בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
 
חיפוש בפורומים
חיפוש מתקדם
 
 
האם אתם היפוכונדרים?
האם אתם היפוכונדרים?
היפוכונדרים פוחדים פחד מוגזם ואובססיבי מפני ליקויים שונים בבריאותם. ואתם? האם את...
 | עקבו אחרינו
 

פורום קרינה סלולרית, סרטן - שאלות נפוצות

שאלות נפוצות פורום סרטן וקרינה נועד לתת לכם מידע על השפעות קרינה אלקטרומגנטית על הבריאות שלכם. פורום קרינה אלקטרומגנטית וסרטן עוסק בנושאי הקרינה הסלולרית, קרינת רדיו, איכות הסביבה, אנטנות סלולריות, נזקי בריאות ועו
 
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי
והינו בהתאם לתנאי השימוש
שאלות נפוצות
1.האם 1 מיקרוואט לס"מ מרובע, הוא גם הסף הבטוח לילדים ולתינוקות.
2.לאחרונה גיליתי אנטנה סלולרית קרוב לביתי (או בית שבכוונתי לרכוש). איך אדע אם האנטנה מסכנת אותי?
3.מהו המרחק המינימלי מאנטנה סלולרית, שמעליו אין סיכון?
4.היכן ניתן להשיג אוזניות עם צינור אויר
5.מה מסוכן יותר חשמל ביתי או פלאפון? איזו תדירות מסוכנת יותר? ובאיזו עוצמה? איזו קרינה אלקטרומגנטית הכי מסוכנת?
6.האם מותר להרתיח מוצרי פלסטיק וסיליקון לתינוקותהאם להרתיח, בקבוקים, פטמות בקבוקים, מוצצים וכיו"ב.
7.אני נאלץ להשתמש בטלפון סלולרי לאורך כל שעות העבודה. האם זה בטוח?
8.חברה סלולרית הציעה לי להתקין אנטנה בביתי, שפונה לכביש, תמורת סכום כסף לא מבוטל. האם להסכים?
9.האם שימוש בטלפון אלחוטי מסוכן כמו סלולרי?
10.a
11.במכונית הברידית, הנפוצה בארץ, 15 - 25 מיליגאוס במושבים האחוריים, במשך כל זמן הנסיעה. לא רצוי להסיע ילדים במכונית הברידית במושבים האחוריים. במושבים הקדמיים, פחות מ- 4 מיליגאוס, סביר.
12.איזה אוזנייה עדיף
13.האם צלחת לווין (או יס) מסוכנת?
14.צמיד ה- BIOGUARD X
15.כיצד מזהים רגישות לקרינה אלקטרומגנטית, רגישות לחשמל, או השפעה תופעות לא נעימות ממכשירים חשמליים שעלולים להיות גם פסיכולוגיים.
16.קרינה מייננת מממ"ד ומחומרי בנייה.
17.היכן ניתן להשיג מכשיר למדידת קרינה?
18.האם מיטה מתכווננת בטוחה?
19.מהו המרחק הבטוח ממכשירי חשמל ביתיים?
20.מדבקה נגד קרינה האם מדבקה נגד קרינה עוזרת, והיכן להדביק אותה?
21.שימוש ב- iPhone בשיחה סלולרית.
22.בעבר נחשפתי לקרינה בעוצמה כזו או אחרת. האם נגרם לי נזק?
23.המרחק מקוי מתח עליון 161 KV הוא 120 מטרים.
24.כמה קרינה יש בכל פעולה כמו: צילום חזה, CT, צנתור לב, טיסה לארה"ב ושעת טיסה בכלל
 
1.

האם 1 מיקרוואט לס"מ מרובע, הוא גם הסף הבטוח לילדים ולתינוקות.

 
 ברפואה כמו באהבה אין בטוח, ואין לעולם לא. יחד עם זאת, אנו חיים במאה ה- 21 וצריך להמשיך לחיות ולהתקדם. עיקרון ה- ALARA, "As Low As Reasonably Achievable נמוך ככל שסביר וניתן להשיג, הוא עיקרון המנחה לגבי כל סוגי הקרינה, ובמקרה הזה 1 מיקרוואט לסמ"ר גם לגבי תינוקות וילדים תופס, אם כי, אם אפשר פחות - עדיף. בברכה ד"ר דני וולף
 
 חזרה למעלה
 
2.

