שושנת יריחו: מהם תסמיני המחלה וכיצד אפשר למנוע אותה?

שושנת יריחו היא מחלת עור הנגרמת מטפיל שמועבר בעקיצה של זבוב החול. המחלה גורמת לכיבים בעור ולצלקות נלוות
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 05/03/2017 |
צפיות: 5,919
דירוג: 2.5 מתוך 2 הצבעות
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע 2.5 מתוך 5
שושנת יריחו, המכונה גם "הקדחת השחורה", היא תת סוג של מחלת עור זיהומית בשם לישמניאזיס הנגרמת מטפיל הפרוטיסט לישמניה שמועבר בעקיצת יתוש הידוע בכינוי "זבוב החול". היתוש שמעביר את המחלה חי באזוריים חוליים ובישראל הוא מצוי בבקעת הירדן, במרכז הנגב, במורדות המזרחיים של הרי יהודה, בטבריה ובצפון מזרח הכנרת. בעוד סוגים אחרים של לישמניאזיס יכולים לגרום לנזקים באברים הפנימיים, להרס של קרום התא באזור הפנים ואף לסכן חיים, שושנת יריחו לרוב משפיעה רק על העור והיא ניתנת לטיפול ולהחלמה מלאה.

למידע נוסף היכנסו לפורומים:
פורום מחלות זיהומיות
פורום רפואת עור משלימה
פורום רפואת משפחה
פורום מחלות עור
פורום רפואת מטיילים

הטפיל עובר מבעלי חיים לזבובים

שושנת יריחו היא הסוג הנפוץ ביותר של הלישמניאזיס והיא גורמת לכיב בעור. המחלה נגרמת מטפיל שחי ומתרבה בתוך הנקבה של זבוב החול. היתוש פעיל במיוחד באזורים לחים בעונות החמות של השנה בשעות הלילה, משעות הדמדומים ועד הזריחה. גם חיות מבויתות, כמו כלבים, יכולות להעביר את הטפיל ליתושים ומהם לבני האדם ואנשים יכולים להעביר אותו מאחד לשני בעירוי דם או במזרקים משותפים.

המחלה נפוצה בכל העולם, פרט לאוסטרליה ולאנטרקטיקה, אך כ-95% ממקרי הידבקות בשושנת יריחו מתרחשים במרכז אסיה ובמזרח התיכון. הסוגים החמורים יותר של הלישמניאזיס נפוצים באזורים סאב-טרופיים, כמו הודו, בנגלדש, סודן, דרום סודן, ברזיל ואתיופיה. לאקלים ולגורמים סביבתיים יש השפעה ניכרת על תפוצת המחלה.

לפי ארגון הבריאות העולמי בין הגורמים המשפיעים על ההידבקות במחלה הם תנאי המחייה והרמה הסוציו-אקונומית. המחלה נפוצה בעיקר באזורים עניים ומוכי רעב, שהתושבים בהם סובלים מתת-תזונה ואינם יודעים קרוא וכתוב וכן אזורי מהגרים עם צפיפות אוכלוסין.

הפצע יכול להופיע כשבועיים אחרי העקיצה

הסממן הבולט ביותר של שושנת יריחו הוא כיב לא כואב על העור. הפצע יכול להתגלות גם לאחר שבוע או שבועיים מעקיצת היתוש ויש פעמים שהפצע מתגלה רק לאחר כמה חודשים או כמה שנים. לעתים רחוקות שושנת יריחו מתפתחת לתת-סוג אחר וחמור יותר של המחלה – לישמניאזיס של העור והריריות. הסימפטומים של סוג זה של מחלה מתגלים בין שנה לחמש שנים לאחר ההחלמה משושנת יריחו והוא לרוב מתפרץ ככיב בפה, באף ובשפתיים. תסמינים נוספים יכולים להיות אף נוזל, דימומים מהאף וקשיי נשימה.

את שושנת יריחו מאבחנים באמצעות ביופסיה מהכיב. את הדוגמית בודקים תחת מיקרוסקופ או בתרבית כדי לזהות את הטפיל. הטיפול בשושנת יריחו אינו הכרחי ולרוב הוא נועד רק כדי להאיץ את תהליך ההחלמה ולמנוע את הצטלקות העור. הטיפול גם מסייע במניעה של מחלות נוספות, כמו התפתחות המחלה ללישמניאזיס של העור והריריות. לעתים ההחלמה משושנת יריחו באזור הפנים מצריכה ניתוח פלסטי.

למאמרים נוספים קראו גם:
כך תנצחו את היתושים בקיץ
כך תישרדו את טיול התרמילאים שלכם
אזהרה: יתוש הנמר האסייתי בישראל
וירוס הזיקה - עקיצת יתוש שעלולה לפגוע בנשים הרות
עקיצת יתוש: איך להימנע מעקיצות יתושים וכיצד להקל על הגירוד?

איך למנוע הידבקות במחלה?

אין חיסון או תרופה מונעת נגד שושנת יריחו או נגד הסוגים האחרים של לישמניאזיס, הדרך היחידה למנוע את ההידבקות במחלה היא לא להיעקץ מזבוב החול. לשם כך, כאשר יוצאים לטייל באזורים שבהם יש זבובי חול יש ללבוש בגדים ארוכים שמכסים את רוב העור ולסיים את הטיול לפני שעות הדמדומים. כמו כן, אפשר למרוח תכשיר דוחה יתושים על העור החשוף ובקצוות החולצה והמכנסיים ואם לנים במקום מקורה מומלץ לרסס את אזור השינה בקוטל חקרים. זבובי החול אינם עפים גבוה ולכן כדאי לישון בקומה גבוהה ולכסות את המיטה עם רשת או כילה שתמנע מהזבובים לחדור דרכה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר