התקפי ניתוק באפילפסיה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

התקפי ניתוק הם סוג של התקף אפילפטי הרווח בעיקר אצל ילדים. התסמינים של התקפים אלה הם בהייה, גלגול עיניים ונפילות
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 27/06/2017 |
צפיות: 3,929
דירוג: 4.2 מתוך 5 הצבעות
התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע 4.2 מתוך 5
אפילפסיה היא הפרעה של מערכת העצבים אשר גורמת להתקפים – שינויים זמניים של פעילות המוח. ישנם סוגים שונים של אפילפסיה שאותם מסווגים לפי סוג ההתקף שהם גורמים. התקפי ניתוק, או התקפי פטי מל, הם התקפים קצרים הנמשכים פחות מ-15 שניות והתסמינים שלהם כמעט שלא נראים לעין. אך אבדן הכרה, ולו לזמן קצר, יכול להפוך את ההתקף למסוכן.

למידע נוסף, היכנסו לפורומים:
פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
פורום אפילפסיה ילדים
פורום אפילפסיה - תמיכה
פורום נוירולוגיה ילדים
פורום אפילפסיה

הבזקי אור מעוררים התקפי ניתוק

המוח הוא איבר מורכב ביותר ושאר חלקי הגוף נסמכים עליו כדי לפעול כראוי, בין היתר הוא אחראי על קצב הלב ועל תהליך הנשימה. תאי העצב שבמוח שולחים אותות חשמליים וכימיקליים כדי לתקשר אחד עם השני. ההתקף למעשה משבש את הפעילות העצבית ובמהלכו האותות החשמליים חוזרים על עצמם שוב ושוב.

החוקרים עוד לא יודעים מה גורם להתקפים אלה ויש הסוברים כי זו תופעה גנטית העוברת מהורה לילד. אצל אנשים מסוימים נשימת יתר או הבזקי עור יכולים לעורר את ההתקפים אך סיבות נוספות עוד לא נמצאו.

התקפי ניתוק נפוצים אצל ילדים

התקפי ניתוק נפוצים בעיקר אצל ילדים בין גיל 5 לגיל 9, אך גם מבוגרים יכולים לסבול מהם. ילדים עם אפילפסיה יכולים לחוות הן התקפי ניתוק והן התקפי גרנד מל – התקפים גדולים אשר נמשכים זמן רב יותר והתסמינים שלהם עוצמתיים יותר. התסמינים של התקפי ניתוק הם בהייה בחלל, מצמוצי שפתיים, מצמוצי עיניים, גלגולי עיניים כלפי מעלה, הפסקת דיבור באמצע משפט, תנועות ידיים פתאומיות, הישענות קדימה ואחורה או קיפאון במקום.

ישנה נטייה לזהות את התקפי הניתוק אצל ילדים כהתפרעות או כהתנהגות לא נאותה. לרוב המורים ואנשי החינוך שמבלים עם הילד שעות רבות הם הראשונים לזהות את הסוג הזה של התקפים, הם מבחינים שהילד נראה מנותק מהגוף שלו. זאת למעשה הדרך הטובה ביותר לזהות כשמישהו חווה התקף זמני משום שבזמן ההתקף הוא אינו מודע לסביבה שלו, גם לא כשנוגעים בו או כשמדברים איתו. לעומת התקפי גרנד מל, שלהם יש אאורה וסימנים מקדימים, התקפי ניתוק מגיעים בפתאומיות וללא אזהרה מוקדמת.

ניתוקים אינם גורמים לנזק מוחי

כאשר ישנו חשד לאפילפסיה או תסמינים המזוהים עם התקפי ניתוק יש לפנות לנוירולוג אשר יבצע הערכה של תסמיני ההתקף והבריאות הכללית של המטופל. כמו כן יש צורך בסריקת MRI כדי לקבל תמונה ברורה של כלי הדם במוח ולשלול גידולים שיכולים לגרום לתסמינים דומים. דרך נוספת לזהות את התקפי הניתוק היא לנסות לעורר התקף בעזרת אורות מהבהבים. במהלך בדיקה זו מכשיר EEG מודד את גלי המוח וכך אפשר לאתר שינויים בתפקוד המוחי.

כדי לטפל בהתקפי ניתוק ולמנוע אותם מבעוד מועד יש ליטול תרופות נגד התקפים. אין תרופה אחת שיכולה להתאים לכולם ולכן מציאת התרופה המתאימה והמינון הנכון שלה מצריך הרבה ניסוי וטעייה. פעילויות מסוימות יכולות להיות מסוכנות לאנשים הסובלים מהתקפי ניתוק משום שההתקפים גורמים לחוסר מודעות וערנות זמניים. התקף בזמן נהיגה עלול לגרום לתאונה והתקף בזמן שחייה יכול לגרום לטביעה. כמו כן, לאנשים הסובלים מהתקפי ניתוק מומלץ להסתובב עם כרטיס זיהוי רפואי שמסביר את מצבם במקרי חירום.

בדרך כלל התקפי ניתוק נמשכים בין 10 ל-15 שניות שלאחריהן חוזרים לפעילות רגילה. לרוב מי שחווה את ההתקף אינו זוכר את הרגעים שהוא איבד קשר עם הסביבה. אף על פי שההתקפים מתרחשים במוח הם אינם גורמים לנזק והם אינם משפיעים על הקוגניציה ועל האינטליגנציה. למרות זאת, ישנם ילדים הסובלים מקשיי למידה בשל הניתוקים שגורמים להם לפספס את החומר הנלמד.

לקריאה נוספת בנושא אפילפסיה:
ספורט ומניעת התקף הלב
טיפול נגד אפילפסיה ללא תרופות
הפחתת התקפי אפילפסיה בעזרת קנאביס רפואי
מה הקשר בין אפילפסיה לדיכאון?
כיצד התקפי אפילפסיה משפיעים על הגוף?

ברוב המקרים ההשפעה לטווח ארוך של התקפי הניתוק היא פציעות וחבלות גוף עקב נפילה. נפילות הן דבר שכיח בעת ההתקפים, אך יש אנשים שחווים כמה התקפים ביום ללא פגיעה. סוג זה של אפילפסיה יכול לחלוף אצל חלק מהילדים ואצל אחרים היא יכולה דווקא להחמיר עם השנים ולהתפתח להתקפים עוצמתיים וגדולים יותר.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר ראובן אייכנבאום
    ד"ר ראובן אייכנבאום
    נוירולוג בכיר ומומחה ברפואה פיזיקלית, שיקום ושיקום נוירולוגי. נותן חוות דעת שניה, רפואית ורפואית משפטית.... קרא עוד
  • ד"ר דורון תודר
    ד"ר דורון תודר
    פסיכיאטר קליני מומחה נוירופידבק-טיפול לא תרופתי, פסיכיאטר מומחה. מנהל את המרכז הרפואי נוירוקליניק לטיפולי נוירופידבק. מנהל את המרפאה הציבורית היחידה בישראל לטיפול בנוירופידבק, במרכז לבריאות הנפש בב... קרא עוד
  • ד"ר סיימון ישראלי קורן
    ד"ר סיימון ישראלי קורן
    רופא נויורולוג מומחה מומחה בנוירולוגיה, בוגר אוניברסיטת קיימברידג` באנגליה וסיים התמחות בנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. עובד במרפאת פרקינסון והפרעות תנועה וחוקר במחלקת מתמטיקה, במכון ... קרא עוד
  • ד"ר רוברטו שפיגלמן
    ד"ר רוברטו שפיגלמן
    נוירוכירורג מומחה בכיר תחומי טיפול: גידולים מורכבים, גרורות באזורים רגישים, מנינגיומות, נוירומות אקוסטיות ועוד... קרא עוד