לאחרונה גיליתי אנטנה סלולרית קרוב לביתי (או בית שבכוונתי לרכוש). איך אדע אם האנטנה מסכנת אותי?

 
 1. אתר את מספר האנטנה בטבלה שבאתר של המשרד להגנת הסביבה (בפרק על קרינה בלתי-מייננת). 2. פנה למשרד ובקש את דוח סקר הסיכונים של האתר ואת דוח המדידה האחרון שלו. 3. העביר אלי (לרם דישון) בדוא"ל את כל מה שתקבל, כולל את הכתובת שלך, כולל הקומה. 4. ציין גם אם יש קו ראיה מאחד החלונות בבית אל האנטנה, ואת האזימוט מחלונות אלו אל האנטנה. 4. אנטנות במרחק העולה על 200 מטר אינן מסוכנות כלל.
 
 חזרה למעלה
 
 
3.

מהו המרחק המינימלי מאנטנה סלולרית, שמעליו אין סיכון?

 
 במרחק 200 מטר עוצמת הקרינה יורדת לערך בטוח בכל הצירופים האפשריים. זה עדיין לא אומר שמתחת למרחק זה יש סיכון, אלא שאז צריך לבדוק בצורה יותר דקדקנית לאן בדיוק מכוונת האנטנה(ות).
 
 חזרה למעלה
 
4.

היכן ניתן להשיג אוזניות עם צינור אויר

 
 אוזניות עם צינור אויר הם האמצעי הטוב ביותר לשימוש בפלאפון מבלי להיחשף לקרינה. ניתן להזמין אצל היצרן: 0549755777 , לדבר עם לירן. ניתן להשיג את אוזניות האוויר גם בחברת גטסייף 072-2500290 www.getsafe.co.il
 
 חזרה למעלה
 
5.

מה מסוכן יותר חשמל ביתי או פלאפון? איזו תדירות מסוכנת יותר? ובאיזו עוצמה? איזו קרינה אלקטרומגנטית הכי מסוכנת?

 
 כל הבעיה עם הקרינה האלקטרומגנטית, זה שהיא מאוד טריקית. ניסוים שנעשו בחיות מעבדה, באותם התנאים ועל אותן חיות המעבדה, הגיעו לתוצאות שונות. ניסויים שהוכיחו התפתחות סרטן מקרינה אלקטרומגנטית בחיות מעבדה, אי אפשר היה לחזור עליהם. ידועים מקרים רבים, הן בניסויים בבעלי חיים, הן בבני האדם, שמסיבות שהמדע עדיין לא הצליח לגלות ולהבין, פרט אחד נפגע מהקרינה ופרט אחר לא. באותה המידה אין מתאם, יחס ישיר, בין עצמת הקרינה לבין הפגיעה. ברור, ואין שום ספק, שככל שהעוצמה גדולה יותר זה פחות טוב, אולם היחס לא ישר, ואנחנו יודעים שיש כל מיני "חלונות" שדווקא בעוצמות נמוכות יותר הנזק היה רב יותר, ובעוצמות מסוימות רב עוד יותר, בייחוד בניסויים בבעלי חיים. ישנה אפילו תיאוריה שמה שגרוע יותר מעוצמת הקרינה, זה כשיש פיקים של קרינה ולידם אין קרינה, כלומר כשיש קפיצות בעוצמת הקרינה ממקום למקום, ואילו כש"מיישרים" את הקרינה לאותה העוצמה בכל המרחב, הפגיעה "נעלמת" (כך לפי התיאוריה הזאת). כל האמור לעוצמת הקרינה מתייחס גם לתדירות הקרינה. אין יחס ישר, והקשר בין תדירות הקרינה, למשל 800 מגהרץ (הטלפונים הישנים האנלוגיים) 2400 מגהרץ או החשמל הביתי 50-60 הרץ וכיו"ב. חיות מעבדה עם שינויים גנטיים מסוימים נפגעו הרבה יותר, וכך אנו מניחים גם אצל בני האדם. יש כאלו שבגלל הגנטיקה שלהם מועדים יותר ללקוט בסרטן, וזה אפילו לא חייב להיות שהסיכון לסרטן יהיה מכל המסרטנים או אולי רק מהקרינה או רק מחומר מסוים. מה לעשות, הרפואה היא מקצוע קשה ולנו עדיין לא הכל ברור. יחד עם זאת, מה שברור הוא שחייבים לנקוט משנה זהירות לגבי הקרינה האלקטרומגנטית, ועד שלא יוכח אחרת צריך להיזהר ולהישמר, ועדיין, עוצמת קרינה גבוהה יותר מסוכנת יותר.
 
