: ברישא, בשורה הראשונה, הנתון המתייחס להמוגלובין A1c הוא
בדיוק 6 (זהו הערך הנוכחי שלו, לאחר הפסקה בנטילת כרום, כפי שציינתי בהמשך פנייתי).
מקווה שעכשיו נתוני שאלתי ברורים ומאפשרים התייחסות בהתאם. תודה. אלי

רמות סוכר 95-98 הן תקינות ואין אבחנה של סוכרת. לא נייתי נותן טיפול עם ערכים כאלו, מכל סוג שהוא.
פרום לובושיצקי

פ.נ.
נראה לי שלא הבהרתי את עצמי די הצורך, לצערי, ואנסה לפיכך לחדד את העניין. בשאלתי ביקשתי התייחסותך הספציפית להמלצה הנטורופתית ליטול תוסף כרום פיקולינט במקרה בו מתקרבים ערכי הסוכר לגבול העליון. לא היה ואין לי ספק בכך שאין צורך בטיפול תרופתי כל עוד לא חורגים מגבול הנורמה. ואולם, לאור תשובתך, אבקש לדעת האם ישנן נסיבות בהן מקובלת עליך ההמלצה ליטול כרום פיקולינט - למשל, ובמיוחד, במקרה בו לא רק מתקרבים, אלא אף מגיעים ממש, לגבול הנורמה (גלוקוז בצום - 100, ו/או המוגלובין A1c המגיע ל-6.1 - ערכים אלו רשומים בדף תוצאות הבדיקות של קו"ח כגבול עליון). אבהיר ששאלתי מתמקדת בצורך ובאפשרות לעצור את גלישת ערכי הסוכר אל מעבר לגבול, כדי למנוע את הצורך שיתעורר אז בטיפול תרופתי, וזאת באמצעות "הקדמת רפואה למכה" ע"י שימוש בתוסף הנ"ל בנסיבות הגבוליות, כאמור. אודה על הבהרתך בהתחשב בנתונים דלעיל.

אבהיר תשובתי, סוכר פחות מ-100 מג% אינו דורש שום טיפול תרופתי כולל כרום פיקולינט. דיאטה ופעילות גופנית מומלצים למנוע התקדמות ערכי הסוכר.
פרופ לובושיצקי

פ.נ.
הבינותי בהחלט את דבריך. אך, מה לעשות, כאשר עלי להבהיר ולהדגיש שלא הדיאטה ולא הפעילות הגופנית, ולא צירוף שני האמצעים החשובים הללו, ולא המשקל התקין, אינם מורידים את רמת הסוכר, והיא נושקת את ה-100 (בצום) או אף עולה במקצת על זה, בעוד שעפ"י הניסיון נטילת כרום פיקולינט מפחיתה את רמת הסוכר בדם בצום מ-99-105 ל-75-80, וגם את רמת ההמוגלובין A1c מ-6.0-6.1 ל-5.1? האם במקרה זה, כאשר מגיעים לגלוקוז בצום 100 , עדיף להזדקק לתרופה או שאולי מוטב ליטול את התוסף הנ"ל, שהוכיח את עצמו במבחן התוצאה? על שאלה זו טרם נעניתי, ואכיר לך תודה אם תשיב עליה. בברכה, ל.

בנתונים שתארת, עדיף לקחת את התוסף שנראית כיעיל ולא תרופה.
פרופ לובושיצקי