 חזרה למעלה
 
6.

האם מותר להרתיח מוצרי פלסטיק וסיליקון לתינוקותהאם להרתיח, בקבוקים, פטמות בקבוקים, מוצצים וכיו"ב.

 
 מוצרי פלסטיק וסיליקון לתינוקות לא מכילים חומרים רעילים. בנוסף, חשוב מאוד להרתיח מידי פעם - לפחות פעם ביום - את כל מוצרי הפלסטיק והסיליקון הנלקחים לפה, כמו מוצצים, פטמות של בקבוקים, נשכן לשיניים, וכיו"ב. את הבקבוקים צריך להרתיח אחרי כל ארוחה. למהדרים, כדאי לשטוף במי ברז את כל המוצרים לאחר ההרתחה, כך לבטח לא יהיו שום חומרים מזיקים על מוצרי הפלסטיק והסיליקון המורתחים. בנוסף, אני תמיד אומר, שכדאי לזרוק את כל המוצרים הבלויים, והשחוקים, בייחוד את המוצצים והפטמות, שכן ממוצרים כאלו יכולים להיקרע חלקים ולהיבלע על ידי התינוק.
 
 חזרה למעלה
 
7.

אני נאלץ להשתמש בטלפון סלולרי לאורך כל שעות העבודה. האם זה בטוח?

 
 לאחרונה נודע לנו שעובדים (בעיקר עובדות) נאלצו לעבור לשימוש בטלפון סלולרי במשך כל שעות העבודה במקום בטלפון קוי. זו תוצאת פעולת שיווק אגרסיבית של חברות הסלולר, ללא כל התחשבות בעובדים ובריאותם. איננו יכולים לומר בקול רם יותר וברור יותר: שימוש בטלפון סלולרי במשך כל שעות העבודה, כל יום, הנו מסוכן מאד. חפשו מקום עבודה אחר!!!! שימוש באוזניה מפחית מעט את הסיכון, אבל הטלפון עדיין קרוב לגוף ומשדר כל הזמן!
 
 חזרה למעלה
 
8.

חברה סלולרית הציעה לי להתקין אנטנה בביתי, שפונה לכביש, תמורת סכום כסף לא מבוטל. האם להסכים?

 
 לאאאאאא!!!!! המדידות מראות שהסביבה הקרובה לאנטנה חשופה לקרינה חזקה, אפילו אם היא עומדת בסף של המשרד להגנת הסביבה. התקנה כזו משמעותה מכירת נשמתך לשטן, פשוטו כמשמעו. זכור שקרינה זו פוגעת בדיירי הבית כל יום, כל היום.
 
 חזרה למעלה
 
9.

האם שימוש בטלפון אלחוטי מסוכן כמו סלולרי?

 
 טלפון אלחוטי קורן פחות מסלולרי, אבל עדיין לא בטוח לחלוטין. יש שני סוגים של טלפונים אלחוטיים: הסוג הישן ו- DECT. הסוג הישן קורן פחות מה- DECT. אנחנו ממליצים להמעיט בשימוש באלחוטי. אם רואים שהשיחה מתארכת- מומלץ לעבור למכשיר הקוי.
 
 חזרה למעלה
 
10.

a

 
 a
 
 חזרה למעלה
 
11.

במכונית הברידית, הנפוצה בארץ, 15 - 25 מיליגאוס במושבים האחוריים, במשך כל זמן הנסיעה. לא רצוי להסיע ילדים במכונית הברידית במושבים האחוריים. במושבים הקדמיים, פחות מ- 4 מיליגאוס, סביר.

 
 במכונית הברידית, הנפוצה בארץ, 15 - 25 מיליגאוס במושבים האחוריים, במשך כל זמן הנסיעה. לא רצוי להסיע ילדים במכונית הברידית במושבים האחוריים. במושבים הקדמיים, פחות מ- 4 מיליגאוס, סביר.
 
 חזרה למעלה
 
12.

איזה אוזנייה עדיף

 
 באיזה אוזנית להשתמש: הטוב ביותר אוזנית עם צינור אוויר, ניתן כבר להשיג בארץ. יש אוזניות בלוטות' BLUETOOTH ולהן מחוברת אוזנייה רגילה, וזה מצוין גם כי האוזנייה לא כל הזמן באוזן, וגם כי האוזנייה מנחיתה (מפחיתה) את הקרינה מה- בלוטות' BLUETOOTH בעוד 95%. בלוטות' BLUETOOTH רגילה מקרינה באופן קבוע כל הזמן, קרינה חלשה מאוד 1 מיקרוואט לס"מ בריבוע. זו קרינה חלשה מאוד, אולם אם הולכים כל היום עם האוזנייה באוזן, זה מצטבר, ומקרין ישר לתוך האוזן ולתוך המוח, כי לקרינה אין לאן לברוח. אם מרכיבים את האוזנייה רק כשמדברים, זה הפתרון העדיף, ואסביר מדוע. אוזניה רגילה, מפחיתה מאוד את הקרינה אולם עדיין מעבירה 5-10% מהקרינה, תלוי בגורמים רבים. אם מדברים בסלולרי במקום שהקליטה חלשה עוצמת השידור עלולה להגיע לכמה עשרות מיקרוואט לס"מ בריבוע, ו- מספיק 5% מזה ייתן כ- 2-6 מיקרוואט לס"מ בריבוע, ובהתחשב בזה שהקרינה נמצאת ישר בתוך האוזן וקרוב למוח, וגם אין לה לאן לברוח, זה המון. אז מה היה לנו: הטוב ביותר אוזנית עם צינור אוויר, ניתן כבר להשיג בארץ הכי בטוח יעיל וטוב. אוזניית בלוטות' BLUETOOTH שמחוברת אליה אוזנייה רגילה לא פחות טוב. דיבור עם רמקול - מצוין אין קרינה לראש. דיבורית בלוטוס רגילה מצוין אם מלבישים רק לצורך דיבור, לא מומלץ, אם הולכים כל היום עם האוזנית תקועה באוזן. דיבורית רגילה, עדיף על דיבור בלי דיבורית, אולם כדאי לקצר בשיחה בייחוד במקומות עם קליטה נמוכה.
 
 חזרה למעלה
 
13.

האם צלחת לווין (או יס) מסוכנת?

 
 לא. כל צלחות הלווינים, כולל יס, אינן משדרות דבר אלא רק קולטות. לכן אין בהן כל סיכון, מותר לשהות לידן ומותר לגעת בהן.
 
 חזרה למעלה
 
14.

צמיד ה- BIOGUARD X

 
 לטענת היצרנים החומר הפעיל, לכאורה, של הצמיד הוא SR18, שלשיטתם, מעכב פעולות כימיות הנגרמות על ידי קרינה אלקטרומגנטית, ברמת התא. תיאורטית זה קשקוש ושרלטנות!!! החומר הנמצא בצמיד לא חודר את העור, ובוודאי שלא חודר לרקמות ולדם, שאם לא כן הוא היה מוגדר כתרופה ואסור בשימוש. כאמור, מעבר לכך שהחומר הפעיל בצמיד, כלל אינו נספג לגוף, ומהשיקול התיאורטי בלבד, ישנן סיבות טובות רבות מדוע החומר שמכיל הצמיד SR18 לא מגן בפני נזקי הקרינה האלקטרומגנטית, ועוד לא הגענו כלל לדבר על ההוכחות הממשיות לאפקטיביות של פעולתו.
 
 חזרה למעלה
 
15.

כיצד מזהים רגישות לקרינה אלקטרומגנטית, רגישות לחשמל, או השפעה תופעות לא נעימות ממכשירים חשמליים שעלולים להיות גם פסיכולוגיים.

 
 הרגישות האמיתית לחשמל מאוד מאוד נדירה, ולעומתה ה"רגישות הפסיכולוגית לחשמל" מאוד נפוצה, והתופעות הן דומות להפליא. הדרך היחידה להבדיל בין התופעות היא לעשות ניסוי בעיניים סגורות ובלי להבחין בשום דרך שהיא במכשיר פולט הקרינה האלקטרומגנטית, ואז לנסות להפעיל אותו ולסגור אותו כשהאדם הרגיש צריך לזהות בסבירות גבוהה מתי המכשיר עובד ומתי מכובה.
 
 חזרה למעלה
 
16.

קרינה מייננת מממ"ד ומחומרי בנייה.

 
 הקרינה שנפלטת מחומרי הבניין, נובע בעיקר מאפר הפחם, שמצוי בתוך המלט והלבנים הלא לבנות, בכמות של עד 10%, והוא פולט קרינה רדיואקטיבית. אם בחומרי הבניין (מלט ולבנים) יש מעט אפר פחם, כמו שהתקן דורש, הקרינה מזערית. קרינה זו (קרינת גמה) נפלטת מהקירות בצורת גלים ויורדת בעוצמתה בריבוע המרחק ממקור הקרינה. הגורם הקורן השני הוא גז הרדון, שהוא קיים רק במרתפים ובקומות קרקע לא מאווררות, בייחוד בחדרי ביטחון שבקומות הקרקע או במרתף. ריכוזו תלוי מהמיקום בארץ. גז הרדון מתפשט בחלקיקי אבק ונמצא באוויר של החדר הלא מאוורר, וההתפשטות שלו לחדרים אחרים זניחה לחלוטין.
 
 חזרה למעלה
 
17.

היכן ניתן להשיג מכשיר למדידת קרינה?

 
 ישנם סוגים שונים של מכשירים, ברמות שכלול ומחירים מגוונות. ישנם סוחרים שמוכרים ו/או משכירים מכשירים בארץ. ניתן לאתר אותם באמצעות חיפוש באינטרנט. היתרון הגדול של רכישה בארץ הוא שיש אבא למכשיר, והמוכר ישמח להדריך את הרוכש בכל הקשור למדידה. ניתן לרכוש גם בחו"ל, ומי שמצוי בכך- גם ב- eBay. מטבע הדברים, המחיר שם יותר נמוך, אבל קשה לקבל הדרכה בשימוש. למרות המחיר הנמוך, המכשירים שמקורם בסין מדויקים למדי, ואם מדובר על מדידה ע"י משתמש ביתי, נותנים תמורה מלאה להשקעה. הפניות ספציפיות תנתנה בדוא"ל פרטי.
 
 חזרה למעלה
 
18.

האם מיטה מתכווננת בטוחה?

 
 המיטות שונות אחת מהשנייה, כמובן, אולם במדידה של מיטה אחת, נמצא שהשדה המגנטי עולה במקצת רק בזמן הפעלת המיטה, ובזמן שלא מזיזים את המיטה אין קרינה, ובכך אנחנו יכולים להכריז על המיטה המתכווננת כבטוחה לשימוש.
 
 חזרה למעלה
 
19.

מהו המרחק הבטוח ממכשירי חשמל ביתיים?

 
 ראשית, יש להדגיש שישנו סיכון מינימלי רק בחשיפה ארוכת-טווח לשדה מגנטי מעל 2 מיליגאוס. בכל המכשירים הביתיים, כולל מעבה ("מנוע") של מזגן, השדה יורד לערך יותר נמוך מזה במרחק של 40 ס"מ. מודגש כי קירות אינם מנחיתים את השדה, כך שהמרחק הוא האמיתי. יש להתחשב בסיכון זה רק כאשר שוהים במרחק קטן מזה במשך שעות רבות.
 
 חזרה למעלה
 
20.

מדבקה נגד קרינה האם מדבקה נגד קרינה עוזרת, והיכן להדביק אותה?

 
 עד היום, לאחר 18 שנים בתחום, ולאחר שבדקתי מדבקות, ופטנטים רבים אחרים, לא מוכרת לי אף מדבקה, או פטנט אחר שמגן על הקרינה. כך שבאמת לא משנה היכן תשימו אותה. אם אתם מאמינים ליצרן, שימו אותה היכן שהיצרן מציע.
 
 חזרה למעלה
 
21.

שימוש ב- iPhone בשיחה סלולרית.

 
 שימו לב שהיצרן ממליץ להרחיק את המכשיר 2 ס"מ מהראש בזמן שיחה. זה אומר שהוא מכיר בכך שיש סיכון מסוים בשימוש במכשיר זה. כל מלה נוספת- מיותרת. בגלישה המצב מעט יותר טוב, כי המכשיר נמצא במרחק צפיה מהגוף. במשחקים- אין סיכון.
 
 חזרה למעלה
 
22.

בעבר נחשפתי לקרינה בעוצמה כזו או אחרת. האם נגרם לי נזק?

 
 השאלה הזו חוזרת לאחרונה בתדירות גבוהה. ברוב המקרים לא נגרם נזק מחשיפה קצרה. כל הנזקים שתוארו עד כה כתוצאה מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית, תוארו לאחר חודשים רבים של חשיפה רציפה, במשך שנים. במקרים של חשיפה ארוכת טווח, קשה לנו לענות על שאלה כזו מסיבות שונות: - איננו מכירים את השואל, מעולם לא ראינו אותו ואין לנו מושג על הרגישויות שלו. - השפעת החשיפה שונה מאדם לאדם. - אין טעם לבכות על חלב שנשפך. - אין גם בדיקות מיוחדות לאיתור הנזק שנגרם מהקרינה, וכל מקרה צריך את הבדיקות שלו, שהן הבדיקות השגרתיות שכל רופא משפחה רגיל יודע. השתדלו להמנע משאלות אלו. התשובות שתקבלו אינן רציניות, ומטרתנו רק להרגיע אתכם.
 
 חזרה למעלה
 
23.

המרחק מקוי מתח עליון 161 KV הוא 120 מטרים.

 
 120 מטרים
 
 חזרה למעלה
 
24.

כמה קרינה יש בכל פעולה כמו: צילום חזה, CT, צנתור לב, טיסה לארה"ב ושעת טיסה בכלל

 
 הבדיקה מנת קרינה כמה צילומי חזה הערכת הסיכון למאירות כפי זמן חשיפה המקביל ב- mSv חושב לפי 1000 תושבים לקרינת רקע צילום חזה 0.02 1 0.002 3 צילום גפה 0.01 0.5 0.001 1.5 צ. עמוד שדרה מותני 1.3 65 0.13 195 צ. בטן בלי חומר ניגוד 0.1 5 0.01 15 ממוגרפיה 0.4 20 0.04 60 צילום שן אחת 0.0075 צילום פנורמי 0.019 1 0.002 3 CT ראש 2 - 3 100 - 150 0.2 - 0.3 300 - 400 CT חזה 5 - 7 250 - 350 0.5 - 0.7 750 - 1050 CT בטן + אגן 8 - 14 400 - 700 0.8 - 1.4 1200 - 2100 CT לגילוי מחלות לב 5 - 20 250 - 10000 0.5 - 2 750 - 3000 צנתור לב אבחנתי 10 - 20 500 - 1000 1 - 2 1500 - 3000 צנתור לב טיפולי + תמכן 20 - 30 1000 - 1500 2 - 3 3000 - 3500 מיפוי לב במאמץ 20 - 30 1000 - 1500 2 - 3 3000 - 3500 טיסה, לכל שעת טיסה 0.01 0.5 0.001 1.5 טיסה לארה"ב 0.12 6 0.012 18 קרינת רקע כל השנה mSv בשנה 4 - 6 200 - 300 0.6 - 0.4 600 - 900 קרינה מותרת לאוכלוסיה mSv בשנה 2 100 0.2 300 קרינה מותרת לבעלי מקצוע mSv בשנה 40 2000 4 6000 בטבלה זו בשורות האחרונות אנו רואים את כמות החשיפה לה אנו חשופים כל השנה מקרינת הרקע, מה הקרינה המותרת לאוכלוסיה הרגילה, ומה הקרינה המותרת לבעלי מקצוע העובדים במקומות בהם יש קרינה. אנו רואים שקרינת הרקע לה אנו חשופים כל השנה, כל החיים, היא פי 200 מצילום חזה, וגדולה פי שניים מהקרינה המותרת לאוכלוסיה הרגילה.
 
 חזרה למעלה